מחדל הכטב”מים וטילי הנ”ט הגדול

בצפון  ישראל הכטב”מים וטילי הנ”ט של חיזבאללה ההולמים בשטח הם הבעיה מס’ 1.

להלן הסבר וניתוח של הבעיה:

אתמול שוב נפצעו כ-20 חיילים מפיצוץ של כטב”מ.

לאחרונה נראה שאין יום בו לא נפגעים חיילים של צה”ל ולעיתים גם אזרחים של מדינת ישראל, זאת כתוצאה של פגיעתם של הכטב”מים וטילי נ”ט.

בנוסף נגרמים נזקים כבדים לרבות הרס של בתי אזרחים.

הכטב”מים ורקטות הנ”ט הם החימוש המדויק שמשגר ארגון החיזבאללה לשטח מדינת ישראל, משגר כל יום, לעיתים משגר כמה פעמים ביום.

משגרים אותם משטח לבנון למגוון של מטרות צבאיות ואזרחיות בשטח מדינת ישראל.

בנוסף כטב”מים משוגרים מעת לעת מעיראק ותימן למטרות בשטח ישראל, פעם אחת גם היתה מתקפה גדולה מאוד של כטב”מים מאיראן.

את הכטב”מים שמשוגרים מעיראק ומתימן קל יחסית ליירט אך עלות היירוט גדולה פי 10 עד 20 מעלות הכטב”מ.

 

גזרת הצפון היא הבעיה.

חשוב לדעת, לא מדובר כאן בשיגור של כמויות גדולות כמו של הרקטות הסטטיסטיות שהחיזבאללה משגר כל יום לשטח ישראל.

החיזבאללה משגר כל יום לשטח מדינת ישראל עשרות רבות של רקטות סטטיסטיות ולעיתים גם מאות.

כאן מדובר בשיגור של מעט מאוד כטב”מים וטילי נ”ט.

בדרך כלל הם משגרים פחות מ- 10 רקטות וכטב”מים ליום.

אבל הכטב”מים וטילי הנ”ט המעטים, זאת אתם צריכים לדעת, אחראים להרג, לנפגעים ולהרס גדולים פי כמה מההיזק שנגרם כתוצאה מאש הרקטות.

זה ההבדל העיקרי בין החימוש מדויק לחימוש הסטטיסטי, חימוש שבעיקרון אינו יעיל.

החימוש המדויק מסוכן לפחות פי 10 ,ולעיתים הרבה יותר, מהחימוש הסטטיסטי.

בקרוב, זאת אתם חייבים לדעת, כל החימוש בעולם יהיה מדויק.

ההתעצמות העולמית, וגם זו של החיזבאללה ובהנחית איראן באמל”ח מהסוג הזה, מתקיימת כבר למעלה מ-20 שנה.

בתחילה הם התחמשו בטילי נ”ט שהמסוכנים שבהם היו טילי הקורנט.

הם שהיכו בעוצמה בשריון של צה”ל במלחמת לבנון השניה, שנת 2006.

בעשר השנים האחרונות ההתעצמות של החיזבאללה היא בעיקר בכטב”מים מתאבדים וגם בטילי נ”ט מתקדמים כגון הקורנט ארוך הטווח ובטילים אחרים שאינם טילים בליסטיים, טילים משוכללים יותר מפיתוח איראני  להם טווח גדול והנחיה אלקטרואופטית.

 

מה עושה צבא מאויים ע”י אמל”ח מדויק שמהווה שובר שיוויון?  הצבא ומערכת הבטחון מתכוננים, מפתחים ומצטיידים מבעוד מועד במיגון המתאים.

מה עשו צה”ל וחיל האוויר? להערכתי מעט מאוד אם בכלל.

להערכתי האחראים על בטחוננו המשיכו להאמין ביכולות של כיפת ברזל ומטוסי הקרב אף שברור היה לכל מקצוען שהאמצעים הנ”ל לא מסוגלים להתמודד ביעילות עם כטב”מים וטילי נ”ט.

גם במלחמה בין ארמניה ואזרביג’אן ומלחמה שפרצה בין רוסיה אוקראינה, היא המלחמה החשובה ביותר במאה ה 21, הצדדים הלוחמים תוקפים זה את זה באמצעות אלפי כטב”מים וטילי נ”ט בחודש.

עדיין לא חל שינוי משמעותי ביכולות של צה”ל וחיל האוויר להתמודד עם החימוש המדויק הזה.

זה מחדל רב שנים, מחדל חמור וחייבים לחקור אותו, איך הגענו למצב הזה?

במקביל חייבים לפעול נכון ומהר כדי לצמצם את פגיעת הכטב”מים וטילי הנ”ט.

ברור לכל שמספר התקיפות באמצעות החימוש המדויק הזה יגדל במהירות, יגדל כל יום.

 

האם יש פתרונות התגוננות? בודאי.

אין פתרונות מושלמים אך יש פתרונות פסיביים ואקטיביים שיוכלו להקטין את כמות הנפגעים והנזק לרמה נסבלת.

להלן מס’ אמצעים שנועדו לצמצם את פגיעת החימוש המדויק מהסוג הזה(כטב”מים מתאבדים וטילי נ”ט):

*- תותחי לייזר שפיתוחם החל באיחור גדול.

*- תותחי נ”מ מבוקרי מחשב, מכ”מ ואלקטרואופטיקה.

*- מיגון פסיבי כגון רשתות הגנה לפני ומעל המבנים, סורגים, חומות בטון ושקי חול ועוד.

אני ממליץ לתושבי עוטף הלבנון להתעקש כתנאי לחזרתם לישוביהם על בנייה של מיגון יעיל נגד כטב”מים וטילי נ”ט. אחרת הם יהיו ברווזים במטווח.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונות:  היוצרים Ai