פורבס: מה המשמעות של ההתקרבות של סעודיה לאיראן עבור טורקיה וישראל?

הידידות הפתאומית של ערב הסעודית כלפי איראן היממה לאחרונה את כולם, ואחריה נוצרו הערכות סותרות על התיווך של סין בעסקה והזנחת ארצות הברית, שכן היו שהאשימו את ביידן והשוו אותו לטראמפ, שבתקופת שלטונו היחסים בין הסעודים לישראלים השתפרו.

היו שהמעיטו בערכה של היוזמה הסעודית-איראנית , וכך גם הבית הלבן, שטענו שהסעודים יישארו במרחק סביר מאיראן, שזה סוג של שלום קר.

הבעיה היא שריאד נקטה צעדים כדי לאמץ מחדש את משטר אסד הנתמך על ידי איראן – ומדינות מפרץ אחרות עוקבות אחר צעדיה בעניין. במקרה זה, נראה כי נורמליזציה עם איראן והקבלה מחדש של בעלת בריתה הקרובה ביותר של איראן אינה נייטרליות פסיבית מצד סעודיה.

אז מה בדיוק קורה ולמה הסעודים מיישרים באופן חד צדדי את הקו שלהם כם איראן?

הבחירות הקרובות בטורקיה ב-14 במאי והשפעתן על חישובי סעודיה הן גורם חשוב בהחלטה האחרונה של ריאד, אך הגורם המרכזי במשוואה חייב להיות ישראל, לא כל שכן השרים הקיצוניים בממשלת נתניהו החדשה. אחרי הכל, המפסידה הגדולה ביותר בהימור הסעודי הייתה ישראל.

מדוע שהסעודים יבגדו בבעלת בריתם החדשה, ישראל, לאחר שהפגינו כל כך הרבה אהדה ערבית על ידי אימוץ המדינה היהודית מלכתחילה? עלינו לזכור את העיתוי של החלטת סעודיה בעניין איראן, שהגיעה זמן קצר לאחר שנתניהו הקים קואליציה עם המפלגות הישראליות הקיצוניות והכריז על סיפוח הגדה המערבית.

 

בחודש האחרון הידרדר המצב הישראלי-פלסטיני וגלש לאלימות קשה. הסעודים ראו בכך הזדמנות, ולכן הממלכה פרסמה הודעה רשמית כלפי איראן בערך באותו זמן ב-11 במרץ, לפיה היא הפסיקה לחמם את יחסיה עם ישראל, וכי נורמליזציה מלאה עם המדינה היהודית תהיה תלויה באופן שבו יטופלו הפלסטינים או ערבות לביטחון גרעיני לסעודיה מצד ארה”ב.

האמת היא שמשפחת המלוכה הסעודית תמיד דאגה ללגיטימיות, ליציבות ולשליטה שלה בממלכה מאז שהבריטים מסרו להם את האזור ב-1927.

פילוגים שושלתיים, שבטיים ודתיים איימו על המשך המלוכה, ומעל לכל, תפקידם כמנהיגי האסלאם  הוסיף עליהם לחץ רב.

לכן, סיום עסקה היסטורית שלהם עם ישראל, שהחלה בתקופת טראמפ, הייתה על חשבון חשיפת עצמם לביקורת נוקבת בכל פעם שהיחסים בין פלסטינים לישראל החמירו, כפי שקרה לאחרונה בתקופת נתניהו.

הם הכניסו את איראן כמגינה ראשית של הזכויות הפלסטיניות, ולפיכך האסלאמיות, נגד ישראל.

 

זו הייתה עמדתה של איראן במשך עשרות שנים באמצעות שלוחיה חמאס, חיזבאללה וסוריה – עמדה פסיבית יחסית בשנים האחרונות עקב קריסת סוריה ובעיותיה הפנימיות של איראן. למרות זאת, טהרן תמיד הייתה עוינת לישראל.

ההתקוממות הפלסטינית הגואה תומכת בטענות איראן ומאיימת על תפקידה של ערב הסעודית כמגינה האמיתית של המוסלמים. אם מוחמד בן סלמאן, שליט ערב הסעודית, ישיק יוזמה כלפי ישראל, הוא יגרום להחלשות המעמד של סעודיה בשל כעס הרחוב הערבי.

ניתן לדמיין את קרובי משפחתו הקונספירטיביים של בן סלמאן, הפונדמנטליסטים הרדיקליים ויריביו השבטיים כולם מכינים הפיכה נגדו אם מוחמד בן סלמאן יהפוך ללא פופולרי בקרב המוסלמים.

 

מה עוד הוביל להחלטה הסעודית? כמה איזונים גיאופוליטיים מורכבים נכנסים לתמונה. בטווח הארוך, ארה”ב תפרוש מבריתה עם מדינות מייצרות הנפט, וכתוצאה מכך תפסיק להגן על בעלות ברית המייצרות נפט באזורים בעייתיים.

זו הסיבה שסעודיה רוצה מחויבות גרעינית בת עשרות שנים מארה”ב. אבל וושינגטון לא מאוד מעוניינת במתן ערבויות ביטחוניות או אסטרטגיות למדינות בעלות אוצרות טבע של דלקים מאובנים בטווח הארוך או אפילו הבינוני.

אז הסעודים מסתכלים מסביב ורואים, למרבה האירוניה, שיריביהם כמו איראן ורוסיה מתלהבים מצרכנית נפט כמו סין בהקשר זה, והכי חשוב, הם באותו צד של גישה.

מבחינה מוסרית ופוליטית, הם גם מיושרים חברתית וסמכותית, בעוד שארצות הברית ממשיכה להתערב ברחבי העולם בדרכים לא מציאותיות כדי להתמודד עם זכויות מיניות או אחרות של מיעוטים.

 

אז עבור אוטוקרטים, המערך האנטי-אמריקאי הוא הדרך הפופוליסטית ללכת. בינתיים, ממשלתו של ארדואן בטורקיה נראית מותשת לאחר אסון רעידת האדמה.

לבסוף, נראה כי נשיא טורקיה ארדואן נמצא בצרות כשהוא מתמודד  בבחירות לנשיאות ולפרלמנט, שייערכו ב-14 במאי. למרות שהוא ימצא דרכים לשמור על השלטון בעיצומו של משבר חוקתי משתולל ועימות פנימי, תהיה התוצאה אשר תהיה, ארדואן יהיה במשרה חלקית או לא יוכל לכוון באופן חד צדדי את מדיניות החוץ.

כך, למשל, מעמדו כפטרון פלסטין יתפוגג, עמדה שנטרלה למעשה את תפקידה של איראן במשך עשור.

גם תמיכתו ,עם ישראל, באזרבייג’ן תיחלש. גם טורקיה וגם ישראל תמכו באזרבייג’ן כיריבה אזורית לאיראן מצפון. במשך תקופה מסוימת נראה היה שתנועת הליווי הגיאו-אסטרטגי עשויה להסיח את דעתם של משטר המולות מההגמוניה שלו על האזורים הערביים בדרום.

קרדיט: נדאא’ פוסט