נישואי ילדות בסוריה. חלק ב’

נישואי ילדות בסוריה. חלק א’ –  https://nziv.net/93412/

ומה המצב בפועל? 

לאחר שהנושא החוקי ברור, אוסיף שבסוריה כמו בסוריה, איש הישר בעיניו יעשה, ורבים מצפצפים על החוק ופשוט לא ניגשים לבתי הדין השרעי ולבתי המשפט של המדינה, ומחתנים את בנותיהם הקטינות, ולאחר שהילדה נכנסת להריון, חלקם מגיעים לבתי הדין כדי “להלבין” את הנישואין הלא חוקיים, ולקבל את אישור בית המשפט.

אציין שיש בסוריה מי שמבקשים לשנות את החוק ולנסות לפתור את הבעיות שנובעות מנישואי ילדות.

עוד אציין שאם לפני פרוץ מלחמת הכל בכל במה שהיה פעם סוריה, הנתון שהיה ניתן למצוא בפרסומים של המשטר הסורי בנושא נישואי קטינות, עמד סביב 7% ואציין שמדובר בנתון שהיה די “מקובל” בחלק ממדינות השכונה, וכן אציין שכבר שנים ארוכות שאין מספרים רשמיים, אבל הערכות מדברות על מספרים מדהימים של כ 50% מהילדות בסוריה, שגילן של רבות מהילדות נע בין 13 ל 16, בעיקר באזורים חסרי משילות, ובאזורים הכפריים (כולל באזורים הכפריים סביב דמשק). כאמור תופעת נישואי ילדות רווחת גם גם במחנות הפליטים הסורים, והמספרים נאמדים בין מעל 20% למעל 30% בתלות במדינה, רק אציין שלא מדובר במספרים רשמיים או עדכניים.

כאמור מדובר בתופעה גורפת כלל ארצית המתפרסת על כל המחוזות במה שהיה פעם סוריה, וזה לא משנה אם מדובר במחוזות עם בעיות משילות של המשטר כמו מחוז דרעא ומחוז א-סווידא בדרום, או במחוז חלב שבו המשטר חזר לשלוט, והתופעה קיימת גם במחוז טרטוס שהמשטר הצליח לשלוט בו לאורך כל שנות הלחימה, וכן גם במחוז ריף דמשק – דמשק הכפרית, או אם מדובר במחוז אדליב הנשלט ברובו ע”י מיליציות ג’יהאדיסטיות הנתמכות ע”י הטורקים.

התופעה מתרחבת ומעמיקה כשמדובר באזורים הכפריים, ועוד יותר בכל מחנות העקורים בתחומי סוריה, וכאמור התופעה לא פוסחת על מחנות הפליטים הסורים במדינות השכנות.

הנושא מוכר וידוע לרשויות הסוריות, לארגוני זכויות האדם שפועלים בסוריה ובמחנות הפליטים במדינות השונות, ולממשלות המדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים, אבל חוץ מאשר פעולות שעיקרן ניסיון העלאת מודעות של ארגונים שמנסים לעזור לקורבנות (לפחות על הנייר) ולמגר את התופעה של נישואי קטינים בעולם, כגון ארגון “ילדות לא כלות” (Girls Not Brides) הבריטי, ודוחות יפים של ארגוני סיוע שנים כולל ארגונים של האו”ם.

אמנם לא מצאתי נתונים רשמיים עדכניים באתרי משרדי הממשלה הסורים, או בפרסומי בית הדין השרעי, וגם לא בפרסומי הרשויות המדינתיות במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים הסורים, אבל ניתן למצוא מידע בדוחות שונים ומשונים שמוציאים שלל ארגונים, ובכל אחד מהם יהיה מידע זה או אחר על תופעת נישואי קטינים בסוריה ו/או במחנות הפליטים הסורים, ובחלק מהארגונים נאמר שהמידע נאסף על ידם, חלקם נשענים על מידע שנאסף ע”י גורמים אחרים, שחלקם נותרים עלומי שם, ובחלק מהדוחות פשוט לא נאמר דבר על מקורות המידע בנוגע לנישואי נערות וילדות.

ישנם דוחות של ארגוני או”ם שונים כדוגמת יוניצף, או סוכנות האו”ם לבריאות מינית ופוריות (UNFPA = United Nations Population Fund) וישנם דוחות של ארגונים שקמו במיוחד “לטפל” בתופעת נישואי קטינות, כדוגמת הארגון הבריטי “ילדות לא כלות” (Girls Not Brides) וישנם דוחות של ארגונים סיוע רבים אחרים, רובם ארגוני סיוע בין לאומיים. אציין שיש גם נספר מועט של ארגונים סורים קטנים שמנסים לעזור לקורבנות, אבל לא ראיתי שפרסמו דוחות עם נתונים כל שהם.

אחת הסיבות העיקריות שהדוחות של ארגוני “הסיוע” השונים אינם משקפים את המציאות הכואבת והמדממת בשטח, היא פשוטה – אם אנשי השטח של הארגונים האלה יכתבו את האמת, בסוריה של הקצב מדמשק, או בסוריה של המיליציות השונות שבאזורים שבשליטת איראן / חיזבאללה / טורקיה, כבר יהיו מי שיהרגו את אנשי הארגונים הפועלים בשטח, והמשטר לא יאפשר לפעילים הזרים להיכנס לסוריה.

וגם אי אפשר להתעלם מכך שהדוחות כתובים בדרך שתסייע לקבל תרומות שיאפשרו להם לקיים את המנגנונים המשומנים של ארגוני (תיירות) הסיוע הבינ”ל, כי אם יכתבו את המציאות כמות שהיא, ועוד יוסיפו חטא על פשע ואמרו את האמת – שהארגון שלכאורה אמור לסייע, לא מצליח להקטין את היקף התופעה ובטח שלא למגר אותה, והכי גרוע גם לא עושה דבר כדי לעזור לילדות האומללות, הרי אף אדם שפוי או ארגון נורמלי, לא יתרמו להם סנט שחוק, בטח שלא מיליוני דולרים בשנה…

קרדיט: ערץ הטלגרם מבט למזרח התיכון  קרדיט לתמונה: ADIB CHOwdhury