יום הכיפורים של המושג “הגדר האלקטרונית”

הגדר האלקטרונית.

היה זה יום הכיפורים של מושג הגדר האלקטרונית.
מסתבר שהגדרות האלקטרוניות המשוכללות ביותר הן למעשה חסרות תועלת, עלותן ברכש, תפעול ותחזוקה מיליארדים רבים ובמציאות הם נותנות תמורה זניחה לביטחון.

מסתבר שהיו לכך כבר בעבר סימנים מקדימים כמו גם בעיות שכבר נתגלעו באירועים קודמים.
חבל שלא היתה התייחסות רצינית לבעיה.

מסתבר למי שרצו להיות מופתעים שאין כל בעיה לנטרל גם את הגדרות האלקטרוניות, ולו גם הגדרות המשוכללות ביותר.
כולל גדר שמפעילה 100+ מערכות “רואה יורה”(שלא ירו ולו גם כדור אחד) ,מצלמות משוכללות ועוד.

המערכות הנ”ל נוטרלו ע”י רחפנים שפוצצו את מערכות הרואה יורה ואש מדויקת שפגעה במצלמות והכל גם בוצע במקביל.

אז האם יש פתרון? בוודאי!

ואם כן אז מה הוא הפתרון?

אציין רק את העיקרון.

חזרה לתורת ההגנה הקלאסית של מלחמות העולם.

1, גדר אלקטרונית משוכללת יותר או פחות.

2 מייד אחרי הגדר אזור רחב(100 מטר+) מכוסה בתלתליות קוצניות ומכשולים פיזיים(נניח תעלות נ”ט, מחסומי בטון, בורות וכד’) ומתחת לשטח המגודר יש להניח שדה מוקשים צפוף לרבות מוקשים שמופעלים מרחוק.

3, בקו יהיו כוחות ניידים בעיקר טנקים שיכולים להגיע תוך דקות לאזור הפריצה.

4, בקו תהיה יכולת לייצר אש ארטילריה, מסוקים ומל”טים על אזור הפריצה לרבות בשטח האויב שמוליך לפירצה.

המסקנה הזו טובה לכל גבולות המדינה.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: ויקי מדיה