אין לנו ארץ אחרת! מאמר דעה

בשנים האחרונות אנו עדים לשסע בעם שרק הולך ומעמיק.
חילונים נגד חרדים, חרדים נגד חרדים, חילונים נגד חילונים וכולם נגד כולם.
אם נשאל אנשים ברחוב מה גרם לקרע הזה, נקבל תשובות רבות. הסכמי אוסלו, ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, פערים בנושא דת ומדינה ואפילו מלחמה על ציביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
אם נתמקד בנושא דת ומדינה ונבדוק את ההיסטוריה של מדינת ישראל נגלה שעסקים היו סגורים בשבת מיום הקמת המדינה. אלו המדברים על שינוי הסטטוס קוו והפיכת ישראל לשלוחה של איראן מדברים על שינוי והקצנת ה”כפייה” הדתית, אך זה בדיוק מה שעשו לאורך השנים, רק מהצד החילוני. לאורך שנים וככל שהמדינה התקדמה, הדת הפכה למסורת, והמסורת לחילוניות ומשם הדרך לליברליות תוך מיסמוס הדת הייתה קצרה.
לצערי זה לא מסתיים בזה ויש אף המנסים להעלים אותה לחלוטין.

 

הדרישה הראשונית הייתה שרק עסקים לא כשרים יפתחו בשבת, היום כבר דורשים “כשרות אחרת”, לא של הרבנות, אלא כשרות שמישהו יחליט על פי אמונתו הלא דתית מה כשר ומה לא. בהמשך זה התרחב לרצון להפעלת תחבורה ציבורית בשבת וזה לא ייפסק שם.
תמונה של רימוני רסס הועלתה בימים האחרונים לרשת והמסר ברור. הרימון גדל ומתרחב עד שיהפוך לרימון אחד גדול שיפוצץ וירעיד את המדינה על מנת שתקום פה מדינת הלכה.
על הרימונים שעליהם נכתבו חוקים כביכול דתיים אפשר לכתוב דברים אחרים (עסקים לא כשרים, תחבורה ציבורית, כשרות אלטרנטיבית ועוד), שיביאו לפיצוץ אחר שיגרום להעלמת הדת ויותר גרוע, את הזהות היהודית.

גילוי נאות, אני לא בן אדם דתי, מעולם לא הייתי כזה.
אי אפשר להאשים אותי בדתיות יתר, או בהתחרדות, כי אני לא מתכוון לוותר על אורח חיי הנוכחי.
אני נוסע בשבת, מדליק אור, צופה בטלוויזיה, כותב בשבת ומשחק בטלפון.
לאורך השנים התרחקתי מהדת כי חלק מהרבנים ניכסו אותה לעצמם תוך שהם פוסלים את מי שלא חושב כמוהם.

 

בנוסף לכך, העסקנות של חלק מהרבנים הרחיקה אותי ואני בטוח שגם אחרים מהדת, חלק אחר הפך אותה לשלו וכל השאר בורים גמורים בעיניו.
במגילת העצמאות שעלתה שוב לכותרות בחודשים האחרונים יום יום ולילה לילה כתוב במפורש מדינה יהודית. לא מדינת הלכה, אלא מדינה יהודית. אז מהי יהדות?
את ההסכמה לחרדים לא להתגייס כדי שיוכלו לקיים פה מדינה יהודית, נתן בן גוריון, נכון, זה התרחב עם השנים וחורג היום מכל פרופורציות.
אם פעם מעטים זכו לתואר “דתם אומנותם”, הרי שהיום זה התרחב למימדי ענק לא פרופורציונליים.
ההרגשה ברחוב היא שיש המוכנים להקריב עצמם למען אותה מדינה יהודית ואחרים לא.
קולות רבים קוראים לשנות את המעמד שניתן ללומדי התורה ושיש להכריח את כולם להתגייס, השאלה לדעתי שצריכה להישאל היא האם לאלו המבקשים לבטל לחלוטין הסדר זה ולכתוב מחדש את החוק יש דרישה דומה גם לאלו העוסקים בספורט ומקבלים הטבות מרחיקות לכת (כולל אפשרות להתפרנס בסכומים נאים מיד עם שחרורם) האם גם אותם משווים ללוחמים ומבקשים מהם תנאי גיוס שווים? האם אלו שמשתחררים מגיוס על רקע אחר, האם גם להם צריך לכתוב חוזה חדש, או שמה זה רק בהקשר של החרדים?
את דעתי לגבי גיוס חרדים כתבתי לא פעם והיא ידועה לכולם גם בפורום הזה וגם בחיי הפרטיים.

 

מי שמשרת, צריך לקבל יותר. ומי שמשרת בקרבי, צריך לקבל הרבה יותר. ומי שלא, צריך לקבל הרבה פחות ולשלם יותר.
נחזור ברשותכם להקמת המדינה. ממה נובעת זכותנו על הארץ אם לא מהתנ”ך?
הזכות ההיסטורית שלנו על המדינה נובעת מהציווי האלוהי בתנ”ך.
כשהצביעו אומות העולם בעד הקמת מדינה יהודית, נם עשו זאת על סמך ציווי זה, אז למה חלק מהאנשים מהחיים בתוכנו מבקשים למחוק זאת?
אין לנו שום זכות אחרת על המדינה, פרט לזכות האבות כפי שניתנה לאברהם, יצחק ויעקב.
אין לנו זכות על המדינה לולא הוביל אותנו משה 40 שנה במדבר (מסתבר שהיה נווט גרוע).
אין לנו זכות על המדינה ועל ירושלים לולא קבע דוד את עיר בירתנו הנצחית בירושלים.

 

אם אנחנו לא נאמין בזכות זו, מי יאמין לה?
אם אנחנו לא נאמין שישראל ניתנה לנו, איך נשכנע את העולם?
מהצד השני, גם לרבנים יש חלק לא מבוטל בתהליך זה. הניסיון שלהם לקחת את הדת לקיצוניות תוך שחלקם עוברים כמעט על כל ציווי אלוהי של עשרת הדיברות לא מוסיף כבוד לאלו המבקשים להנהיג את העם היהודי כסמן הדתי שלו.
רבנים שמורשעים בגניבה, אחרים מקימים חצרות ומוכרים קמעות, יש הנאשמים בהטרדה מינית ויש המתעשרים בזמן שאנשיהם מחכים לתרומות כדי להתקיים. כל אלו לא רק שלא עוזרים לגשר על הפערים, אלא מרחיבים אותם.
ומהצד השני עומדים בגאון החילונים הקיצונים, אלו המבקשים להעלים מהמדינה כל צביון יהודי ולהעלים את זכות אבותינו ואת ההבטחה האלוהית.

 

אלו מול אלו קורעים את המדינה.
עוד בשנות התשעים של המאה שעברה אמר דודו טופז שחלק מושכים ימינה, חלק מושכים שמאלה, ומדינה נופלת באמצע.
כלום לא השתנה מאז, רק השיח, והדמויות המרכזיות.
אני לא מצדיק את החרדים כמעט באף חקיקה שהם מתכוונים להביא לכנסת, או שהביאו בעבר.
לצערי הם מקצינים את הדעות שלהם והם יהיו הראשונים להיפגע אם תקום פה ממשלה אחרת.
הגזירות שליברמן השית עליהם בכנסת הקודמת יהיו כעין וכאפס לעומת מה שיהיה בממשלה הבאה שהם לא יהיו שותפים לה.
החל משינוי כל הסטטוס בכותל ובנושא הכשרות ועד פתיחת עסקים בשבת וגיוס כולל בכפייה.
במידה שתהיה פה ממשלה אחרת, הם יהיו הראשונים להיפגע ממנה. לעיתים אני מרגיש שהם פשוט מנותקים מהאירועים שקורים במדינה.
אני מגדיר עצמי כמצביע ימין למרות שלא תמיד הייתי כזה. בעבר הצבעתי למערך (מי שמספיק מבוגר כדי לדעת מי הם), לצומת, לקדימה, היום לליכוד ואולי בעתיד לסמוטריץ’.

 

בתור מצביע ימין אני מתחייב לכל אחד ואחת, שלא תהיה פה מדינת הלכה. לא ייקחו מנשים את התואר האקדמי שלהן, לא ישלחו אותן למטבח. כל בר דעת מבין את זה, גם סמוטריץ’ יודע את זה. אני לא ארצה פה מדינת הלכה, אבל אני כן רוצה שתהיה פה מדינה יהודית.
אין לי בעיה שעסקים יהיו פתוחים בשבת, אבל בשביל ההוגנות, כמה מדינות באירופה סוגרות את העסקים בימי ראשון? האם הן עושות את זה מתוך אמונה דתית, או שמתוך הצורך לאפשר לכל אדם לנוח ולהישאר בביתו עם משפחתו ביום שאין לימודים ואין עבודה?
האם הזכות של אחד לטייל וליהנות צריכה לבוא על חשבונו של האחר?
האם אלו המבקשים לפתוח הכל בשבת היו מסכימים לעבוד פעם בחודש בשבת? ראש השנה אחד פעם ב4 שנים? בערב פסח? התשובה ברורה. בתור אחד שעובד שבתות וחגים, אף אחד לא ירצה את זה, גם לא תמורת שכר גבוה.

 

ואם כבר על פתיחת עסקים אנחנו מדברים, למה לעצור שם?
למה שלא כל המשק יפתח את שעריו בשבת?
למה שילדים לא ילמדו 7 ימים בשבוע?
למה שמפעלים לא יעבדו בשבת?
למה שמרכזי ההייטק לא יעבדו גם הם בשבת?
האם כשנוח לנו, זה שבת והינפש וכשלא נוח לנו, אז שאחרים יעבדו כדי שנוכל ללכת לים? אין פתרונות אחרים? (מונית, חברים, אופניים). למה כל דבר חייב להיות דווקא?
למה לנסות להפוך את היסודות עליהם נבנתה המדינה?
מהי מדינה יהודית בשבילי?
מדינה שביום כיפור הדבר היחיד שנשמע זה את רעש הציפורים, ילדים על אופניים, את התפילות ואת תקיעת השופר. מי שרוצה לאכול, שיאכל בביתו.
אני כן רוצה שכל אחד יוכל לנסוע לים, בלי לכפות על נהג לעבוד בשבת או שבמידה ויסרב, יפוטר.
אני כן רוצה שבפסח גם יהודים וגם ערבים במרחב הציבורי יאכלו רק מצות, ובבית מה שבא להם.
אני כן רוצה שכל אחד יוכל לחיות עם בן, או בת זוגו בלי שמישהו יחליט בשבילו, או ינסה לפגוע בו.

 

אני כן רוצה שכל נערה תוכל לעלות לאוטובוס באיזה לבוש שהיא רוצה בלי שישלחו אותה לשבת בספסל האחורי, מצד שני, אני לא רוצה שאישה תחכה לאוטובוס של חרדים בחצאית מיני, רק כדי לעשות להם דווקא.
אני כן רוצה שמי שירצה, יוכל ללכת לבקר בבית כנסת בכל עיר שהוא רוצה, שבכל עיר יוקם בית כנסת שיוכל לשרת את אלו המבקשים להתפלל, אפילו אם זה רק ביום כיפור.
אני כנראה לא אבקר בבית הכנסת הזה, אבל אני לא רוצה שמפגינים ינסו לעצור בניית בית כנסת בשכונה, כי זה פוגע בהם או ברגשותיהם.
אני רוצה שלחרדים ולערבים יורשה להתרחץ בנפרד בלי שזה יפריע למישהו, כי זו דרך החיים שלהם ואני לא רוצה לנסות לשנות אותה, גם אם אני לא מסכים לדרך הזו.
אני לא רוצה שרב יחליט בשבילי אם אקונומיקה כשרה לפסח (כי בינינו, זה הזוי).
אני כן חושב שיהודי צריך לעשות ברית מילה. אין לי בעיה שמוהל יחתוך, או רופא.

אני נגד פונדקאות באופן גורף ומעדיף שיאשרו רק למי שמבחינה רפואית לא יכול להביא ילדים לעולם (לא בגלל גיל כי חיכה יותר מדי, אלא בגלל בעיה רפואית לאחד מבני הזוג), לשאר הסקטורים יש המון פתרונות אחרים, כי פונדקאות מבחינתי היא סחר בבני אדם.
אני רוצה שחיילים לוחמים (גילוי נאות, הבן שלי קצין בשיריון) יקבלו הרבה יותר ממי שלא משרת. לא חד פעמי, אלא לכל החיים במסגרת הנחה במס הכנסה, ומצד שני, מי שלא משרת לא משנה מאיזו סיבה, שישלם יותר.
אני כן רוצה שיכניסו בחוק שירות חובה בכל מסגרת, לכולם. חילונים, חרדים, ערבים ומשתמטים על כל רקע. כולם שיעשו שירות לאומי למען הקהילה.

 

אני רוצה עוד הרבה דברים, אבל נראה לי נסתפק בזה..
אני כחילוני, ימני, שאוהב את היהדות כפי שמופיע בתנ”ך לא אסכים למדינת הלכה וכמוני יש מיליונים.
רוב הציבור במדינה הוא מסורתי, לא דתי ולא חילוני.

הוא לא ייתן להעלים את הדת, ומצד שני, לא יסכים להפיכת ישראל למדינה הלכה.
אני כחילוני מסורתי, רוצה שמדינת ישראל תישאר יהודית, כי אין לנו ארץ אחרת ולעולם לא תהיה אחרת.
היא גם תישאר דמוקרטית והחששות ממהפכה ייעלמו עם הזמן.
אנחנו כיהודים צריכים להבין דבר אחד, אם ישראל לא תהיה, לא יהיו עוד יהודים בעולם.

 

קרדיט: א. מקבוצת נציב     קרדיט לתמונה: דובר צה”ל