א-דיאר: מערכת ההגנה האווירית הישראלית אינה מסוגלת להתמודד עם חיזבאללה לכן הסיכוי למלחמה נמוך

חולשה של העורף

לדברי מומחי צבא ישראלים, אם תפרוץ מלחמה כוללת נגד חיזבאללה, ישראל תיאלץ לשנות לחלוטין את מערכת ההגנה שלה כדי להגן על המוסדות הצבאיים הרגישים שלה. בהקשר זה, דו”ח שהוציא המכון ללוחמה בטרור, בו השתתפו למעלה מ-100 בכירי הצבא והממשל הישראלי, נאמר כי העורף הישראלי אינו ערוך למלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה. הדו”ח קבע כי המלחמה תתחיל מצפון, “עם מטח אדיר והרסני של טילי חיזבאללה כמעט בכל חלקי הארץ”.

קרדיט: רשתות חברתיות

 מחסור בטילי יירוט

לפי המכון, שיגורי הטילים מלבנון יהיו אינטנסיביים, שינועו בין 2,500 ל-3,000 שיגורים ביום, כולל טילים פחות מדויקים וטילים מדויקים ארוכי טווח. הוא גם הדגיש כי קצב האש “יאתגר את הטכנולוגיה הישראלית כפי שלא אותגרה מעולם”, וציין כי מלאי מיירטי כיפת ברזל וטילי קלע דוד ימוצו תוך ימים ספורים מהלחימה, מה שיותיר את “ישראל” פגיעה לאלפי רקטות וטילים. ללא הגנה אקטיבית יעילה.

יצוין כי צה”ל משתמש בכמה מערכות הגנה אוויריות משולבות בתהליך העימות עם טילים, לרבות כיפת ברזל, מערכת הפטריוט, מערכת החץ (החץ) וקלע דוד. מערכות אלו, בדרגות שונות, עולות לישראל סכומי עתק, בשל מחירי הטילים הגבוהים שלהן ועלויות התפעול הגבוהות שלהן.

מומחים מעריכים כי ישראל אינה מחזיקה ביותר מ-10,000 עד 20,000 טילי טמיר המשמשים בכיפת ברזל.

באשר לטיל הפטריוט, שמחירו כמיליון דולר, גם הוא אינו זמין בכמויות גדולות. בארה”ב, המספקת ל”ישראל” מערכת זו, היו לפני המלחמה  3,000 טילי “פטריוט” מוכנים בסוללות, וכ-2,000 טילים לטעינה מחדש. עם זאת, המלחמה גרמה למיצוי מלאי זה, מה שאומר שישראל מחזיקה כעת, על פי הערכות, רק מאות מהטילים הללו.

“בחמשת החודשים האחרונים הצליחו בחיזבאללה לגלות את נקודות התורפה של הטילים הללו וגרמו למיצוי חלק ניכר מהמאגרים, ולכן הציפיות לפרוץ מלחמה כוללת נמוכות, ונראה שישראל לא מוכנה לשאת בעלויותיה” – וזאת המסקנה בה מסיים העיתון הערבי “א-דיאר” את מאמרו .

 קרדיט לתמונות: באדיבות משרד הביטחון ומנהלת חומה