ביטחון זה גם ובעיקר מדינאות

יש להביא בחשבון את המצב הגיאו פוליטי, את הכוחות והאינטרסים העולמיים שהם כעת יוצרים לישראל הזדמנות כבירה.

לא אכתוב כעת מאמר ארוך רק אציין שהאינטרסים הכלכליים העולמיים הם כעת ובגדול בצד שלנו והם קובעים גם את מצב הסיכון למלחמה.

אציין מס’ נושאים לפי סדר החשיבות.
אין לי ספק שרוה”מ והצוות המדיני שלנו מודעים היטב למצב הגיאו אסטרטגי הזה.

1, הודו הפכה השנה למדינה המאוכלסת בעולם, סביר מאוד שהודו תהיה ה-סין של המחצית השניה של המאה ה 21, מעצמה עולמית אדירה. הודו זקוקה לישראל טכנולוגית לרבות שת”פ בטחוני גדול וכן לציר הרכבת והתנועה שמסתיים בנמל חיפה ומשם לאירופה.

2, הנסיך בן סלמן רוצה וחייב להפוך את ערב הסעודית למדינה מתקדמת נוסח איחוד האמירויות, לכן הוא מקים ובהשקעה של 1000 מיליארד דולר את דובאי החדשה בים סוף החל מהאי טיראן.
לכן הוא חייב שת”פ עם המדינה הטכנולוגית היחידה באזור, מדינת ישראל.
לכן הוא גם חייב הסכם הגנה עם ארה”ב מאחר ומעשית הצבא העשיר שלו חסר יכולת צבאית.

3, האינטרס של כל השחקנים בזירה האזורית והעולמית היא להתקדם להסדר מבוסס כלכלה שכפי שציין יורש העצר הסעודי הוא החשוב ביותר מאז נפילת בריה”מ ותום המלחמה הקרה.

4, חשוב לא להשאיר מאחור מקופחים.
להערכתי סין מבינה שההסדר אינו נגדם וחשוב שישראל תהיה במערכת יחסים מצויינת איתם, המשטר באיראן להערכתי לא יפעל בניגוד לדעתם כי הם המדינה החשובה ביותר כלכלית לאיראן לרבות המעבר של דרך המשי החדשה שסין מקימה.

5, יש גם נימוקים אישיים כולל פרס נובל לביידן שכעת לא נראה שירוץ שוב לנשיאות.

6, העיתוי חשוב, עדיף לסגור את ההסכם המדיני עוד השנה.

קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונות: ויקיפדיה