עמוס ידלין: התקשורת יוצרת כותרות שקשה להצדיקן. תשובות לשאלות ששאלתם

ראש אמ"ן לשעבר , ראש המכון ללימודים אסטרטגיים – INSS לשעבר, ועמית מחקר במכון אמריקאי – עמוס ידלין טוען שהתקשורת יוצרת מצג דמה של ערב תקיפה באיראן. ולא כך הדברים.

להלן דבריו : 

כותרות העיתונים ומהדורות הטלוויזיה, כמו הכרזות מנהיגי המדינה מיצרות אווירת ערב תקיפה באיראן. קשה לראות התפתחות חדשה שמצדיקה את הכותרות. חיל האוויר מתאמן מזה שנים על יכולת לתקיפה כזאת והאיראנים כבר שלוש שנים במרחק חודש מחומר בקיע לפצצה. להלן תשובות למספר שאלות להורדת רמת הפניקה.

האם איראן קרובה לפצצה גרעינית? לא ולא! איראן נמצאת במרחק של שבועיים מכמות חומר מועשר המספיקה לפצצה אחת ב-90%. לשם הרכבת פצצה עליה לפתח מערכת נשק מסובכת ומתוחכמת ולפי המודיעין הישראלי זהו תהליך שייקח כשנתיים מקבלת החלטה איראנית לפרוץ לנשק גרעיני (החלטה שלא התקבלה עד היום).

האם איראן חצתה את הקו האדום שנתניהו שרטט באו"ם ב-2012? בהחלט כן. בזמן שישראל היתה עסוקה בחמש מערכות בחירות איראן חצתה את הקו האדום הישראלי כ-5 פעמים ויש לה כאמור חומר ל 5-7 פצצות. למעשה איראן נזהרה לא לחצות את הקו האדום עד פרישת טראמפ מההסכם ב2018 ומאז היא מתקדמת באופן עקבי.

 

האם עוד ניתן לעצור את איראן? בהחלט כן. ישראל חייבת לגבש מסגרת של הסכמות עם הממשל האמריקאי: על חופש הפעולה הישראלי בתרחישים של פריצה איראנית, על תיגבור היכולת הצבאית הישראלית, על גיבוי בתרחיש של עימות מתמשך ומחויבות שלאחר תקיפה ישראלית, איראן לא תוכל לשקם את תכנית הגרעין שלה.

האם ארה"ב ואיראן בדרך להסכם גרעין? טרם ברור. יש סימנים מעידים על כך שהשיח בין ארה"ב ואיראן מתקדם: היערכות לשחרור מיליארדי דולרים הכלואים בקוריאה, יפן ועיראק במסגרת עסקת שחרור אסירים. הסכמות בין סבא"א לאיראן על החזרת חלק מהמצלמות של הסוכנות תמורת סגירת ב-2 מארבעת התיקים הפתוחים.

לארה"ב יש אינטרס לקדם הסכמות (לא בהכרח הסכם פורמלי) אשר יקפיאו את המצב מול איראן ויאפשרו לנשיא למקד מאמצים בסין ובמלחמה באוקראינה – שתי הזירות שיקבעו את המורשת שלו במדיניות החוץ.

לאיראנים אינטרס לשחרר הלחץ הכלכלי והמדיני ולהסכים להקפיא את תכנית הגרעין במקומה הנוכחי – לאחר שהשיגה היכולת לבנות ליבה של פצצת אטום ובאופן אשר יחזק את הלגיטימיות של תכנית הגרעין והמשטר בעת שהמזה"ת כולו מתקדם לאוירת "סולחה אזורית" ושמאפשר להנהגה האיראנית להתקדם בגרעין מתי שתרצה.

 

האם הסכמות איראניות-אמריקאיות רעות לישראל? לא בהכרח. אם ההסכם יגלגל את איראן לאחור, יקפיא את סעיפי ה״שקיעה״ (אשר מסירים החסמים על תכנית הגרעין האיראנית) וישמש לבסיס לשיח על ״הסכם ארוך ומהודק יותר״– ישראל תזכה לזמן יקר ע"מ לשפר היערכות כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני.

מה לא לעשות? כדי לעמוד ביעד העליון שקבע נתניהו: ״לעצור את איראן״ – על ישראל לזנוח את יוזמות החקיקה שהציתו את המשבר הפנימי בישראל, לרכז מאמצים בחיזוק מהיר ואפקטיבי של הכלכלה הישראלית והחוסן הלאומי שהינם קריטיים להשלמת ההיערכות הביטחונית והמדינית למערכה מול הגרעין האיראני.

קרדיט: דן לונגס מקבוצת נציב    קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות