לא קל לעשות עסקים בחלק ממדינות השכונה
חברות רבות בעולם שפועלות באזור, מתמודדות לא רק עם מתיחות ביטחונית / מלחמה, או הבדלי שפה ותרבות, אלא גם בהבדלים בתרבות עסקית הכוללת מה שמוגדר בתרבות המערב כשחיתות ממוסדת.
זה יכול להיות הדברים הקטנים של התנהלות יומיומית במדינות שונות בשכנה המזרח תיכונית, כמו בקשיש שצריך לתת לשוטר או חייל במחסום ביקורת, לפקיד המכס כדי “שיזרז” את שחרור המשלוח שמתעכב בנמל, לפקיד הממשלתי כדי “שיואיל” לחתום על המסמך שתקוע אצלו כבר חודש ומעכב את הפרויקט, או למפקח זוטר מטעם הרשויות שיאשר לכם לבצע כל פעולה שהיא.
במקרים הקטנים של השגרה הזו, יש חברות המנהלות תקציב “מתנות ושונות” לצורך כל אותם תשלומים קטנים “שגרתיים”, כחלק מתקציב ‘פעולות הנהלה’ של החברה שהוקמה במדינה זו או אחרת באזור.
וזה יכול כמובן גם להיות בדברים הגדולים, כמו כל מה שכרוך בזכייה בפרויקט ממשלתי או של חברה עסקית, שאז זה כבר בסדרי גודל אחרים, והתשלומים יכולים להתחיל בעשרות ומאות אלפי דולרים לכל תשלום שוחד / שימון גלגלי המערכת / עמלות שנות ומשנות, ולהגיע גם למיליוני דולרים אדם, ולפעמים גם לעשרות מיליוני דולרים לאיש משטר זה או אחר.
במדינות המערב ישנם חוקים שאמורים למנוע התנהלת עסקית כמו זו, שנהוגה לא רק במדינות השכונה המזרח תיכונית, אלא גם במדינת רבות נוספות בעולם, באסיה, אפריקה, מרכז ודרום אמריקה, ובמידה זו או אחרת, גם במדינות חבר העמים לשעבר.
כאשר מתגלה הסוד הידוע (שהרי כולם כולל כולם יודעים ומשלמים, כי אין דרך אחרת לזכות בפרויקטים ולנהלם בחלק מהמדינות האלה) אז הרשויות עשיות לפתוח בהליכים משפטיים כנגד החברה שנתגלה שעברה על החוקים.
במהלך השנים האחרונות ראינו פרסומים בנושא על חברות מערביות (ואף חברת ישראליות), אבל למה אני נזכר לספר לכם את כל זה עכשיו?
זוכרים שבמאמר שבו סיפרתי לכם על פרויקט מסדרון התחבורה והסחר בין עיראק לטורקיה, שנמצא בשלבי תכנון וביצוע, סיפרתי לכם גם על השחיתות בעיראק?
אז תרשו לי להפנות אתכם למאמר שעלה באתר נציב (), שכותרתו: חברת התקשורת השבדית אריקסון תשלם מאות מיליוני דולרים על שחיתות בעיראק.
כתמיד הצגת הדברים תלויה בפוזיציה של מפרסם המידע והאג’נדה אותה הוא משרת, כך שכתמיד תמצא הבדלים אלו ואחרים בפרטים ובנוסח הצגת המידע, ובמקרה שלנו תוכלו לראות איך הדברים נראים בהודעת חברת אריקסון בנושא באתר החברה, ואיך הם נראים קצת אחרת, לדוגמה בכתבה באתר CNBC.
קרדיט: ערוץ האינטרנט מבט למזרח התיכון קרדיט לתרשים: גלובל אקסהיביטור