על ההבדל בין מה שאומר המשטר למה שאומרים האיראנים – חלק א’

האם יש שינוי ברטוריקה ברחוב האיראני כלפי ישראל?
בקבוצת הדיון של הערוץ, שלחה אחת מהקוראות את ההודעה הבאה:
Marina, [18/04/2023 08:09]
זה קישור מהפוסט ברוסית של משהו שהיה גר הרבה שנים באיראן והוא מדבר על שינוי רטוריקה ברחוב האיראני כלפי ישראל. תוכל בבקשה להתיחס לזה.

וצירפה קישור לפוסט טלגרם של מהדי נסירי (مهدی نصیری = Mehdi Nasiri)
Marina, [18/04/2023 08:07]
https://t.me/nasiri1342238/2611

וכן צירפה טקסט ארוך ברוסית, שמדבר על יחס של האיראנים כלפי ישראל.
וזה מקום לומר שאיני מכיר את מי שכתב את הדברים בשפה הרוסית.
אבל כדי להבין מהיכן מגיעים הדברים של נסירי, אליהם מתייחס דובר הרוסית, צריך לדעת על מי מדובר.

לפני שאכנס לעומק הנושא, אומר בקצרה שכמו בנושאים רבים, גם בנוגע ליחס לישראל, יש הבדל בין האמירות הפומביות של המשטר, ושלהוב היצרים רווי להט דתי ומהפכני, שנוהג המשטר להפיח כדרך קבע בתומכי המשטר שטופי המח, ומה שרואים בעצרות מאורגנות של המשטר “לכבוד” יום קודס הבינ”ל, או בנאומי הקשקשת של מנהיגי המשטר מעל במות הכבוד, שנישאים במעמד המתוקשר והמצולם (והמשודר לכל העולם) לציון יום הצבא של הרפובליקה האסלאמית של איראן (שחל היום 18 באפריל) לבין מה שרוב האיראנים חושבים (וחלקם אומרים בגלוי) על ישראל.

קרדיט: פאיר אובזרבר

אז בואו נרחיב מעט את היריעה
אתחיל במילה על מי זה מהדי נסירי, ולמי שלא מכיר את השם, אספר שמדובר עיתונאי וסופר איראני, שמונה בעבר ע”י המנהיג העליון להיות עורך העיתון קיהאן (کیهان = Kayhan) שמהווה שופר משטר מהחשובים למשטר ולמנהיג העליון, וכן היה עורך ומנהל השבועון הפוליטי סבאח (صبح = Sabakh) ואף נשלח מטעם המנהיג העליון להיות נספח התרבות בנציגות איראן באמירויות.

חשוב להזכיר כי נסירי הוא גם איש דת שהתחנך בסמינר דמגאן (صبح = Damghan) שבעיר העתיקה דמגאן, בה נמצא מסגד תאריכאנה ( تاریخانه = Tarikhaneh) שנחשב למסגד העתיק ביותר באיראן (שהיה לפני כן מקדש אש זורואסטרי, לפני שהוסב למסגד) ולאחר מכן המשיך את לימודיו בסמינר המפורסם בקום. אוסיף שלאחר תפקידיו הציבוריים להם מונה ע”י המנהיג העליון, חזר נסירי לסמינריון, וכן אציין שנסירי פרסם ספרים בנושאי אסלאם והעולם המודרני, ושאחד מספריו עסק ב”מעמדן החברתי של נשים מנקודת המבט של האסלאם”.

חשוב גם לציין, שנסירי הפך מאחד מאנשי המנהיג העליון, מבשר מבשרה של הנהגת המשטר, לאחד המבקרים החריפים של המשטר, ויש לו מה לומר בלא מעט נושאים, והוא לא מפחד להתראיין בטלוויזיה האיראנית ובעיתוני שופרות המשטר, ולומר את מה שיש לו לומר, גם אם דבריו מאוד לא ערבים לאזנם של המולות ובכירי המשטר.

נאסירי הוא מאנשי הדת שמדברים בפומבי נגד כפיית חובת החיג’אב, ועשה זאת גם בעימות טלוויזיוני מול חסין סוזאנצ’י (حسین سوزنچی = Hossein Suzanchi) פרופסור מהאוניברסיטה האסלאמית באקר אל-עולום (دانشگاه باقرالعلوم = Bagher al-Olum Islamic University) בטהראן, ששודר בספטמבר 2020 בערוץ 4 של הטלוויזיה האיראנית, וטען שעל אף שעטיית חיג’אב מהווה “צורך דתי”, אין לכפות את החיג’אב על נשות איראן, והמשטר טועה כשהפך את “אי קיום חובת החי’גאב” לדגל אדום, שבגינו המשטר יוצא כנגד העם, שכן הדבר מוביל לתוצאה הפוכה, ואם המשטר ידע לסגת מנושאים אחרים שבעבר היו בנפשו של המשטר, והמשטר ניסה לאכוף איסורים בגינם, כדוגמת שימוש בצלחות לוויין וכניסת נשים למגרשי ספורט, כך המשטר צריך לדעת לסגת מ’הקו האדום’ של חובת החיג’אב, שרק גורמת לתסיסה בעם נגד המשטר והדת, וגם בימים האחרונים הוא חזר ואמר דברים דומים נגד התנהלות המשטר לכפיית החיג’אב.

נסירי נוהג גם לבקר חדשות לבקרים את מדיניות החוץ של המשטר, וכן נוהג לבקר את השחיתות הממוסדת של המשטר, את מדיניות הכלכלית שהביאה להרס הכלכלה והעמקת עוני, ואף מתנגד לשלטון הדת האבסולוטי של משטר המהפכה האסלאמית, רואה בם כשלים של הרפובליקה האסלאמית, ולדעתו כל אלה פוגעים באיראן, וגורמים לנזק, למצוקה וסבל לעם איראני.

לאחר כל הדברים האלה, צריך להבין שתומכי המשטר מתארים את נסירי שהיה מהאנשים המקורבים ביותר לחמינאי, והיה שייך לעילית שזכתה לכבוד להיות נוכחים בשיערי הדת שהעביר המנהיג העליון, ומאז “טעה בדרכו” פך למבקר של משטר, כאיש דת ממורמר בגלל שכבר אינו מקבל את תשומת הלב מאז שהיה שייך לצמרת המשטר ושפרש מתפקידיו העיתונאיים וחזר לסמינריון, לפני כ 20 שנה, נוסף לכל ניסיונות ‘הקטנתו’ של נסירי ע”י גורמים הנשלחים ע”י משטר, בניסיון להבאיש ריחו בעיני הציבור, אפשר לומר בניסוח עדין, שלא כל ספריו התקבלו באהדה ע”י הממסד הדתי של המשטר.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: מדיה ליין ומדיה אקספרס