מיריב לאויב: מדוע טורקיה רואה כעת בישראל איום? – חלק ב’
האם ישראל מהווה כעת איום על טורקיה?
עבור יוגלו, ההסלמה היזומה של טורקיה “אינה מבוססת עוד אך ורק על נימוקים הומניטריים או מוסריים, אלא על שינויים אסטרטגיים עמוקים יותר הקשורים לביטחון הלאומי הטורקי ולמאבק אזורי מחריף, במיוחד בסוריה ובמזרח הים התיכון”.
שר החוץ פידאן הזהיר כי מתן אפשרות לישראל להמשיך ב”התקפות הפזיזות שלה בפלסטין, במיוחד בעזה” לא רק יפגע בפלסטינים אלא “יסכן בהעלאה באש את האזור כולו”.
טוז הסכים, ואמר כי אנקרה רואה כעת בישראל לא רק יריבה פוליטית אלא “איום ישיר על ביטחונה האזורי”.
הוא הצביע על מאמצי ישראל לחלק את סוריה, כולל פנייה לקבוצות מיעוט כמו הדרוזים מסוווידה , בעוד שטורקיה מתעקשת לשמור על אחדותה הטריטוריאלית של סוריה ולאבטח את גבולה הדרומי מפני קבוצות כורדיות ושינויים דמוגרפיים.
“טורקיה הגיעה למסקנה שישראל לא רק מערערת את היציבות באזור – היא מכוונת אל טורקיה עצמה”, אמר טוז. “זה לא איום חולף, אלא איום קיומי”.
הוא הוסיף כי התמרונים הישראליים במזרח הים התיכון כדי להוציא את טורקיה מפרויקטים אזוריים של גז, יחד עם תמיכתה ב”מדינת טרור” כורדית בצפון מזרח סוריה, מדגישים כי החיכוך עבר מפוליטיקה לביטחון נטו.
טורקיה שאפה זה מכבר למצב את עצמה כמרכז אנרגיה אזורית , מקדמת פרויקטים של צינורות גז להובלת גז מהמפרץ דרך שטחה לאירופה ולהפחית את התלות ברוסיה.
אבל ישראל, שלעתים קרובות נתמכת על ידי וושינגטון, התנגדה לשאיפות אלו על ידי תמיכה באוטונומיה ובפדרליזם כורדיים בסוריה ובעיראק – מהלכים המערערים את הרציפות הטריטוריאלית הדרושה לצינורות גז ומסכנים את הבדלנות הכורדית בגבולות טורקיה.
אנקרה רואה בכך מאמץ ליצור מובלעת עוינת בשכנות.
הסלמה חסרת תקדים
הקרע בין טורקיה לישראל נמשך כבר חודשים. לאחר תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023, אנקרה קיצצה את הסחר ב-30%. באפריל 2024 היא אסרה על ייצוא של 1,019 פריטים ב-54 מגזרים. עד ה-2 במאי, כל הסחר – כולל מעבר וסחורות באזורים חופשיים – הופסק.
ההסלמה התרחבה גם למרחב האווירי של טורקיה. בנובמבר 2024, נשללה מראש ממשלת ישראל מעבר טיסתו מעל פני השטח, מה שאילץ אותו לבטל את השתתפותו בפסגת COP באזרבייג’ן. אותו הדבר קרה במאי 2025, כאשר נמנע מטיסה נוספת של נתניהו מלהגיע לבאקו .
חבר מפלגת הצדק והפיתוח והפרשן יוסוף קאטיפוגלו אמר כי הצעד האחרון מכסה את כל המטוסים והספינות הקשורים לישראל, כולל מסחריים.
“זהו המשך הקרע הכלכלי, המשקף עמדה פוליטית ומוסרית מקיפה.”
מה שמייחד את ההסלמה הזו, אמר קטיפוגלו, הוא לא רק חומרתה אלא גם ההקשר הפוליטי והעממי שלה.
“ככל שהטבח בעזה התגבר, גבר הלחץ בתוך טורקיה לפעולה אמיתית מעבר לרטוריקה, מה שדחף את הממשלה לאמץ עמדות קשות וברורות יותר מול הקהל המקומי שלה.”
הוא טען כי גם לשינויים בדינמיקה האזורית היה תפקיד מכריע. “המתח הגובר בסוריה וצעדי ישראל להרחבת השפעתה ברחבי האזור לאחר ה-7 באוקטובר אילצו את טורקיה להעריך מחדש את תפקידה ולהתייחס לישראל כאל גורם מערער יציבות שלא ניתן עוד להתעלם ממנו.”
עבור יוגלו, רגע זה מסמן נתק מוחלט עם תקדימים מהעבר. “אנו ניצבים בפני נוף סורי שונה, בריתות אזוריות חדשות ונשיא אמריקאי פחות קשוב, בעוד שנתניהו רואה במלחמה את הדרך היחידה לשרוד מבחינה פוליטית. זה מסבך את הסיכויים להפחתת הסלמה והופך הסלמה טורקית חסרת תקדים לבלתי נמנעת.”
הוא הוסיף כי עמדתה של אנקרה לא צריכה להישאר חד-צדדית. “יש להמיר זאת ללחץ קולקטיבי מצד גופים בינלאומיים ואזוריים כמו ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ ומדינות בריקס, כדי לאכוף הפסקת אש ולהשיב את האיזון באזור.”
קרדיט: ניו ערב – בזיל אל-מוחמד קרדיט לתמונות: ניו ערב