מבצע “חרבות ברזל”: ההישג ההירואי של יחידות הלוחמה בטרור הישראליות

מאז הופיע בעולם תופעת הטרור המודרני , התפתח במערב מקצוע הלוחמה בטרור ( CT) .

פשיטת הטרור האסטרטגית של חמאס על עוטף עזה בשבת האחרונה העמידה את יחידות הלוט”ר של מערכת הביטחון הישראלית בפני סיטואציית הלוט”ר הקיצונית והדרמטית ביותר בתולדות העולם.

מהשוואה שטחית בין אירועים במתכונת דומה כגון הפיגוע במומבאי( 2008 ) בהם פעלו קבוצות גדולות של מחבלים חמושים כנגד אוכלוסיה אזרחית
ברור לכל בר דעת כי האתגר בו נתקלו כוחות הלוט”ר בעוטף עזה היה מורכב, מסובך ומסוכן לאין ערוך.

מתקפת הפתע החמאסית פגעה במערך הפיקוד והשליטה של צהל ויצרה למשך כשעתיים “blind spot” אסטרטגי בראיה הצבאית אשר נוצל במלואו על ידי אלפי מחבלים חמושים שחדרו בעת ובעונה אחת למאות מוקדים בשטח ישראל.

 

כך,בתוך שעות בודדות מצאו עצמם יחידות העילית הללו בקרבות קשים אל מול אותם מחבלים שהיו בעלי עדיפות טקטית עליהם בכמה מימדים:
*- ראשית ,יתרון ההפתעה.

המחבלים היו המפתיעים והיוזמים ולכן ידעו היכן הם ומה משימתם. העיקרון הנ”ל לא רק נכון מצבית אלא גם טקטית כאשר ברוב המקרים הכוחות הגיעו למקום מסויים לאחר שכבר הגיעו אליו מחבלים שנערכו הערכות מוקדמת, וגילו את המחבלים לאחר שהללו כבר פתחו באש קטלנית ממקומות מחבואם.

 

*- שנית , מגבלות ירי. 

המחבלים כמובן לא היו מוגבלים בירי ,בחוקי פתיחה באש או בגבולות גזרת ירי, וירו אש פרועה וקטלנית לכל עבר מתוך הבנה מלאה שכל מי שסביבם הוא מטרה לגיטימית מבחינתם ( כמובן שיחידות הלוט”ר נאלצו באופן א סימטרי לחפש ולאתר סלקטיבית את המחבלים ולהפעיל נגדם אש מעטה ומדוייקת ככל האפשר בים האזרחים וכוחות ביטחון ישראליים נוספים שמסביב).

 

*- שלישית – חימוש.
למחבלים היה יתרון טקטי מובהק בכוח אש , שכן כוחות הלוט”ר מטבעם ככוחות סלקטיביים מפעילים בעיקר אקדחים ורובי סער ( לעיתים גם רובי צלפים) אך המחבלים היו מצויידים, כחיילי צבא במלחמה ,כלומר חמושים ברובי סער ובמחסניות רבות ( דגמים שונים של קלצניקוב) , במקלעים ( pkm), ברקטות נ”ט מתקדמות, רקטות מאולתרות חדשות ומטענים חדשים להבקעת פרצות בטון או פריצת מכשולים, וכמובן במס’ עצום של רימוני יד.

 

*- מאפייני הזירה
הלוחמים נאלצו להיתקל ולהילחם במחבלים השורצים ומסתתרים בכל פינה על פני שטח עצום, בין ובתוך מאות אלפי אזרחים חפים מפשע, ללא כל הכנה מודיעינית מוקדמת או תמונת מצב מסודרת בשטח, ובשל השבתת פיקוד האוגדה, אף ללא תיאום פיקוד ושליטה גזרתית וראייה מרחבית כוללת, ולמעשה כל צוות או חולייה מצא עצמו מתמודד בכוחותיו שלו אל מול הסיטואציות בהן נתקל ושאליהן נשאב.
משימת “השבת המצב” -טיהור היישובים, שאליה נשלחו החלה למעשה כבר בנסיעה לאורך כבישי העוטף כאשר בכל צמתי כבישי הדרום המערבי כולו נתקלו הכוחות במארבים של חוליות חסימה של החמאס.
הלוחמים נאלצו לעצור את התנועה לעבר היעדים ( היישובים הנצורים) , לפרוק מכלי הרכב ולהסתער לתוך קרבות אש תוך אילתור בשטח והתחברות ספורדית עם כוחות ביטחון אחרים במקום.

חסימות אלו והריבוי בשימוש באמצעי נ”ט על ידי המחבלים גרם לעיכובים ארוכים בתנועת הכוחות לאורך הצירים אל עבר יעדיהם – יישובי העוטף המותקפים ולהילחם “אל היעד” ולא “על היעד”, וכך אירע שבמשך שעות רבות נאלצו היישובים להתמודד לבדם עם התקפות רצחניות.

 

*- סיכום מחירים והישגים
למרות כל הנכתב לעיל, באופן שניתן להגדיר כפלאי, הצליחו לוחמי יחידות הלוחמה בטרור של ישראל להשיב מצב ולטהר את שטח דרום מדינת ישראל מכלל המחבלים הפולשים בתוך כ-36 שעות מתחילת הלחימה ולהציל את חייהם של מאות אלפי תושבי דרום ישראל כשהם הורגים מאות רבות של מחבלים ולוקחים בשבי עשרות.

מחיר האבדות והפגיעות בקרב יחידות הלוט”ר עומד על כעשרה אחוז (כולל הרוגים ופצועים) מכלל הכוחות. העובדה כי מדובר בטובי הבנים מיחידות העילית הצה”ליות מסמאת את העינים מלהבין כי מדובר בשיעור אבדות ופגיעות נמוך להדהים בהשוואה לקרבות לוחמה מודרנית דומים במקומות אחרים בעולם (כמו אוקראינה למשל) בהם מגיעים אחוזי נפגעים בקרבות לעשרות רבות של אחוזים.
זהו הישג צבאי אדיר בקנה מידה בינלאומי אשר נירשם לזכותם של הלוחמים והמפקדים הצעירים הללו, והצלחה צבאית מעודדת ומרשימה בכל קנה מידה המתרחשת על רקע המחדל הנורא שבמתקפת הפתע החמאסית.

כאשר לוקחים בחשבון שביממות הראשונות של הלחימה היה המצב קרוב לכאוטי, ללא מענה מצד הצבא הגדול אשר לא גוייס עדיין , ( והיה זקוק לזמן יקר של כמה ימים כדי להתארגן בבסיסיו) ושעל כן היתה סכנה גדולה של פאניקה רבתי, וכתוצאה מכך התרחבות הלחימה לגזרות נוספות, ניתן להבין כי הלוחמים הצעירים הללו עמדו באתגר דומה לזה שבו עמדו אבות אבותיהם 50 שנה קודם לכן, בחזיתות הלחימה של מלחמת יום הכיפורים.

הגבורה וההקרבה שהם הפגינו לא היתה פחותה מזו שהפגין הדור הקודם ואולי אף למעלה מכך.

קרדיט: יאיר אנסבכר – אנליסט צבאי מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: דובר צה”ל