זיהוי המטרה הנכונה וגיבוש האסטרטגיה סביבה – לקח מההיסטוריה הרומאית קורץ לנו!
במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו, שני גנרלים רומאים – פביוס וסקיפיו – השתמשו באסטרטגיות שונות בתכלית. הגישות שלהם מלמדות לקח חשוב: אסטרטגיה יש לגבש מול מטרה סופית, לא מול האיום המיידי.
קצת רקע: ב-218 לפנה״ס פלש חניבעל ברקה לאיטליה. הוא הביס את הרומאים בשורת קרבות, הגדול שבהם קרב קאנאי ב-216 לפנה״ס. חניבעל הפך בעיני הרומאים לא רק לאיום הכי גדול עליהם, אלא גם מי שלא ניתן לנצח בשדה הקרב. אז איך מביסים אותו?
קווינטוס פביוס מקסימוס רצה לפתור את הדילמה ע״י הימנעות מקרב ישיר נגד חניבעל. במקום הוא התמקד באסטרטגיית התשה, מנסה למנוע מחניבעל אספקה ומזנב בכוחותיו. כך קיווה לשחוק בהדרגה את צבאו של חניבעל.
הבעיה עם האסטרטגיה של פביוס שהיא התמקדה בלמנוע מרומא תבוסה, לא לנצח. מקור כוחו של חניבעל היה התמיכה של קרתגו. אם רומא לא תאיים על קרתגו ישירות, צפויה לה מלחמת שחיקה ארוכה.
לעומת פביוס סקיפיו רצה לפגוע ישירות במקור הכוח של חניבעל. על ידי הבאת המלחמה למושבה של קרתגו בספרד ואחר כך לקרתגו עצמה, הוא שאף לערער את התמיכה והמשאבים של חניבעל ולחסל את מקור הכוח שלו.
ההיסטוריון הרומאי ליוויוס הפגיש את שני המפקדים בוויכוח שכתב: בוויכוח פביוס טוען שהיעד העליון הוא הגנה על רומא, ומזהיר מפני הרפתקה באפריקה. נגדו טוען סקיפיו שהמלחמה חייבת לעבור לאפריקה כדי לנצח בה.
הוויכוח בין המפקדים מראה לנו שתי גישות באסטרטגיה. פביוס התמקד באיום המיידי של חניבעל וניסה לפתור את הדילמה של התמודדות ישירה עם המפקד הבלתי מנוצח. סקיפיו לעומתו התרומם מעל הדילמה, מעל האיום, וגיבש את האסטרטגיה שלו מול מטרה ברורה – חיסול מקור כוחו של חניבעל.
בסופו של דבר, הפלישה הנועזת של סקיפיו לאפריקה הכריחה את חניבעל לסגת מאיטליה והוא הובס בקרב המכריע בזאמה, שהבטיח את ניצחון רומא. סקיפיו כן התייחס לחשש של פביוס, ודאג שההשקעה הציבורית בפלישה תהיה מינמלית. כך צמצם סיכונים למדינה הרומאית במקרה של כישלון.
סקיפיו מלמד אותנו כמה גישה ממוקדת מטרה יכולה להיות עוצמתית. הגישה הזו רלוונטית לא רק במלחמה. בעסקים, התמקדות אך ורק בבעיות מיידיות תוביל לפתרונות קצרי טווח שאינם מטפלים בבעיות יסוד. כמו סקיפיו, יש לזהות מהי המטרה הנכונה וגבש את האסטרטגיה סביבה.
קרדיט: ערוץ הטלגרם המשחק הגדול קרדיט לתמונה: ויקיפדיה