בינה מלאכותית: מהפכה שתשנה חיי אדם ואזהרות שמפחידות מומחים. חלק א’

לאחרונה, המתכנת האמריקאי סם אלטמן מתבלט כמוביל טכנולוגי בארצות הברית בגלל דבר אחד: בינה מלאכותית.

אלטמן, המתואר כ”איש השעה”, הוא מנכ”ל OpenAI, החברה מאחורי אפליקציה חדשה שיכולה לשנות את כללי המשחק בעולם הטכנולוגיה.

OpenAI עיצב את ChatGPT, אפליקציית הבינה המלאכותית הפופולרית ביותר המאפשרת לאנשים להקליד שאלות ולקבל תשובות במגוון רחב של נושאים.

האפליקציה המבטיחה הזו יכולה לכתוב מאמרים ודוחות ולבצע כל עבודה אחרת שאדם חפץ בה על בסיס טכנולוגיית בינה מלאכותית.

 

מהי הטכניקה הזו?

אולי אין הגדרה ברורה ספציפית לבינה מלאכותית, אבל מקורות רבים מצביעים על כך שהמונח הזה, שהיה פופולרי בשנים האחרונות, אינו חדש.

“בינה מלאכותית” הוא מונח ישן שהוטבע על ידי צוות הכולל את מדען המחשבים האגדי של הרווארד מרווין מינסקי בשנת 1955, על פי ה”גרדיאן “ .

בזמנו, המונח נוצר עם מחשבים עתיקים שהוציאו לפועל הוראות שניתנו להם בצורה של קודים.

בעוד שהוויכוח הנוכחי עשוי לחרוג ממכונות המבצעות הוראות שניתנו להן, מדען המחשבים המנוח ג’ון מקארתי הגדיר בינה מלאכותית כ”מדע והנדסה של ייצור מכונות חכמות, במיוחד תוכנות מחשב חכמות, וקשור להבנת האינטליגנציה האנושית”.

 

הגדרה זו נכתבה על ידי המדען האמריקאי שתואר כ”אבי הבינה המלאכותית”, במאמר של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם ב-2004 ותוקן ב-2007.

גם במאמר זה, מקארתי, שמת ב-2011, ציין כי בינה מלאכותית מדמה התנהגות אנושית על ידי כך שמכונות פותרות בעיות על ידי התבוננות בשיטות ובדפוסים של אנשים. 

לסיכום, ניתן להגדיר את הבינה המלאכותית כתחום המשלב מדעי המחשב עם מערכי נתונים גדולים כדי לבצע משימות ולפתור בעיות שבדרך כלל דורשות אינטליגנציה אנושית.

המומחית לבינה מלאכותית, סאלי חמוד, מאמינה שהטכנולוגיה הזו מורכבת מאיסוף הכמות הגדולה ביותר של נתונים והצבתם במכונה כדי לאחסן אותם ואז לעבד אותם ולהמיר אותם כדי לדמות התנהגות.

בראיון שלה לרשת החדשות האמריקאית – אל-חורה אומרת חממוד כי בינה מלאכותית מסתמכת על הצבת נתונים במכונה בצורה של סמלים שבני אדם אינם מבינים, המומרים בסופו של דבר לאלגוריתמים.

“ככל שכמות הנתונים גדולה יותר, כך המכונה חכמה יותר”, המשיכה.

 

סוגי בינה מלאכותית

ללא הגדרה מוסכמת לביטוי, כמעט כל דבר מורכב יותר ממחשבון עשוי להיקרא בינה מלאכותית, במיוחד מכיוון שהתחום גדל באופן אקספוננציאלי.

על פי דיווח של פורבס מ-2019 , לבינה מלאכותית יש 7 סוגים שונים, כדלקמן:

1. מכונות אינטראקטיביות: אלו הן הצורות העתיקות ביותר של מערכות בינה מלאכותית בעלות יכולות מוגבלות מאוד, שכן הן מדמות את היכולת של המוח האנושי להגיב לבקשות מסוימות. למכונות הללו אין פונקציות מבוססות זיכרון, כלומר, למכונות אלו אין אפשרות להשתמש בחוויות שנרכשו בעבר עבור הפעולות הנוכחיות שלהן, כלומר, למכונות הללו אין את היכולת “ללמוד”.

2. זיכרון סופי: מכונות זיכרון סופיות הן מכונות שמסוגלות ללמוד מנתונים היסטוריים כדי לקבל החלטות, בנוסף ליכולות של מכונות אינטראקטיביות גרידא.

3. תורת הנפש: היא מייצגת את הרמה הבאה של מערכות בינה מלאכותית שחוקרים יוצרים במשותף, רמה שבה בינה מלאכותית תוכל להבין טוב יותר את האנשים איתם היא מקיימת אינטראקציה על ידי הבחנה בצרכים, רגשות, אמונות ותהליך החשיבה שלהם.

4. מודעות עצמית: זהו השלב האחרון של התפתחות הבינה המלאכותית, שכן היא התפתחה להיות כל כך קרובה למוח האנושי שהוא מפתח את המודעות העצמית שלו. סוג זה של בינה מלאכותית עשוי להימשך עשרות שנים לפיתוח ותמיד יהיה המטרה הסופית של כל מחקר בתחום הבינה המלאכותית.

5. AI צר: סוג זה מייצג את כל מערכות ה-AI הקיימות, כולל ה-AI המורכב ובעל היכולת הגדולה ביותר אי פעם. AI צר מתייחס למערכות שיכולות לבצע משימה ספציפית באופן עצמאי רק תוך שימוש ביכולות דמויות אדם.

6. בינה כללית מלאכותית: זוהי היכולת של סוכן בינה מלאכותית ללמוד, לתפוס, להבין ולפעול בדיוק כמו אדם. מערכות אלו יוכלו לבנות באופן עצמאי כישורים רבים וליצור קשרים, מה שמפחית מאוד את הזמן הדרוש ללמידה.

7. אינטליגנצית על: פיתוח מסוג זה יסמן ככל הנראה את פסגת מחקר הבינה המלאכותית, שכן הוא יהפוך לצורת אינטליגנציה החזקה ביותר על פני כדור הארץ. וזה יהיה הרבה יותר טוב מכל מה שבני אדם עושים בגלל הזיכרון הגדול יותר שלו, עיבוד וניתוח נתונים מהירים יותר ויכולות קבלת החלטות.

קרדיט: אלחורה  קרדיט לתמונה: אינופלקסוס