“לנצח נאכל חרב”- אין פתרון צבאי רציונלי לבעיה הפלסטינית. חיתוך מצב

מבצע שובר גלים התחיל לאחר 4 פיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב. בבני ברק המחבל יצא מיעבד הסמוכה לג’נין ובתל אביב מג’נין עצמה. מאז מבצע שובר גלים לא אירע פיגוע בפנים הארץ שיצא מג’נין.

רוב הנרצחים בשנה החולפת היו מפיגועים שביצעו ערביי מזרח ירושלים. מבצע שובר גלים לא התמקד שם.

ארגוני הטרור מחקים אחד את השני. אם הם רואים שהתארגנות מקומית מצליחה לספק כאב ראש לישראל, אז הם יעתיקו אותה לשכם, יריחו וטול כרם.

בשכם הצליחה מערכת הביטחון לפרק למעשה את תא הטרור גוב האריות. צמרת התא ומחליפיה, ומחליפיה של מחליפיה, וכן על זה הדרך, חוסלו/נעצרו. השאר מסרו את עצמם לרש”פ מחשש לחוויה דומה.

ביריחו חמאס ניסה להרים את הראש, חטף מכה (חיסול המחבלים בצריף) ומאז מלקק פצעים.

לגבי טול כרם, מדובר בהתארגנות חדשה. מן הסתם שלאחר עבודה מודיעינית ומבצעית, יהיה קל יותר לטפל גם בהם.

מטעני חבלה היו בעבר, קיימים עכשיו, ויהיו קיימים בעתיד. אין לך יכולת למנוע את ייצורם, מהסיבה הפשוטה שמדובר במטענים מאולתרים. מה כן אפשר? – מבצע לסיכול מעבדות נפץ ואיסוף אמל”ח, שהוא כאמור פתרון זמני, בדומה לרצועת עזה.

לא כל מי שנעצר נשאר בכלא. אבל זה נובע בבעיה משפטית שלא קשורה לצבא ולשב”כ. רוב המבוקשים בכלל לא מקבלים עונש מאסר אלא נמצאים במעצר מנהלי שמתחדש מעת לעת, על למציאת ראיות מספקות להגשת כתב אישום.

“רגע אז מה אפשר לעשות עם המשך הירי והטמנת המטענים בג’נין ושכם כל פעם שנכנסים כוחות?”

התשובה היא כמו שכתבתי למעלה מבצע לאיסוף נשק והשמדת מעבדות אמל”ח. אך לכל פתרון יתרונות וחסרונות.

בדרג המדיני חוששים ובצדק שמבצע שכזה יביא להתערבות זירות נוספות ועלייה ברף ההסלמה, שיביאו להרוגים.

חסרון נוסף הוא שמדובר בפתרון זמני לשנים ספורות בלבד.

לסיכום: “לנצח נאכל חרב”. אין פתרון צבאי רציונלי לבעיה הפלסטינית.

פעילויות הבט”ש והסיכול ימשיכו אל מול האיומים הקיימים והמתחדשים.

זו הסיבה שבצה”ל חדלו מלהשתמש במונח שובר גלים. מתוך ההבנה שעוד ארוכה הדרך, אם בכלל.

תמונה

קרדיט: בני מקבוצת נציב   קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות