מבחינה מעמיקה של מלחמות ישראל מאז חתימת הסכם השלום עם מצריים ומבחינה של מאות האירועים הבטחוניים שהתרחשו מאז הסכם השלום עם מצריים ועד היום, נסתבר כי לו היתה למדינת ישראל ולצה”ל אסטרגיית הגנה מוצקה, אסטרטגיית הגנה שממנה נגזרת דוקטרינת הגנה אזי מצבנו היה משופר שבעתיים.

למעשה המלחמה הארורה בה אנחנו מצויים כעת לא היתה פורצת ב- 7 לאוקטובר ואם כן היתה מתרחשת, אזי בהיקף קטן משמעותית.

כדי למנוע מלחמות מדינת ישראל חייבת לפתח אסטרגיית הגנה.

 

אציין מס’ עקרונות שאם ממשלות ישראל וההנהגה הביטחונית היו מחליטים לממש אותם אזי מצבנו הבטחוני והלאומי היה משופר ומשמעותית.

1, הגנת הגבולות מפני פלישה קרקעית.

בעיקר הגבולות באיזורים מיושבים בקרבת הגבול, הם חייבים להיות מוגנים באמצעות מכשול קרקעי נפחי.

מכשול ממוקש, מעליו תייל גבוה ובסופו תעלת נ”ט עמוקה ורק אחר כך חיישנים אלקטרוניים.

מכשול כנ”ל שלא ניתן לפרוץ אותו בו זמנית בעשרות מקומות.

מכשול שדרושות שעות כדי לחצות אותו.

המכשול ישלט לכל אורכו ע”י אש אווירית, אש חת”מ, אש אווירית וכוחות צבא.

לא ניתן יהיה לעבור את המכשול רגלית ואו באמצעות כלי רכב.

 

2, בכל ישוב יוקם משמר אזרחי גדול, מאומן וחמוש.

ההנחה חייבת להיות שצה”ל ומשטרת ישראל לא יוכלו לסייע כאשר תתחיל המתקפה.

המשמר האזרחי יפוקח, יאומן ויחומש ע”י גורם שאינו שייך לצה”ל.

המשמרות בישוביים יאורגנו במסגרת חטיבות מרחביות.

 

3, פריסה ארצית של הגנה יעילה כנגד האיומים האוויריים.

הגנה שתבוסס על המרכיבים הבאים:

א, תותחי לייזר
הגנה ארצית יבשתית ומוטסת של תותחי לייזר, זו ההגנה היעילה מכולם.

ב, טילים נגד טילים
כגיבוי ותוספת להגנת הלייזר, הגנה על הישובים לרבות הערים והמתקנים החשובים יהיו מוגנים באמצעות טילים נגד טילים.

ג, תותחי נ”מ
כגיבוי ותוספת לנ”ל, הגנה על יעדים חיוניים באמצעות תותחי נ”מ.

ד, גדרות וסורגים
הם יגנו נגד טילי נ”ט וכטב”מים על המבנים בישובים הסמוכים לגבול וגם על מבנים במתקנים חיוניים.

 

שאלה: מדוע חייבים כל כך הרבה מערכות הגנה?

התשובה: האיום האדיר של הכטב”מים המתאבדים וטילי הנ”ט.

חימוש מדויק מאוד שבשנים הקרובות צפוי שיתקפו אותנו באמצעות אלפי חימושים מדויקים, חלקם יתקפו בנחילים.

 

4, להפסיק עם מדיניות ההכלה.

כל תקיפה של האויב תענה ומייד בעוצמה כפולה ומכופלת.

לא פעילות שמטרתה לא לפגוע בלוחמי האויב גם לא פגיעה בלא מעורבים.

 

פלנקס (מערכת נשק): 

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונות: ויקיפדיה