המשטר האיראני נמצא בבעיה. חלק ב’

רשימה קצרה חסרה וחלקית של מחאות
יש את המחאות בגלל עליית מחירי הדירות, שתוך שנים ספורות המשטר יצר מצב בו מרבית האיראנים לא יכולים לקנות דירה (בטהראן לדוגמה, עלה מחיר דירה ממוצעת מעלות של 22 שנות עבודה, לעלות של 112 שנים), וגם מחאות על מחירי השכירות שזינקו, וגרמו לאיראנים רבים לחוסר יכולת לשלם שכר דירה, והם מצאו עצמם עוברים להתגורר ברחוב.

וישנן מחאות גימלאים מכל המגזרים על שהפנסיה לא מספיקה לקיום בסיסי, ומחאות (ושביתות שחלקן נמשכות שבועות) של עובדי מפעלים רבים שמשכורתם נמצאת עמוק מתחת לקו העוני, ובמקרים רבים המשכורת המצומקת לא משולמת במלואה.

ויש גם את המחאות “הרגילות” על שהמשטר גורם להרס הטבע, ועכשיו גם יש מחאה חדשה שעולה לאחר שפורסם מסמך של ההקדש הנאמן על ההחכרת אדמות ביערות הירכאניים (جنگل‌های هیرکانی = Hyrcanian forests) בנפת סבדקוה (سوادکوه = Savadkuh) במחוז מאזנדראן שהוכרזו כאתר מורשת עולמי.

המחאה החדשה היא על שאיכשהו מישהו במשטר, החליט שזה רעיון טוב להחכיר למשך חמש שנים, 4,000 דונם מאדמות היער לטובת הקמת חווה חקלאית, והציבור האיראני מוחה לא כי מדובר באתר מורשת עולמי, אלא היות ומדובר ביער שנמצא בסכנה ממשית לקיומו (כחצי מהיערות כבר הושמדו) ולהכחדה של מיני צמחים ובעלי חיים, ומכיוון שהשטח המוחכר הוא חלק ממשאבי הטבע הלאומיים, ועל פי חוק אין למסור אותו לאיש. והאיראנים ברשתות החברתיות תוהים מי זה קיבל את אדמות היער ולמי הוא מקושר…

הסערה שעורר פרסום חוזה חכירת חלק מיער וכדרישת ארגוני שמירת טבע לפתוח בחקירה ו/או לקבל תשבות איך אושרה מסירת שטח כה גדול ביער להקמת חווה חקלאית, גרמה למשטר להגיב בשתי דרכים, האחת פרסום לקוני וחסר פרטים בעיתונות שופרות המשטר, על חוזה החכירה שהתגלה, ועל שהסיפור אמור להיחקר.
הדרך השנייה הייתה שליחת דוברים שונים מטעם רשויות משאבי הטבע של מחוז מאזנדראן, שסיפרו על תוכניות ייעור מחדש של היערות הירכאניים, הכוללות נטיעת מיליארד שתילים. (הציניקנים האיראנים שולחים ברשתות חצים מושחזים, ושואלים מאיפה יגיעו אותם מיליארד שתילים? תוך כמה עשורים? ומי ישלם?…)

רק אציין שרזא שאה פהלווי, השאה הראשון בשושלת פהלווי, אביו של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האחרון של איראן, נולד בכפר אלאשט (آلاشت = Alasht) שבסוואדקוה שבמחוז מאזנדראן.

על סיבות נוספות שבגינן המשטר בבעיה
המשטר האיראני הרקוב, המושחת והרצחני נמצא בבעיה מסיבות רבות, ואחת מהן היא בריחת מוחות של מרצים וחוקרים מהאוניברסיטאות, או בריחת צוותים רפואיים (הגירת רופאים ואחיות), ובריחת אנשי עסקים.

כבר סיפרתי לכם לא פעם על בריחת המוחות באיראן, כולל הגירת רופאים ואחיות, והנה בא ד”ר רזא לריפור (رضا لاری‌پور = Reza Laripour) דובר המועצה הרפואית באיראן, ומספר בראיון לעיתונות שבשנה האחרונה הגירת צוותים רפואיים מאיראן, הוכפלה בהשוואה למספרי הרופאים והאחיות שעזבו את איראן בשנים שלפני הקורונה.

ד”ר לריפור מספר בראיון שבין מאה למאה וחמישים אלף מאנשי הצוות הרפואי משתכרים בין 11 ל 15 מיליון טומאן בחודש, דבר שגורם להם להיות מתחת לקו העוני.

כשקראתי את דבריו של ד”ר לריפור, שקשה להניח שיתקבלו באהדה בצמרת משטר המולות הרקוב, לא יכולתי שלא לשאול את עצמי, האם זו הפעם האחרונה שהוא התראיין בתור דובר המועצה הרפואית? והאם בעתיד הקרוב נראה את שמו בדיווח על מעצרו בגין סיבה זו א אחרת?

במקום שאסכם לכם את כל הריאיון, אמליץ שתקראו בעצמכם את דבריו, שנע בין עצוב להזוי, ובו תוכלו ללמוד מעט על מצב הקהילה הרפואית באיראן.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונה: ג’וייש סינדיקט