קצרצר לפרשת ניצבים – אמר ר’ יונתן המחויבות לברית עָם

בס”ד
קצרצר לפרשת ניצבים – אמר ר’ יונתן המחויבות לברית עָם

בפרשת ניצבים נכרתת ברית נוספת בין ה’ לעם ישראל – הברית בערבות מואב. נאמר בה שהברית חלה על כל בני ישראל הנאספים בטקס וגם על “אשר איננו פה עִמָנו היום”. ההבנה המקובלת היא, שהיגד זה אינו מתייחס למישהו שנעדר במפתיע מן האסיפה, שהרי “כל איש ישראל” נכחו בה, אלא הוא מתייחס לדורות הבאים. אולם כאן מתעוררת שאלה נוקבת, ואותה העלה כבר ר’ יצחק עראמה (במאה ה-15): איך ניתן לחייב אדם בלי הסכמתו? הרי בני הדורות הבאים לא נכחו במעמד הברית ולא יכלו להתחייב!
בדברי חז”ל מצויה תשובה מיסטית לשאלה: הנשמות של כל הדורות הבאים נכחו במעמד הר סיני, וכך ניתנו ההתחייבויות. אך ר”י עראמה מקשה: האדם מורכב מגוף ומנשמה; גם אם הנשמה הסכימה, הגוף לא נכח ולא הסכים, ועבורו היהדות כרוכה בהגבלות על הנאות גשמיות. איך יכולים אפוא היהודים בכל הדורות להיות מחויבים מראש?

הרב זקס מציע תשובה: לא לכל המחויבויות המוטלות עלינו הסכמנו. יש מחויבויות הנוחתות עלינו אף מרגע היוולדנו. דוגמה לכך במדינה שמשטרהּ מלוכה, אדם אחד עם לידתו מוכרז כיורש עצר, דבר הכרוך במחויבויות מסוימות. הוא יכול להתעלם, הוא יכול בנסיבות קיצוניות אף לוותר על הכתר, אך הוא לא בחר להיות יורש העצר. גם אצל כולנו המקום והזמן של הלידה וכן זהות ההורים הם נתונים קריטיים, ולא בחרנו בהם.
הרב מסיים באומרו שאנחנו מהווים חלק מסיפור שהתחיל הרבה לפנינו ויימשך עוד דורות רבים אחרינו. השאלה האישית הניצבת לפני כל אחד מאיתנו היא: האם נמשיך את הסיפור? הרב מאמין שכל אחד מאיתנו הוא דמות מפתח בסיפור. אנחנו יכולים להחליט לחיות את הבחירה או לעזוב אותה; בידינו הדבר.

בסיום ספרו “רדיקלית…” מציג הרב כמה טעמים להיותו יהודי; והוא חותם את הספר בקריאה לילדיו, שילמדו להבין ולאהוב את הסיפור שלנו, ובבוא היום יעבירוהו לילדיהם, “שהרי אתם בניו של עם נצחי, אות בספר תורתו. אפשרו נא לנֶצח של העם הזה להיות בתוככם”.
(ראו: הרב י’ זקס, אני מאמין, עמ’ 229-225; וראו: רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו: מורשת הדת העתיקה בעולם, עמ’ 169-159.)

שבת שלום וחג שמח! לשנה טובה תִכָּתבו ותֵחתמו, שנת בריאות איתנה, שמחה, סיפוק ורוב נחת, שנת עשייה מבורכת ומוצלחת, ושנת אחדות העם ובשורות טובות לכל בית ישראל ולעולם כולו!       

קרדיט: פרופסור (אמריטוס)  עמוס פריש – לשעבר ראש החוג לתנ”ך באוניברסיטת בר אילן     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות