ישראל קרובה להפעלת מערכת “חץ 4” ליירוט טילים היפרסוניים ומערכת “חץ 5” כבר על שולחן התיכנונים

מנכ”ל התעשייה האווירית לישראל, בועז לוי, אישר כי טיל היירוט החדש מדגם Arrow 4 קרוב לכניסה לשירות מבצעי וישולב בקרוב במערכת ההגנה האווירית הישראלית, כך עולה מדיווח שפורסם באתר החדשות הלאומיות ב-13 ביולי 2025.

פיתוח מערכת יירוט זו מגיע כחלק מהמאמצים להתמודד עם אחד האיומים המשמעותיים והמסלימים ביותר בעולם: טילים היפרסוניים. זאת, כאשר מדינות יריבות מאיצות את פריסתם של כטב”מים היפרסוניים וראשי נפץ בליסטיים ניתנים לתמרון, מה שמציב אתגרים משמעותיים למערכות הגנה מסורתיות.

במעריב דווח כי הטיל הוא יורש ישיר לטיל חץ 3, והוא נועד לפעול במרחקים קצרים יותר בדיוק משופר.

בנוסף לטיל חץ 4, התעשייה האווירית עובדת על טיל חץ 5, שנועד בסופו של דבר להחליף את טיל חץ 3 ולהתמודד עם איומים בליסטיים מתקדמים ביותר.

המערכת החדשה צפויה להיכנס לבדיקות מבצעיות תוך כשנתיים, אך תואץ במידת הצורך.

קרדיט: רשתות חברתיות

עלייתם של כלי נשק היפרסוניים – במיוחד מסין ורוסיה – שינתה באופן קיצוני את אופי איומי הטילים ברחבי העולם. כטב”מים היפרסוניים (HGV) וטילי שיוט היפרסוניים מתהדרים במהירויות העולות על מאך 5, יחד עם יכולת תמרון גבוהה וטיסה בגובה נמוך. בניגוד לטילים בליסטיים קונבנציונליים עם מסלולי הקשת הצפויים שלהם, טילים אלה יכולים לשנות כיוון במהלך הטיסה, מה שמקשה על יירוטם עם מערכות קונבנציונליות.

הטילים הסיניים DF-ZF והאוונגרד הרוסיים מייצגים קפיצת מדרגה אסטרטגית בטכנולוגיית הטילים, שנועדו להתחמק מיכולות הגילוי והיירוט הנוכחיות. פיתוחים אלה חשפו נקודות חולשה חמורות במערכות הגנה אווירית מודרניות רבות, כולל מערכות מתקדמות כמו הפטריוט האמריקאי PAC-3 ו-THAAD, ואפילו ה-S-400 הרוסי, שלא תוכננו להתמודד עם איומים היפרסוניים בשל זמן התגובה המוגבל שלהם והסתמכותם על אלגוריתמי יירוט מסורתיים. המהירות ויכולת התמרון של כלי נשק אלה מצמצמים את חלון הלחימה לשניות בלבד, לעתים קרובות מבלי לתת לחיישנים ולמערכות מספיק זמן לתאם ולהגיב.

קרדיט: משרד הביטחון

בהקשר זה, מערכת Arrow 4 מייצגת את תגובת הדור הבא של ישראל לסביבת איומים משתנה זו. היא פותחה במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל וסוכנות ההגנה מפני טילים של ארה”ב, מחליפה את טילי Arrow 2 המיושנים ומשפרת משמעותית את היכולת ליירט איומים בליסטיים והיפרסוניים, הן בשכבות החיצוניות (מחוץ לאטמוספירה) והן בתוך האטמוספירה בגבהים גבוהים. המערכת החדשה כוללת חיפוש מתקדם, יכולת תמרון משופרת וראש נפץ מדויק שנועד לפגוע במטרות מהירות וגמישות. המערכת מסתמכת גם על עיקרון תפעולי חדש המכונה “שגר-תצפת-התקף”, המאפשר תיקונים בטיסה ופעולות מרובות במהלך תקיפה.

בועז לוי, שעמד בראש תוכנית “החץ” מאז הקמתה, הצהיר כי בדיקות מבצעיות של המערכת מתוכננות רשמית לשנתיים הקרובות, אך לוח זמנים זה עשוי להיות מואץ אם האיומים הגלובליים ימשיכו להסלים, עם התפשטותם הגוברת של טילים היפרסוניים על ידי יריבים אסטרטגיים כמו איראן, סין, רוסיה וצפון קוריאה. מטרות “החץ 4” אינן מוגבלות להגנה על המרחב האווירי של ישראל; הוא נועד גם להשתלב ברשתות הגנה בינלאומיות מפני טילים, ולענות על הביקוש העולמי הגובר לפתרונות יירוט יעילים כנגד איומים היפרסוניים.

העניין הבינלאומי במערכת כבר גובר. גרמניה, שרכשה לאחרונה את מערכת Arrow 3 כדי לשפר את יכולות ההגנה שלה במסגרת יוזמת “מגן השמיים האירופי”, שוקלת כעת לשלב את מערכת Arrow 4 כשכבת הגנה נוספת כדי להתמודד עם איומים מהירים וחמקמקים יותר. עיצובה הניתן להתאמה ותאימותה לפלטפורמות שיגור מרובות הופכים אותה למתאימה לפעולות הגנה משותפות. יתר על כן, הדגש שלה על ייצור המוני וחסכון בעלות משקף את הצורך החדש במערכות שיכולות לעמוד בהתקפות צפופות במהירות גבוהה על ידי מספר רב של טילי יירוט.

קרדיט: ערביכ דפנס     קרדיט לתמונות: באדיבות תעשיה אווירית