בקצרה מול אויבינו: נכון ליום 11-1-2024. חלק ב’

גם הפעם מפאת אריכות הדברים הנה העיקרים:
א. בחמא”ס שואבים עידוד מהתחושה שהלחימה נכנסת למצב סטאטי, ומכך שישראל מוצאת עצמה חצויה מחדש, בעיקר בשאלה האם בראש סולם העדיפויות יש להעמיד את חיסול החמא”ס, או את שחרור החטופים?
ב. ישראל מוצאת עצמה נכנעת יותר ויותר ללחץ בינלאומי, כשהביטוי המרכזי – שיגור אהרון ברק להאג, והגדלת היקף הסיוע ה”כאילו הומניטארי” לרצועה. בהמשך מחכה לחץ משמעותי הרבה יותר, להעברת השליטה ברצועה לרש”פ.
ג. האטת היקף ההפצצות האויריות מביאה להגברת הסיכון ללוחמים ברצועה.
ד. פעילות טרור מתגברת גם באיו”ש. בשיאה, נהרגה לוחמת מג”ב כתוצאה ממטען רב עצמה בגזרת ג’נין.
ה. אנשי חמא”ס מוכיחים נוכחות חזקה באיו”ש, וברש”פ משלימים עם העובדה, ומפגינים סולידריות גוברת עם החמא”ס הן באיו”ש והן בלבנון.

ובהרחבה:

בתוך כך, שואבים אנשי החמא”ס עידוד רב מההסלמה בצפון. למרות האכזבה מכך שחזבאללה טרם נכנס לעימות מלא מול ישראל, בחמא”ס מבינים שישראל חייבת לשמר יכולות למערכה אפשרית. כתוצאה מכך, ניתן לראות יותר ויותר תמונות של חיילי צה”ל נלחמים בלב שטח בנוי, מה שמעניק לאויבינו אפשרות להפתיע ולפגוע בהם.

הנה דוגמא מח’אן יונס.

לא רק ברצועה מתנהלת לחימה מול הטרור. ביהודה ושומרון, פועלים חילינו כמעט מדי ערב מול כנופיות מקומיות, המצליחות למרות הפעילות לשכלל את יכולותיהן, ולשפר את האמצעים העומדים לרשותם. אם בעבר היה זה בעיקר נשק קל, הרי שבהדרגה איום המטענים הולך ומתגבר, והשבוע נפלה קרבן לאיום זה לוחמת מג”ב שי גמראי הי”ד שנהרגה כשג’יפ בו נסעו היא וחבריה לצוות עלה על מטען במ.פ. ג’נין. יתר נוסעי הג’יפ נפצעו גם הם. מטענים הופעלו נגד כוחותינו גם במחנה הפליטים נור אלשמס ובטול כרם, וזאת לצד ירי לעבר כוחותינו במספר רב של מקומות.

הנה תמונות מהמטען שהופעל במחנה הפליטים ג’נין.

מנגד, חוסלו 7 מחבלים באמצעות כטב”מ במחנה הפליטים ג’נין, 2 מהם בנים של בכיר במנגנוני הבטחון של הרש”פ. בטול כרם חוסלו 3 מחבלים אנשי הפת”ח, ע”י כח צבאי שארב להם.

הנה תמונות מחיסול המחבלים בג’נין.

לצד אלה, נרשמו נסיון לפיגוע דקירה ליד עטרת. המחבל, שהגיע מטול כרם חוסל ללא נפגעים לכוחותינו. קודם לכן, נרשם במחסום גבעת זאב פיגוע דריסה, בו נפצע קל מאבטח. המחבלים, גבר ואישה נהרגו, ובשוגג נהרגה גם ילדה פלסטינית שנסעה ברכב אחר. בפיגוע אחר, ליד צומת המשטרה הבריטית נרצח ערבי ישראלי ממזרח ירושלים ונפצעה ערביה ישראלית תושבת יפו. חיילי צה”ל לכדו 3 מחבלים שהיו מעורבים בפיגוע אחד מהם רופא והשני עובד סיעוד. לא ברור עדיין האם אכן מדובר בפיגוע לאומני, או בסכסוך פנימי.
ברקע לכל אלה, מפגינה החמא”ס את נוכחותה באיו”ש. בלטה הקמת בתי אבלים, לכבוד המרצח (ע)ארורי במספר מקומות, ובראשם כפרו (ע)ארורה, שמצפון לראמאללה, לשם הגיעו הן בכירי החמא”ס, והן מנחמים משורות הפת”ח, דוגמת ג’בריל רג’וב, מחמד מדני ולילא ע’נאם, מושלת מחוז ראמאללה. צה”ל בתורו איפשר את חגיגת התמיכה בטרור הזו שנמשכה 3 ימים.

הנה סרטון, בו אנשי פת”ח בלבנון מריעים למרצח ומכריזים: מי שטוען שיש פילוג (אנקיסאם), אנחנו בפת”ח מצדיעים לאנשי אלקסאם”.

סביב כל הארועים, מוצאת עצמה ישראל נתונה בלחץ בינ”ל גובר, שבשיאו, ביקור מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן. זה, לטענתו קיבל מראש הממשלה שורה של התחייבויות לצמצום הלחימה ברצועה, הגדלת הסיוע ההומניטארי לאזור ועוד. בלינקן הוסיף והדגיש שלאחר סיום הלחימה בעזה, יש לקדם מחדש את הרעיון ההזוי של מדינה פלסטינית. עמדה דומה הושמעה בהודעת הסיכום של שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתכנסו השבוע בבריסל. כאילו שחיילי צה”ל נשלחו להילחם ולהיהרג, כדי שאבו מאזן יכריז על כינון “מדינת פלסטין”.

במקביל, נועדו בעקבה שבירדן, המלך עבדאללה, נשיא מצרים מחמד אלסיסי ואבו מאזן, והכריזו על התנגדות גורפת לכל השתלטות ישראלית, אפילו על חלק קטן של הרצועה, ובכלל זה יצירת אזורי חיץ בטחוני. במפגש של יו”ר הרש”פ עם בלינקן הדגיש אבו מאזן גם את ההתנגדות לכל היוזמות לעידוד הגירת עזתים מהרצועה. חשוב להבין שמבחינת הרש”פ, כמו גם החמא”ס, תושבי הרצועה אינם אלא “פיונים”, שרצונם ורווחתם כלל אינם נושא שיש להתחשב בו, אלא אם כן ניתן להפיק מכך רווח כלכלי או מדיני כלשהו.

עד כאן להשבוע- חודש טוב, שבת שלום, שפע ברכה והצלחה לחיילינו הגיבורים, רפואה שלמה לפצועים, פדיון מהיר לשבויים החטופים בידי אויבינו ובשורות טובות

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש    

קרדיט לתמונות ולסרטונים: רשתות חברתיות  קרדיט לתמונות השער: דובר צה”ל ורשתות חברתיות – “כאן”