כיצד ליירט כלי טייס בלתי מאויישים?

הקדמה:

בשנים האחרונות הכטב”מים המשוטטים ,וכאשר נדרש הם גם תוקפים, הפכו להיות האמל”ח היעיל והמסוכן ביותר.

הכטב”מים מסוכנים לגייסות בשדה הקרב וכך גם לתושבים בישובים ובערים המותקפים וכן ליעדים חיוניים.

כתוצאה מכך בשנים האחרונות הפיתוח וההתחמשות באמל”ח הזה מתבצעים בכל העולם וזאת באינטנסביות חסרת תקדים ובהשקעות עתק.

כך בצבאות המדינתיים, במשטרות, בארגוני הטרור הגדולים והקטנים וגם בארגוני הפשיעה.

תיעוד: כך פועל הרחפן המיוחד (צילום: דובר צה"ל)

 

1, לכטב”מים יתרונות רבים שמקשים על ההתגוננות מפניהם אציין את החשובים ביותר.

א, הכטב”מים הם חימוש מדויק

הכטב”מים הם אמל”ח מדויק ולכן הם מתוכננים לפגוע ביעד חשוב ומוגדר. זאת בשונה מהרקטה והפגז הסטטיסטיים שמכוונים להרעשה של הישוב או האיזור בו יש מטרה. לכן קטן מאוד הסיכוי של החימוש הסטטיסטי הבודד לפגוע ישירות במטרה חשובה וזאת בהשוואה לזה של הכטב”מ.

להערכתי הסיכוי של החימוש הסטטיסטי לפגוע קטן פי 100 מזה של הכטב”מ ואני לא מגזים.

 

ב, עלות הרכש של הכטב”מ קטנה מאוד.

הכטב”מים זולים מאוד בהשוואה לאמל”ח מאויש.

המשמעות הכלכלית היא שניתן לייצר את הכטב”מים מהר מאוד בבתי מלאכה קטנים ובכמויות אדירות.

 

ג, המשמעות המבצעית

ניתןן לתקוף באמצעות הכטב”מים, שמספרם רב בהתמדה, וכשנידרש גם בו זמנית, מטרות רבות, שאת חלקם לתקוף בלהקות או בנחילים.

כדוגמא:
העלות לרוסיה של הכטב”מים האיראנים שהם תוקפים באמצעותם מטרות איכות רבות באוקראינה ובעומק של כ 1000 ק”מ ויותר וזאת עם רש”ק של כ 40 ק”ג, היא של כ 40 אלף דולר בלבד.

כך העלות של הרכש של כ- 2000 כטב”מים שווה לעלות הרכש של מטוס קרב כמו אף 35.

 

ד, עלויות התחזוקה והתפעול

העלויות של התחזוקה והתפעול של הכטב”מים זניחות ביחס לעלויות המקבילות של חיל האוויר המאויש.

לתפעול הכטב”מים אין צורך בהכשרה ואימון של טייסים, אנשי תחזוקה רבים, שדות תעופה בגודל של עיר ועוד.

 

ה, פשטות הפעלה ויעילות מבצעית

את הכטב”מים ניתן לשגר ליעדם מכל מקום, שוב אין צורך בשדות תעופה ענקיים ויקרים.

 

ו, יש מבחר עצום ומתעצם של סוגי כטב”מים.

זאת החל מכטב”מים בגודל של עשרות ס”מ שנישאים בתרמיל הגב ומתאימים לתפעול גם ע”י חייל אחד שיכול לתקוף מטרות קרובות מאוד, אנשי טרור שמסכנים את הכוח. התקיפה מתבצעת באמצעות רש”ק קל, המשך בכטב”מים בגודל הקרוב לגודל של מכונת כביסה.

כטב”מים הנ”ל שיופעלו ע”י צוותי חיילים במסגרת הגדוד ויתקפו באמצעות רש”ק של כ 5-10 ק”ג מטרות בטווח של מס’ ק”מ, המשך בכטב”מים בגודל מכונית שיופעלו ע”י גדודי חת”מ או יח’ ח”א ושמתאימים גם להפצצת מטרות גדולות ומרוחקות, גמור בכטב”מים סילוניים בגודל של מטוסי קרב, כטב”מים שמחליפים מטוסי קרב מאויישים גדולים וזאת בעשירית העלות מבחינת עלות הרכש, התפעול והתחזוקה.

הכטב”מים הסילוניים מהירים פי 3-4 מהכטב”מים הרגילים ולכן הם מסוכנים יותר וקשה יותר ליירט אותם.

להערכתי מס’ הכטב”מים התוקפים בעולם צפוי שיגיע השנים הקרובות למליונים רבים.

כטב"ם

 

2, כיצד להתגונן כנגד מתקפות הכטב”מים?

א, תנאי היסוד הוא שחייבים לאתר אותם בטרם ביצעו תקיפה.

המכ”מ נדרש אבל האמצעי הזה לא תמיד מספיק.

הכטב”מ קטן, לעיתים עשוי מחומרים שמקשים על הגילוי באמצעות מכ”מ, לעיתים טס נמוך וכד’, לכן יצטרכו להפעיל גם את אמצעי הזיהוי באמצעות רעש ולהזהיר את האזור המותקף כדי שיכנסו למרחבים מוגנים.

צה"ל יירט 3 כטב"מים של חיזבאללה בדרך לאסדת גז, לראשונה גם עם טילים מסטי"ל

 

2, פיתוח ורכש של אמצעי יירוט

חשוב – אמצעי היירוט חייבים להיות זולים.

החות’ים שתקפו בים האדום את ישראל וספינות קרב וסוחר, תקפו נכון להיום באמצעות כ 100 כטב”מים.

את הכטב”מים יירטו ארה”ב, בריטניה, סעודיה וישראל באמצעות טילים שעלותם בין מאות אלפי דולר ל 2.1 מליון דולר ליירוט בודד.

היום אין אמצעי יירוט אחר אבל ברור שהדרך הזו תוביל לחיסול מהיר של מלאי הטילים המיירטים.

 

א, יירוט באמצעות תותחי לייזר הוא הזול, המהיר והיעיל ביותר.

אין מגבלה למס’ קרני הלייזר.

יש להאיץ את פיתוח האמל”ח הזה כי אין יעיל וזול יותר לתפעול.

 

ב, חוזרים לתותחי הנ”מ.

תותחי נ”מ מהירי ירי ומוכוונים מכ”מ ומחשב מוכחים כיעילים מאוד.

אתרים חיוניים סביר שיהיו מוגנים גם בתותחי נ”מ.

 

ג, פיתוח רכש ושימוש בכטב”מים מיירטים שיתנגשו האוויר בכטב”מים תוקפים עוינים וכך ינטרלו אותם.

הנושא דחוף מאחר ונכון לתקופה זו הכטב”מים, ובגלל הדיוק שלהם ומספרם העצום, מצליחים להכות את המותקפים.

יורה רימונים, מתאבד, הופך ל"טיל מונחה" | הרחפנים הקטלניים של צה"ל נחשפים

 

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: דובר צה”ל