הבטחות לריבית מטורפת: האם מצרים צועדת ל”התאבדות כלכלית”?

בנק מצרים והבנק הלאומי של מצרים, שני הבנקים הממשלתיים הגדולים במצרים, הודיעו ביום שלישי על הנפקת שתי תעודות השקעה דולריות לשלוש שנים, הראשונה עם תשואה שנתית של 7 אחוזים, והשנייה עם תשואה שנתית של 9 אחוז,  והבנק הערבי האפריקאי הבינלאומי הצטרף אליהם במצרים, ביום רביעי, והנפיק תעודת חיסכון לשלוש שנים עם תשואה אף גבוהה מכך.

התחרות הזו בין הבנקים, לפי אנליסטים כלכליים, מטרתה לתמוך בתיק הפיקדונות שלהם, בין אם בדולרים ובין אם במטבע מקומי. ממשלת מצרים שואפת גם למשוך נזילות דולרית מהשווקים השחורים ולשלוט באינפלציה שהגיעה לשיעור הגבוה ביותר מזה חמש שנים .

הנפקת תעודות דולריות ע”י בנקים מצריים עוררה שאלות לגבי אפשרות הצלחתם להשיג את מטרתם לפצות על המחסור בדולר ולשלוט בשוק השחור. היא גם יצרה ויכוח חברתי האם ניתן יהיה לשלם את התשואות הגבוהות הללו לאור המשבר שהכלכלה המצרית סובלת ממנו.

ספקות לגבי עמידה בתשלומים

היועץ הפיננסי והפרופסור לכלכלה באוניברסיטת לובורו הבריטית, שריף סולימאן אבו אלמגד, אמר לרשת “אל-חורה” כי מתן תשואה שנתית על פיקדונות דולרים בבנקים של 7 אחוזים היא הגבוהה בעולם, שכן אף מדינה לא נותנת ריבית כזאת.

המומחה הפיננסי המשיך, “השאלה העולה כעת בחריפות היא: מאיפה ישולמו את הריבית הזאת, לאור המשבר הכלכלי שמצרים סובלת ממנו, שמתבטא בעלייה בחובות המקומיים והזרים מול התוצר המקומי הגולמי, בנוסף הפיחות של המטבע המקומי, עליית הדולר בשוק השחור והירידה בהשקעות זרות?

אבו אלמגד הטיל ספק ביכולתה של ממשלת מצרים לשלם את האג”חים בדולרים במועד, לאור המצב הכלכלי של מצרים וכמות החובות שהיא צברה.

הפרופסור לכלכלה דיבר על הסיבה לספקנותו לגבי יכולתה של מצרים לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה בבנקים, ואמר כי ההחלטה להנפיק תעודות אלו גורמת לכך שמשבר הנזילות במצרים יעמיק מאוד, והדבר מעיד על כך שהממשלה המצרית סובלת מקושי למשוך תזרימי מזומנים או מימון, בין אם משותפים אזוריים ובין אם מהשקעות זרות, בנוסף לכישלון במכירת נכסי הממשלה.

הוא הוסיף כי מצרים, באמצעות הנפקת אג”חים דולריים, שואפת למשוך כסף חם, המהווה נטל גדול יותר על הכלכלה המצרית, מכיוון שלמצרים יש גירעון שהגיע במהלך מאי האחרון ל-24.4 מיליארד דולר.

הוא הסביר כי כתוצאה מהגירעון הזה, לארבעה מהבנקים המצריים הגדולים הורדו דירוג האשראי שלהם, לאחר הורדת דירוג מצרים מיציב לשלילי.

לדבריו, הסיכון בהורדת דירוג הבנקים הוא שמשמעות הדבר היא שהם לא ישלמו את ההתחייבויות שלהם במונחים של פיקדונות של אנשים והלוואות שהם מחויבים להחזיר, וזה יגרום למשקיעים לאבד אמון בקניית אג”ח. הם יבינו לבד שלממשלת מצרים אין מספיק נזילות.

סיבה נוספת מעוררת את אבו אלמג’ד להטיל ספק ביכולתם של הבנקים המצריים לשלם את התחייבויותיהם בדולרים, והיא שסך החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ל-97.7 אחוזים, ומשמעות הדבר היא שהמדינה המצרית אינה מסוגלת להתמודד עם משברים מאתגרים ועלולה לקרטע בהחזר חובות. התמ”ג הוא אינדיקטור לחוזקה של הכלכלה, אותה רואים משקיעים וגופים בינלאומיים.

האינפלציה במצרים זינקה, על בסיס שנתי, ביוני האחרון ל-35.7% מ-32.7% במאי. 

מנתוני הבנק המרכזי של מצרים לגבי ביצועי מאזן התשלומים, שפורסמו ביום שלישי, עולה כי העברות של מצרים מחו”ל ירדו ל-17.5 מיליארד דולר בין יולי למרץ של שנת הכספים הנוכחית, בהשוואה ל-23.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

קארים ח’ירי, מומחה לבנקאות ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת דורטמונד בגרמניה, אמר מצדו לרשת “אל-חורה” כי הנפקת תעודות דולריות על ידי בנקים מצריים בריבית של  7 ו-9 אחוזים על הדולר היא “התאבדות ועדות לגודל המשבר הכלכלי”, והדגיש כי המשמעות היא פיחות חדש של הלירה המצרית בתקופה הקרובה.

הוא הוסיף כי הממשלה מנסה למשוך במהירות את כמות הדולרים הגדולה ביותר מהשוק, כדי למנוע את הסיכונים של אי תשלום חובות ריבוניים, ובכך להכריז על פשיטת רגל ולחזור על תרחיש לבנון.

הוא הסביר שהדולרים הללו שיגבו מהמצרים ישמשו קודם כל לתשלום החובות, ורק אחר כך לתשלום הכסף החם, ובסוף הם ישלמו את הפיקדונות של הלקוחות המצרים, ולא ברור מהיכן יילקח הכסף בשביל זה, במיוחד לאור היעדר פרויקטים כלכליים רווחיים עם תשואה במצרים כעת.

הוא ציין שהבעיה העיקרית במצרים היא שאין לה הכנסות בדולרים כדי לשלם את חובותיה, ושהממשלה צועדת במעגל סגור המיוצג בלקיחת חוב קצר חדש כדי לשלם חוב קודם לטווח ארוך. 

סגן יו”ר הדירקטוריון של הבנק הלאומי, יחיא אבו אלפוטו, הבהיר שכל המצרים יכולים לקנות תעודות חיסכון בדולרים, מבלי שישאלו אותו כיצד השיג את הכספים הללו. הוא אמר בראיון טלפוני לערוץ “סאדה אל-בלד” ביום שלישי: “אם יש לך מיליון דולר, היכנס לבנק ותקנה את התעודה, ואף אחד לא ישאל אותך מאיפה הבאת את הכסף”.

הפרופסור לכלכלה הדגיש כי הפתרון היחיד לשלם את ההטבות של הלקוחות ולצאת מהמשבר הכלכלי הוא הצורך להשתמש בחלק מהתמורה בדולר כדי להפעיל מחדש מפעלים ולממן פרויקטים קטנים כדי להגדיל את הייצור ולהמריץ את הייצוא ואת התוצר המקומי, ולשחרר סחורות אסטרטגיות שנערמו בנמלים, בנוסף יש לעצור פרויקטים שאינם מניבים כל הכנסה חוזרת כגון רכבת אקספרס, פרוייקט הבירה המנהלתית החדשה ועוד.

קרדיט: אלחורה      קרדיט לתמונה: אלקבס