הסנקציות המערביות על רוסיה “נושאות פרי”

למרות ההפסדים הכלכליים הכבדים שנגרמו לרוסיה כתוצאה מהסנקציות המערביות שהוטלו עליה בעקבות פלישתה לאוקראינה, הסנקציות הללו לא עצרו את המתקפה שנמשכת כבר קרוב לשנה, ובכל זאת מומחים ובכירים אשר שוחח עם הוושינגטון פוסט הסכימו שהסנקציות עובדות ואף החלו  להניב פרי.

המערב הטיל שורה של סנקציות על רקע הפלישה שפתח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-24 בפברואר אשתקד, כאשר מוסקבה עמדה בפני סידרה של מגבלות סחר ופיננסיות שמטרתן לפגוע בכלכלתה ולבודד אותה. 

צעדים אלו גרמו לקריסת הרובל, לשיתוק מערכת הבנקאות ולחברות ברחבי העולם להפסיק לייצא סחורות חיוניות לרוסיה, כולל סחורות טכניות הנחוצות למכונה הצבאית הרוסית.

אך צעדי הנגד המהירים שנקט הבנק המרכזי הרוסי החזירו במהירות מידה של יציבות, הריבית הועלתה ל-20 אחוזים, ומוסקבה הטילה הגבלות קפדניות על המרת מטבעות, משיכות והעברות של מטבע קשה לחו”ל. פעולות אלו עצרו את תהליך הקריסה.

 

במקביל, רוסיה הגבירה את הסחר שלה עם סין ומדינות אחרות, מה שאיפשר לחלק מהטכנולוגיה האסורה לזלוג פנימה.

רוסיה נותרה יציבה מכפי שרבים ציפו, הודות לייצוא הנפט והגז שלה, אפילו אירופה, שהתנגדה לפלישה, המשיכה לקנות אנרגיה רוסית, והעושר של מוסקבה גדל על רקע העלייה החדה במחירי הנפט העולמיים באביב האחרון. 

המלכ”ר “קרן רוסיה חופשית” פרסמה דו”ח של כלכלנים בו נאמר כי רוסיה עשויה להיות המדינה המוענשת ביותר “בתולדות האנושות”, אך למרות חולשה כלכלית מסוימת, היא המשיכה במתקפה הצבאית שלה נגד אוקראינה.

 

העיתון האמריקני אומר בדיווח שלו כי הסנקציות המערביות פגעו קשות בכלכלת רוסיה ובצבאה, וגרמו לחיכוכים בין האליטות, אך הן לא הספיקו כדי לשנות את החישובים של פוטין ולסיים את המלחמה.

עם זאת, ישנן עדויות לכך שהזמן אוזל לפוטין, כאשר המערב התחיל להטיל מספר הגבלות חמורות על יצוא האנרגיה הרוסי, מהלך שנדחה תחילה על ידי המערב מחשש להשלכות שליליות על הכלכלה העולמית.

איסור האיחוד האירופי על יבוא רוסי שנשלח דרך הים נכנס לתוקף בדצמבר, וכך גם החלטת G7 להגביל את המחירים.

מאז תחילת דצמבר, הגבלות חדשות על יצוא הנפט הרוסי החלו “להניב פרי” עם ירידה של 46% בהכנסות מנפט וגז בינואר 2023, בהשוואה לשנה הקודמת, עלייה בגירעון התקציבי של המדינה וירידה של 19% בערך הרובל.

קרדיט: גאנה רפורט

 

ג’ניס קלוגה, כלכלנית במכון הגרמני לעניינים בינלאומיים וביטחון, מעריכה כי הגירעון התקציבי יגיע השנה ל-5% מהתמ”ג, לעומת 2% בשנה שעברה, בשל הירידה בייצוא האנרגיה.

כלכלנים אומרים שזה יפעיל לחץ רב יותר על הרובל, שכבר ירד מאז אמברגו הנפט.

קלוגה אמרה שלמרות הגירעון התקציבי הגובר, הקרמלין יוכל להמשיך ולממן את מכונת המלחמה שלו עוד כמה שנים קדימה. 

אבל למרות שמוסקבה עשויה לקצץ השנה בהוצאות על מגזרים לא צבאיים כמו סלילת כבישים וחינוך, זה לא ישפיע על שנה הבאה, “אבל זה יעשה הבדל בעתיד הרחוק”.

בנוסף, הממשלה גייסה כסף על ידי הנפקת איגרות חוב מקומיות והטלת מיסי רוחב על חברות אנרגיה, כולל 1.2 טריליון רובל (כ-16.5 מיליארד דולר) שהטילה על חברת גזפרום.

כדי לכסות את הגירעון השנה, היא צפויה לא להפריש כספים לקרן העושר הלאומית, שעלולה להתייבש במהלך השנתיים הקרובות, לפי ציפיות הכלכלנים.

“כל זה ביחד אומר שהסנקציות מהוות בעיה לרוסיה”, אמרה קלוגה. 

קרדיט: אינשורנס ג’ורנל

 

ג’יימס אובריאן, ראש המשרד לתיאום סנקציות במשרד החוץ האמריקני, מסביר שאמנם הסנקציות עומדות במטרתן “להחליש את רוסיה ולפגוע במשאבים הפיננסיים והטכנולוגיה שהיא זקוקה לה כדי לתמוך בצבאה”, אך הצעדים הללו הם רק “כלי אחד לעצור את המלחמה”.

“הם צריכים לעבוד עם כלים נוספים”, אמר, “אני חושב שאנחנו מגבילים את האפשרויות של רוסיה בשדה הקרב… צעדים אלו, יחד עם סיוע צבאי ותמיכה אזרחית באוקראינה, פירושם ניצחון במלחמה”.

אף על פי שהנתונים הרשמיים מאשרים כי הכלכלה התכווצה בין 2.2% ל-3.5% בלבד, שזה פחות מהציפיות של לפחות 10%, היא עשויה להסתיר מיתון עמוק יותר, עם ירידה בהוצאות משקי הבית והחברות, כמו גם ירידה בהוצאות מגזרי הייצור והגז ברוסיה, לפי אנשי עסקים, פקידים וכלכלנים רוסים.

“יש ירידה סטטיסטית רשמית, אבל באופן לא רשמי הירידה הזו עלולה להיות עמוקה יותר”, אמר גורם פיננסי בכיר רוסי, שדיבר בעילום שם, וציטט סקר שנערך לאחרונה שהראה שחברות רוסיות “אינן מבצעות השקעות רציניות”.

הקריסה בייצור הרכב הרוסי בשנה שעברה עקב קשיים בייבוא ​​חלקים היא עוד סימן מבשר רעות לכלכלה. 

 

קלוג אמרה כי הירידה של 9.3% בהוצאות הקמעונאיות במחצית השנייה של 2022, בהשוואה לשנה הקודמת, מצביעה על כך שמשקי הבית נמצאים “במשבר”.

הפקידה הפיננסית הבכירה סבורה כי נתוני הממשלה מעריכים שיעור אבטלה של 3.9 אחוזים בלבד, אך זה רק משקף את הנטייה של חלק מהחברות להשאיר עובדים בחופשה ללא תשלום במקום לפטר אותם מהעבודה. 

אנליסטים בחברת Fineexpertiza, חברת ייעוץ, העריכו כי רמת “האבטלה הסמויה” הגיעה לכמעט 13% ברבעון השלישי של השנה שעברה.

“המתח מורגש כמעט בכל מקום”, אמר גורם רוסי המקורב לחוגים דיפלומטיים, שביקש לא להזכיר את שמו מחשש לשלומו, “יש בנייה לא גמורה, ציוד שלא מגיע לעולם, ולאנשים חסר כסף”.

הגורם הרוסי אמר כי אפילו האנשים במעגל הפנימי של פוטין אינם מרוצים יותר ויותר מההתפתחויות הללו.

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונה: באדיבות רשת סי אן בי סי