המשטר האיראני נמצא בבעיה. חלק א’
מתכוננים לציון יום השנה למחאת החופש והדרישה להחלפת המשטר
לקראת ציון יום השנה להירצחה של מהסא אמיני, המשטר ממשיך להגביר את הלחץ, לעצור ולאיים על משפחות קורבנות המחאה לחופש והדרישה להחלפת השלטון, והמשפחות ממשיכות בחלקן להתריס כנגד המשטר, בין אם בפרסום סרטונים ותמונות מקברי יקיריהן, ובין אם התרסה בפני בריוני המשטר בחדרי החקירות.
המשטר ממשיך לעצור עיתונאים שהעזו לומר משהו שלא מתיישר עם הקו של המולות או גרוע מכך, חלילה לומר משהו אוהד על המחאה לחופש והדרישה להחלפת השלטון, וחלקם נכלאים עם או בלי משפט, לחלקם נערך משפט מהיר ונגזר עליהם מאסר של שנים, ועל חלקם “רק” נאסר לעבוד במקצועם, לצאת מאיראן לחמש שנים, והכי חשוב, נאסר עליהם להיות בקשר עם אנשים ופעילים בתקשורת מחוץ לאיראן (שזה אומר שאסור להם להיות בקשר לא רק עם עיתונאים, אלא עם כל מי שיש לו חשבון רשת חברתית…)
על הדרך כמובן שמגביר את האכיפה על קיום חוק החיג’אב, כולל מעצרים של נשים שהולכות ללא חיג’אב, או מי שנתנו להן שירות בחנויות ומוסדות, ואפילו סגירת פארק המים “גלים רועמים” במשהד, בליל אמש, כי היו בו נשים שחטאו את החטא הנוראי והיו בפארק המים ומתקניו ללא חיג’אב לראשן הרטוב.
המשטר ממשיך לעצור גם עורכי דין, ומורה ללשכות עורכי הדין לשלול את רישיונם. חלקם בגין ייצוג נאשמים שהשתתפו במחאות, וחלקם כי הביעו תמיכה במחאה או סתם התבטאו בצורה שלא מקובלת על המולות.
חלקם כמו לדוגמה במקרה של מוחמד נג’פי (محمد نجفی) עורך דין מארכ (اراک) נשפטים ונאסרים לשנים, ולאחר שחרורם, נעצרים שוב בעילות שונות ומשונות.
בריוני המשטר ממשיכים לעצור (או פשוט להעלים) אקטיביסטים ואקטיביסטיות, ידועני רשת, וידוענים איראנים, שהמשטר חושש שהם עלולים להוות מקור השראה לאיראנים לצאת לרחובות ביום השנה לרצח מהסא אמיני, וזה כולל גם כאלו שרק לאחרונה שוחררו ממאסר, וכדרכו הבזויה, המשטר מונע מחלקם ייצוג משפטי, וכחלק מהלחץ, מונע מהם כל קשר עם בני משפחתם.
המשטר שחושש ומתכונן להתפרצות מחודשת של מחאת המונים ברחובות איראן, ממשיך לפרוש כוחות תגבור, ומבצר בערי איראן, מבנים השייכים למשמרות המהפכה והופך אותם לעמדות מבוצרות, וכמובן שממשיך להתקין מצלמות מעקב שלפי הנאמר רובן ככולן מחוברות למערכות זיהוי פנים.
והאיראנים גם הם מתכוננים, וממשיכים במחאות מסוגים שונים, ונשים רבות בכל רחבי איראן ממשיכות ללכת ללא חיג’אב לראשן, ולמרות שגולם יודעים שמנגנוני המודיעים והסייבר של משמרות המהפכה נמצאים בכל מקום וכמובן גם ברשתות החברתיות, האיראנים ממשיכים לפרסם סרטונים, תמונות והתבטאויות כנגד המשטר בכל הרשתות החברתיות האיראניות הרבות, כמו גם ברשתות הגלובליות, וכחלק מההתארגנות וכשירות לאיראנים, פרסם נרימן קריב (نریمان غریب = Nariman Gharib) אקטיביסט איראני החי בלונדון, את מפת מצלמות המשטרה בטהראן.
קרדיט לתמונה: ניקיי אסיה
על סיבות למחאות שמצטרפות למחאת החופש
האיראנים מכל המגזרים, העדות והמוצאים האתניים ממשיכים למחות בכל רחבי איראן, והמחאות הן רבות ומגוונות, והן על כל תחומי החיים.
מחאות בגלל זינוק במחירי מוצרי מזון בסיסיים (בימים האחרונים התבשרו האיראנים שאפילו מחירי התה עומדים לעלות בעשרות אחוזים), ומחאות על מחסור במוצרי מזון בסיסיים (כגון סוכר) ותרופות מכל הסוגים.
בהקשר זה של עליית מחירים והתנהלות כושלת של המשטר, אפשר להביא את הדוגמה הטרייה להתנהלות המשטר שמגיעה לידי אבסורד, זה שאתמול, ביום ראשון ה 3 בספטמבר, מהדי זיע’אמי (مهدی ضیغمی = Mehdi Zeighami) סגן שר המכרות והמסחר וראש הארגון לפיתוח ומסחר של איראן, הודיע ברוב הוד על שהמשטר מבצע צעדים למשוך מטבע חוץ למדינה ובכך לייצב את הריאל – המטבע המקומי המרוסק, שממשיך לדשדש סביב 500 אלף ריאל לדולר, וסיפר לנוכחים במפגש של מועצת הדיאלוג הממשלתית עם המגזר הפרטי במחוז מרכאזי בארכ, שבשבועיים האחרונים המשטר הכניס 5 טון זהב למדינה.
התוצאה לצעד החשוב של המשטר הכושל הייתה שהיום התייקר הזהב באיראן, ואחת הסיבות העיקריות להתייקרות הזהב בעקבות הודעתו של סגן השר החדש ואחד מהכוכבים העולים בשורות המשטר, היא שלאיראנים אין הרבה אמון בממשלתם הכושלת והם למודי ניסיון מצעדים דומים של המשטר, שלא רק שלא הצליחו, אלא גם הצליחו להשיג ברוב חוסר כישרון, תוצאות הפוכות לתוצאה הרצויה.
וזה המקום להזכיר שידיעה זו על שאיראן שאמורה להיות נתונה תחת סנקציות, רק מוכיחה שאיראן של המולות ממשיכה להתל בעולם המערבי, במיוחד שידיעה זו מגיעה בהמשך לידיעות על שבחמשת החודשים הקודמים איראן ייבאה 4 טון מטילי זהב.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונה: איראן אינטרנשיונל