בקצרה מול אויבינו: “הטבח של חג שמחת תורה תשפ”ד”

12 יום מאז “הטבח של חג שמחת תורה תשפ”ד”. מעל 1,000 נרצחים, כשהמספר הסופי עדיין אינו ידוע, מעל 300 חיילים שנהרגו בלחימה מול החלאות המתועבות שביצעו את הרצח.

צה”ל החזק עם חיל אויר וים, וכטב”מים וכיפת ברזל, ובקרוב גם מערכת לייזר, ולאחר התחייבות חד משמעית של בכירי המדינה ומערכת הבטחון לרסק את החמא”ס, ודומה שאנחנו כמעט באותו סרט ישן של סבבי הלחימה הקודמים. ישראל מפציצה מבנים, רובם ריקים, מיעוטם מאוכלסים באנשי חמא”ס, בעיקר מהדרג השני, והחמא”ס ממשיך בהיערכות לשלב הלחימה הקרקעית, שכנראה יגיע, תוך הטרדת העורף הישראלי בירי רקטות ספוראדי, וניסיונות חדירה של בודדים.

 

במקביל, גם החזבאללה בצפון במערכת התשה והכנה לפתיחת חזית שניה, בין אם אכן תיפתח, ובין אם תהווה רק איום ברקע, שיפגע ביכולת הישראלית לפעול מול עזה בלא “רעשי רקע”.
חשוב להבין שההתלכדות המלאה בישראל, וההתגייסות חסרת התקדים, מתוך הבנה שמדובר במלחמה קיומית, לצד התמיכה הבינלאומית המוחלטת בישראל החלו להישחק, וסביר להניח שהשחיקה תלך ותגבר, ככל שהלחימה תארך, ולא יוצג לציבור אופק משמעותי, או תכנית לסיום הלחימה.

קרדיט: אמנסטי אינטרנשיונל

 

את הנקודה של הצבת מטרה מוגדרת ובת מימוש העלה מול קבינט הלחימה, לא אחר מאשר נשיא ארה”ב ביידן בביקורו בארץ, תוך שמחד הוא מעניק לישראל גיבוי משמעותי וסיוע בטחוני עצום, אבל מצד שני הציב גם לא מעט מגבלות על יכולות הלחימה של ישראל- לא להרעבה ולמשבר הומניטרי משמעותי לתושבי עזה, ובכלל זה, התחייבות להכניס מוצרי מזון ותרופות (מאות משאיות עמוסות בציוד וסיוע מחכות לאישור כניסה לרצועה, והדבר צפוי להתחיל כנראה ביממה הקרובה ללא כל מנגנון בקרה ופיקוח שימנע הכנסת ציוד צבאי), צמצום למינימום של פגיעה במי שאינם מעורבים ישירות בפעילות החמא”ס, הימנעות מהעברת רוב העזתים לשטחי סיני וכן מניעת מתקפת מנע ישראלית נרחבת מול איראן וחזבאללה, למרות שותפותם המלאה ב”טבח שמחת תורה”.

העובדה, שישראל לא גיבשה מטרה אסטרטגית ברורה לסיום הלחימה גזרה גם מציאות בעייתית שבה החמא”ס עדיין שולט ברצועה ומנהל אותה. אין מצב של קריסת השלטון המרכזי, שזה היעד הראשון לפני מיטוט החמא”ס כארגון. החמא”ס ממשיך בהערכות לכניסה קרקעית, והתעשיה הביטחונית שלו ממשיכה ליצר רקטות ונשק נ”ט כל העת, בלא שצה”ל מצליח לפגוע ביכולת זו. לא מן הנמנע, שגם תשתית מערכת המנהרות בגבול המצרי ממשיכה לספק נשק לחמא”ס. עד כה ברור שמערך המודיעין הישראלי, לא באמת יודע מה מתרחש מתחת לאפו, למרבה הצער, וכפי שהוכח בשמחת תורה.

גם רוב התשתיות הקריטיות לניהול הלחימה, ובראשם בתי החולים הגדולים, משרדי תקשורת, ותחנות הטלויזיה ממשיכים לפעול, להפיץ את השקרים שלהם, ורבים גם מאמינים להם.

הנה דוגמא לסרט המציג את ההרס בח’אן יונס לאחר הפצצות ישראליות, המוכיח שמסרי ההסברה מהרצועה ממשיכים לצאת באין מפריע:

אונר”א מדווחת על קרוב למחצית מתושבי הרצועה שעברו למחסות בבתי ספר וסמוך לבתי חולים, אבל הקריאה הישראלית לעזתים לעבור לאזור המואצי/ גוש קטיף ההרוס לא נענה, בין היתר משום שזהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של בסיסי הטרור ברצועה. מתנת ממשלת שרון להגברת הבטחון בארצנו כפי שהובטח.
חשוב לציין, כי עד כה הסכמי השלום והנורמליזציה עם מדינות ערב, החל ממצרים וירדן ועד מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין לא נפגעו, אבל דעת הקהל במיוחד בירדן ומצרים בהחלט מתעוררת, הפגנות ענק לתמיכה בעזה והחמא”ס נמשכות כל העת, ובמיוחד לאחר הפגיעה של טיל בבית החולים הבפטיסטי בעזה (אגב מוסד שנוהל בעקביות ע”י בכירים בארגוני הטרור, והעסיק אסירים משוחררים רבים, כבר בימי האנתפאדה הראשונה), וכל ההוכחות, לפיהן הפגיעה במקום נגרמה מטיל שירו מחבלים מהג’האד האסלאמי, לא מפריעות להם לקרוא למלחמת חורמה בישראל.

 

הסכמי אברהם לא הושבתו, אבל סביר להניח שהמאמץ להגיע ליחסים דיפלומטיים עם סעודיה הוקפאו בשלב זה.
גם ההרתעה כלפי המחבלים ביהודה ושומרון, מהימים הראשונים של מבצע חרבות ברזל מתחילה להישחק. אם בהתחלה היו שהאמינו שגם הפרות סדר ייתקלו בתגובה נחרצת, כולל ירי אש חיה, היום ברור לפורעים והמחבלים באיו”ש, שצה”ל חוזר בהדרגה לערכים של ערב שמחת תורה תשפ”ד, מה שיוצר סכנה להתחממות גם בגזרה זו נתון זה מביא גם לגידול ניכר במספר המחבלים מאיו”ש שנפגעים מאש כוחותינו.

בחמא”ס עושים מאמץ רב להגביר את גילויי התמיכה בהם מאיו”ש, וקוראים ליום זעם בשישי הקרוב.

הנה דוגמא מהלוויית מחבל בכפר בודרוס, מערבית לראמאללה, בה מונפים עשרות דגלי חמאס באין מפריע:

 

נציין, כי למרות המגבלות על יציאת פועלים מאיו”ש לעבודה בישראל ובהתיישבות היהודית, הפגיעה הכלכלית באיו”ש לעת עתה, מוגבלת ביותר, אם כי ברור שהימשכות המצב הנוכחי, כן תיצור כיסי מצוקה באזור.
הרש”פ בתורה שומרת על שתיקה. יש שם מי שמקווה שישראל תילחם על כיבוש עזה, כדי למסור את האזור לשלטונם. הרש”פ מסתפקת בקריאה לא רלבנטית להפסקת אש, אבל תוך הבנה שהמשך הלחימה מסכן את שלטון הגוף המושחת הזה. על רקע זה, ניסו אנשי הרש”פ למנוע הפגנת תמיכה בחמא”ס בעיר ג’נין. בעימותים שכללו ירי מנשק חם, נהרגה צעירה מקומית ממשפחת תורכמאן, אחת מהגדולות במשפחות העיר.

הנה תמונות מהאירוע:

נשוב ונציין, כי בשלב הנוכחי, חזבאללה מכין את דעת הקהל בקרב השיעים לקראת כניסה למערכה, אבל עדיין נמנע מפתיחת מערכה מלאה, ככל הנראה, בהכוונת הפטרונים מטהרן.

אז שוב- מה עושים במצב הנוכחי:
א. ראשית מגדירים את תמונת המצב הרצויה מבחינת ישראל בסוף הלחימה. להבנתי שתי יחידות אוטונומיות בפיקוח בינלאומי, כאשר הגבול הדרומי, התוחמת הצפונית ורצועת חיץ באמצע בנוכחות ישראלית צבאית ואזרחית, לצד שטח חיץ ברור בין הרצועה ליישובי עוטף עזה, שכל הנכנס אליו דמו בראשו. כמובן, שניתן להעלות רעיונות אחרים, אבל חשוב שלכל יהיה ברור למה ישראל חותרת.

ב. מגדירים מהן התשתיות המבטיחות את המשך שלטון החמא”ס ואת יכולת תפקודו ופועלים למיטוטן במהירות האפשרית. אנשי חמאס צריכים להרגיש שהם לבד ואין להם שום עורף לוגיסטי.

ג. מאמץ הסברתי מול רשתות התקשורת המגבות את גורמי הטרור, ובראשן רשת “אלג’זירה”, שהיא בבחינת “נושאת המטוסים הראשית” של כל ארגוני הטרור – חמא”ס, ג’האד אסלאמי, חזבאללה דאעש ואלקאעדה. המאמץ צריך להביא לא רק לסגירת משרדי הרשת, אלא להוקעת המשטר הקטרי המממן אותה. גם אם המאמץ לא יצלח, הוא ללא ספק ייצור לחץ בתחנה ובנסיכות.

ד. מאמץ למיפוי מודיעיני מהיר של תשתיות החמא”ס, ומיקום בכירי הארגון באמצעות תחקור השבויים הרבים, ומאמץ להגדלת מספרם, ובמקביל הוצאה של סרטונים בהם הם מודים במעשי הרצח והזוועות שביצעו. במקביל, חקיקה מהירה של גזר דין מוות בכל השותפים לטבח, בדומה לחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם.

ה. פעילות לחיסול גם של אנשי חמא”ס מחוץ לאזור. רחפנים יכולים להגיע לא רק מתימן לסעודיה, אלא גם לקטר, איראן, לבנון ותורכיה, וישראל ממש לא חייבת לקחת אחריות על כל מחבל מת. עדיין, ראשי החמא”ס חייבים להרגיש “שהידים” גם אם מימוש המפגש בינם לבתולות טרם מומש בפועל.

ו. פגיעה בבסיסי הטרור, שרובם ממוקמים באזורי החוף הצפוני, וגוש קטיף לשעבר. ובאנשי הטרור הנעים, לפחות עתה, כמעט באין מפריע בכבישי הרצועה.

ז. מול האיראנים, יצירת תודעה שכניסת גורמים נוספים, ובראשם חזבאללה והמיליציות בסוריה, תביא לגביית מחיר בראש וראשונה מהמשטר האיראני, בתמיכה של ארה”ב והמערב.

ח. הבנה שהזמן לפעולה מול הטרור אינו בלתי מוגבל, וחיוני לנצל את האהדה הבינלאומית והקונצנזוס בישראל טרם תיווצר שחיקה משמעותית בהם. הבדואי נוקם אחרי 40 שנה. ישראל סלחה לגרמניה אחרי 4 שנים. בניגוד לדיבורים על מערכה ממושכת, חייבים להבין שאין לנו זמן.

שבת שלום, חורף טוב ובשורות טובות.
בעז”ה, ינחיל הקב”ה את חיילי צבא הגנה לישראל ישועה ועטרת ניצחון

קרדיט: יעקב סבג – לשעבר יועץ לענייני ערבים ביחידות המנהל האזרחי בעזה ואיו”ש    

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות