על ההבדל בין מה שאומר המשטר למה שאומרים האיראנים – חלק ב’

 

 

איראן: מאבקי כוח בין הממסד הדתי של המשטר ואנשי הדת

כבר דיברנו בעבר שישנם אנשי דת שלא רואים עין בעין את התנהלות המשטר בנושאים שונים, כולל נושאים בעלי צביון דתי, ואמנם דברים של אנשי דת נגד חוקים ופעולות משטר קיבלו חשיפה גדולה יותר מאז שהחלה המחאה לחופש ולהחלפת המשטר, אבל החיכוך בין אנשי הדת הממסדיים הפועלים מטעם המשטר, לאנשי דת אחרים, קיים כבר שנים, ולא תמיד מצד אנשי דת שעשויים להיתפס במערב כמתונים יותר מהמשטר, אלא גם מצד אנשי דת מחמירים וקנאים, שפשוט לא תמיד מסכימים עם דרכו הל המנהיג העליון.

זה המקום להזכיר כי נסירי אינו איש הדת הראשון שמביע התנגדות לחובת החיג’אב, ולדוגמה אביא את דבריו של מוחמד רזא זאארי (محمدرضا زائری = Mohammad Reza Zaeri) איש דת בכיר ומוכר באיראן, ששניים
מבין הספרים הרבים שכתב, עוסקים לסוגיית החיג’אב, שאמר בראיון טלוויזיה כבר ב 2015, שמדיניות המשטר בנוגע לחיג’אב מוטעית וטען כי היא מביאה לתוצאה הפוכה מזו שאליה התכוונו.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

דבריו הפומביים עוררו סערה, ולשכת המנהיג העליון הוציאה הודעת נזיפה פומבית, שאחריה התראיין זאארי ואמר שעמדו לא השתנתה, אך בהתאם לעקרון היסוד של הרפובליקה האיראנית, ולאית-י פקיה, היה עליו לראות את חוות דעתו של המנהיג העליון, כפסק הדין הסופי בנושא.

למי שלא מכיר את המונחים, אסביר שבאיראן מסגרת תפקידו של המנהיג העליון, מקנה לו על פי הנוהג גם את הסמכות הדתית האסלאמית העליונה באיראן, ומשכך גם אפוטרופסות מוחלטת על המשפט האיסלאמי (מה שידוע כשלטון חכם ההלכה = ולאית אלפקיה = בערבית: ولاية الفقيه = Wilayat al-Faqih = בפרסית: ولایت فقیه = ולאית-י פקיה = Vilayat-e Faqih)

 

אז על מה מדבר נסירי?
במאמר שכותרתו: “כיבוש רע, כיבוש טוב” בו הוא מטיח ביקורת על מדיניות המשטר כלפי ישראל (לה הוא קורא בשמה = اسراییل, ולא כנהוג בשופרות המשטר – “הישות הציונית”) ואומר שהמדיניות המוצהרת של משטר המהפכה המפכה האסלאמית, לחסל את ישראל כחובה דתית ולאומית, שעלתה לאיראן מאות מיליארדי דולרים, לא נחלה הצלחה ואף הביא לחיזוקה של מדינת ישראל, ופרסומי תחזיות נבואיות להשמדת ישראל לא הועילו לדבר, פרט לגרימת שמחה “למיעוט מהפכני” התומך במשטר, ומזכיר שמשטר לא הגיב לכל התקיפות הישראליות על נכסים איראנים בסוריה, ועל אתרים באיראן, וגם לא על חיסול מדעני הגרעין באיראן, ולא על ההשפלה של גניבת מסמכי הגרעין מתחת לאפו של המשטר.

 

נסירי ממשיך בביקורת נוקבת על הסיוע הכספי משלוחי הנשק שהמשטר מעניק למיליציות של מיעוטים מהפכנים וסתם טרוריסטים, כדוגמת ארגוני הטרור בעזה, חות’ים בתימן, וחיזבאללה בלבנון, שנועדו לקדם את מפכה האסלאמית ואת “מדיניות החוץ” של המשטר, כלל הפעלת לחץ על הסעודים, ואומר שכל הלהט המהפכני של בכירי המשטר והסיסמאות נגד אויבי איראן, יכולים להתהפך ברגע שהמשטר ירגיש שזה נחוץ לשמור על כס השלטון, ו/או שבכירי המשטר רודפי הבצע יראו הזדמנות למלא את כיסם, שאז כל הלהט הדתי של החובה הדתית, הסיסמאות המהפכניות המאיימת, יתחלפו באחת למסרים שמחים של אהבה ושלום, וכוס התרעלה שהם מפיצים, תהפוך לכוס נוטפת דבש מתוק.

עוד מבקר נסירי את המוסר הכפול שמציג המשטר, שמצד אחד צועק בקול נגד כיבוש אדמות פלסטין ע”י “הישות הציונית” בעודו תומך בפלישה הרוסית לאוקראינה וכיבוש חצי האי קרים, ושואל בציניות: האם יש לנו כיבוש טוב ומהפכני?

 

מה אמר (בטקסט ברוסית) האדם שהיה גר באיראן שנים רבות?
הוא מדבר על כך שראה ביום קודס, שהמשטר ערך עצרות והפגנות בהן נשמעו קריאת “מוות לישראל” ונראו שריפת דגלי ישראל וכרזות בגנת ישראל ובעד הסוגיה פלסטינית, ושדאגו להראות לציבור שבעצרות משתתפות צעירות עם כיסוי ראש “רשלני” שלא הסתיר את כל שערות ראשן, ואמר שבכך המשטר רצה להראות שאולי יש לאיראנים דעות שונות, אבל כולם מאחדים נגד ישראל.

 

הוסיף הכותב ואמר, שלפי התרשמות האישית, האיראנים מאוחדים בזה שלא אכפת להם מישראל, גם לא אכפת להם שישראל עמדת מאחורי מעשי חבלה או חיסול, אבל מה שכן אכפת להם, זה מחירי הבנזין וכפיית החיג’אב.

בנוסף הביא הכותב מדבריו של מהדי נסירי, ומדבריהם של אנשי דת סונים שמבקרים את המשטר ששופך את דמם של הסונים, ואומרים שצריך למצוא את דרך לעשות שלום עם יהודים, ושלא יראו אותם ואת הקהילות שלהם במצעדי ראווה של יום קודס.

 

ומה אומרים האיראנים?
לא פעם סיפרתי לכם על דברים שעולים ברשתות חברתיות האיראניות נגד המשטר, וביניהם דברי ציניות מושחזת שלועגים וצוחקים על המשטר בכל פעם שמתפרסם אירועי תקיפות גורמים עלומים על מתקני הגרעין ומתקנים אחרים של משמרות המהפכה, וחיסול מדעני גרעין, וישנם אפילו מי שמעודדים את ישראל להמשיך לתקוף את משמרות המהפכה והמשטר.

ישנם גם לא מעט דברי ביקורת חריפה על בזבוז כספי העם איראני שמועברים למיליציות וארגוני טרור שמופעלים ע”י המשטר, ויש לא מעטים שאומרים שאין להם שום דבר נגד ישראל, אלא להיפך, ושהם מעריכים את הישגים של מדינת ישראל, ומשווים בין מה שישראל הצליחה להשיג ולהתקדם, ולהפריח את המדבר, לעומת ההרס שמחולל משטר המולות באיראן.

 

ישנן גם לא מעט התבטאויות שאומרות שאיראן צריכה להיעזר בישראל, כדי לפתור את הצרות והבעיות שגרם משטר, ונותנים לדוגמה את הרס מקורות המים, הבצורת והמדבור המתפשט, לנושאים בהם ישראל תוכל לעזור.

מאז שהחלה מחאה שקוראת לחופש ולהחלפת המשטר, עם רציחתה של מהסא אמיני ב 16 בספטמבר שעבר, מה שהיה בעיקר ברשתות החברתית האיראניות, התרחב ועבר גם לרשתות חברתיות הגלובליות שמוכרות יתר לגולש מהמערב, כגון אינטסגרם (כפי שסיפרתי לכם בעבר, אינטסגרם היא הפלטפורמה הגלובלית בעלת השימוש הנרחב ביותר באיראן) טוויטר ופייסבוק, וכך גם בטלגרם וב Reddit.

 

ישנם איראנים רבים ברשתות השונות, שמודים לישראלים על תמיכתם בעם האיראני, ואומרים בגלוי שהם מייחלים ליום בו איראן וישראל יחזרו להיות ידידות במקום אויבות, יש איראנים רבים שמאחלים רק טוב לישראלים ולמדינת ישראל. ואוסיף שאיחולי טוב לישראל, לא בהכרח קשורים לאיחולי כל רע למנהיג העלין, לנשיא ראיסי, לבכירי המשטר ולאנשי בסיג’ ושאר אנשי משמרות המפכה.

לפעמים נראה ברכות ואיחולי טוב לישראל לצד קללות וקיתונות של רותחין שמופנים כלפי המשטר ובריוניו האלימים, ולפעמים מילים יפות כלפי ישראל שמגיעות מלב, עומדות בפני עצמן, גם בלי קשר למשטר, ויכולת להגיע כתגובה לפוסט / ציוץ שכתב ישראלי ברשתות החברתיות, או סתם כי הכותב האיראני ראה משהו בחדשות ורצה לכתוב דבר חיובי וטוב על ישראל.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונה: תסנים