המתקפה האיראנית מחייבת היערכות מחודשת . דעה

צהלות השמחה מהצלחת יירוט המתקפה האיראנית בסייעתא דשמיא, עלולות לגרום לזלזל בהיקף היכולות האיראניות שהופגנו, וחלילה לאפקט 7 באוקטובר חוזר, שהוא הסתמכות יתר על טכנולוגיה שהצליחה בקנה מידה קטן, בלא הכנה למתקפה גדולה יותר.

בואו נשים לב למה שהיה: 
תשע טילים חדרו את ההגנה האווירית. דיינו שאחד מהתשע האלו היה פוגע במיקום קצת יותר משמעותי, וכל צהלות השמחה היו נהפכות ליללות תוגה. אז בואו נכניס את ההצלחה למקומה הנכון. אכן הייתה הצלחה מרשימה ביירוטים, וכל הכבוד לצה”ל ולמוח היהודי. אבל צריך לראות את התמונה המלאה. 
1. טילי החץ יקרים מאד, ודורשים גם לוגיסטיקה מורכבת. מה יהא בעת מתקפה רחבה יותר? או כזו שתימשך לאורך זמן? האם יש לנו מספיק טילים על מנת ליירט עוד אלפי טילים בליסטיים וטילי שיוט? 
2. יכולות הכטבמי”ם האיראניים, גם דורשות שימת לב מרובה. בשונה מטילים בליסטיים וטילי שיוט שהם יקרים ומורכבים ליצור (והמלאי האיראני מן הסתם כולל כמה אלפי טילים). הכטבמי”ם הם כלים זולים יחסית ואט אט תופסים מקום בשדה הקרב כמעט כמו ארטילריה. כאשר בשונה מפגז של טנק הכטבמי”ם עם יכולת פגיעה מדויקת, (אם כי היקף הנזק קטן והכלי גם חשוף ללוחמה אלקטרונית. ועדיין אין לזלזל בהם, המלחמה באוקראינה הביאה דוגמאות מרשימות של פגיעה בכלים גדולים כמו סוללות s300 או ספינות רוסיות, עם כטבמי”ם קטנים). 

צורת היירוט הנוכחית דרשה עשרות מטוסי קרב באוויר ששיגרו טילי אוויר-אוויר. לעת עתה לא ידוע על צורות יירוט נוספות שהשתתפו (כמו לוחמה אלקטרונית, או כיפת ברזל).
האם זה הגיוני ליירט בצורה כזו? ממש לא. מה יהא כאשר יהיה שיגור של 500 כטבמי”ם בו זמנית? שזה יותר ממספר המטוסים שיש לנו. האם כל חיל האוויר יעלה לשמים? ומה יהיה אם חיל האוויר יהיה צריך לתקוף באותה עת? גם השיקול הכלכלי צריך להיות על השולחן – טילי א”א יקרים פי כמה מהכלים אותם הם מיירטים.

3. צריך גם לזכור שביירוט הנוכחי השתתפו מדינות נוספות. מה יהא ביום שאנחנו נהיה לבד? גם בזה עדיין לא התנסינו. ועדיין צריך לדייק כי המדינות שהיו שותפות ביירוטים, השתתפו בעיקר בחלק הקל של היירוט – קרי מתקפות הכטבמי”ם, ולא בחלקים המורכבים – יירוט הטילים ששוגרו. 

קרדיט: רשתות חברתיות

 

אז מה עלינו לעשות בעת הזאת? 

1. לוודא שיש לנו מלאים גדולים של טילי יירוט. זה יקר, יקר מאד, אבל אין לנו ברירה. המלאי חייב להיות מספיק גדול כדי להדוף התקפות ענק, וכדי לאפשר משך זמן גבוה של מלחמה. 

2. לשלב אמצעי יירוט זולים יותר. נכון שחץ וכיפת ברזל הם כלים עם דיוק גבוה ביותר, אבל הם גם יקרים מאד. צריך לשלב גם תותחי נ”מ. ואולי לפתח יכולת ליירוט כטבמי”ם עם אש מקלעים מדויקת – מהקרקע ומהאוויר. ישראל צריכה להסב סדרת מטוסים פשוטה – למטוסי יירוט, שיהיו בעלי תותח מדויק (בגובה הזה גם יותר קל לדייק), ליירוט כלים אוויריים איטיים יחסית, במחיר זול מאד.   

3. כמובן הלייזר שיגיע, אם יגיע.. יהיה משמעותי מאד. אבל בינתיים הוא לא קיים, וכבר כמה שנים מדברים שהנה הוא בא, ועדיין לא בא..  ואם כך, עלינו להכין את האופציות המתאימות. 

4. מיגון וביצור של תשתיות קריטיות. תשתיות ייצור קריטיות (כמו מתקניים צבאיים קריטיים, מפעלי אמל”ח חשובים, מתקני תשתיות ורציפות תפקודית, ועוד). אין לי דו”ח של מיגון האמצעים הרגישים בישראל, אבל הרושם הוא, שאנחנו לא מספיק ממגנים את עצמנו, אולי מתוך הסתמכות יתר על יכולות ההגנה.  חלק מחוסר המיגון, הוא המידע המוגזם שמופץ לכל דורש, למה כל אחד יודע מה יש בנבטים, עד רמת הטייסת שבו.. למה אין לנו עוד עשרה בסיסי דמי שיעשו קצת בלבול לאויב בעובדות, מה יש לנו ומה אין לנו. 

  

 

אבל הגנה לבד אין לה שום תועלת! כי לכל הגנה יש גבול. ולכל מלאי יש סוף. 

מדינת ישראל חייבת לגוון את יכולות ההתקפה שלה – יש לנו חיל האוויר מצוין. באמת חיל מדהים שעשה עבודה יוצאת מן הכלל. אבל למטוסים יש לא מעט מגבלות, ובדיוק בסיטואציה שלנו זה בא לידי ביטוי. (למטוסים יש כמובן גם יתרונות גדולים, ולכן אנחנו צריכים להמשיך את חיל האוויר המעולה שלנו. אין תחליף לדיוק התקיפה של מטוס, כמו גם למגוון יכולות נוספות שיש רק להם).  

חיל האוויר יכול לתקוף באיראן – אבל זה ידרוש ממנו אתגר לא קל, וגם ידרוש סיכונים לא פשוטים (כמו נפילת טייס או מטוס). כמו כן, למטוסים יש הגבלת כמות, בשונה מטילים שאחרי שהם נמצאים על כן השיגור די בלחיצת כפתור כדי לשחרר רבים בו זמנית, ולכן אנחנו גם צריכים חיל טילים חזק וקטלני לא פחות ממה שיש לאויבים שלנו והרבה יותר חזק מהם. (סביר להניח שיש לישראל חיל טילים קטן, אבל הוא נועד למקרי חירום. ואנחנו צריכים חיל טילים כאחת מהאופציות הראשונות).  

 

סביר להניח כי באותה רמת הנדסה משובחת שיש לנו את היכולת ליצור טיל חץ – יש לנו גם את היכולת המדעית לייצור טילים מדויקים ברמת הבניין – (לשם הדוגמה הטילים הבליסטיים האיראניים היו מדויקים ברמת הקמ”ר. לכן גם אלו שפגעו לא חוללו נזק משמעותי). אילו היינו יכולים להחזיר מתקפה דומה בלחיצת כפתור, אלא שזו לא תסתיים ביירוט של הטילים אלא בחיסול מפעל תחמושת איראני (או מתקן נפט אסטרטגי ויקר), לאחר שיחטוף מאה טילים מדויקים באמת. המשוואה הייתה שונה. 

 

ועל כל זאת צריך לזכור, הזמן פועל לרעתינו. איראן מתחמשת בקצב מואץ, ודוהרת לעבר הגרעין, ואז הכל יהיה אחרת. לכן הפרויקטים הללו צריכים להתבצע עם דחיפות מהמעלה הראשונה.

 

אבל כל זה עולה הרבה מאד כסף, עשרות מיליארדי שקלים, ומהיכן יבוא הכסף? 

קרדיט: דובר צה”ל