הערכות ישראליות: איראן משתמשת בתוכנית החלל שלה לפיתוח טילים גרעיניים

לפי הערכות אלו, איראן פיתחה שני טילים במטרה לשגר לוויינים, הדגמים “זולאנה” ו-Qaim-100, על ידי שימוש ביכולות מתקדמות בכל הקשור למנועים ולמיכלי דלק מוצק שלהם, ושאיראן תוכל ללמוד לקחים מהשימוש בשני הטילים הללו לטובת השימוש הצבאי שלהם.

טיל כזה יכול לשאת ראש נפץ של חצי טון ולטווח של 4,000 קילומטרים, שהם טווח ארוך בהרבה מארסנל הטילים הנוכחי שברשות איראן, לפי הערכות ישראליות, שאמרו שפיתוח טיל בין יבשתי כזה מהווה “יעד אסטרטגי איראני”, שיגביר את יכולתה לתקוף את ישראל, ויביא את מדינות אירופה לטווח הטילים שלה”. איראן ערכה ניסויים בשני הטילים בחודש שעבר וביוני האחרון.

ישראל צופה בצעדים איראניים קודמים לגבי תוכנית החלל שלה המעידים על כוונותיה, לאחר שבשנה שעברה הודיעה על כוונתה לפתח משגרים ניידים לטילים אלה, וכי פיתוח כזה “מתאים למטרות צבאיות ולא למשימות אזרחיות”, במיוחד מאחר שמתפתחות חברות הקשורות לתעשיות הטילים הצבאיים הנ”ל.

לפי הערכות ישראליות, פיתוח טילים המסוגלים לשאת פצצות גרעיניות הוא “אחד הצירים המרכזיים שאיראן מפתחת, במקביל למאמציה להעשיר אורניום”. עם זאת, ההערכות הישראליות מצביעות על כך שאיראן עדיין רחוקה מלקבל החלטה על התקדמות בתוכנית הגרעין שלה, וכי גם אם היא קיבלה החלטה כזו, התאמתו של טיל לשאת ראש נפץ גרעיני היא עניין מורכב וגוזל זמן.

במסגרת המערכה נגד איראן, טוענת ישראל כי הטילים שנמצאים כיום ברשות איראן, עם טווח של 500-700 ק”מ, מסוגלים לתקוף את מדינות המפרץ. עם זאת, החשש הישראלי הוא שחיזבאללה הלבנוני מחזיק בטילים כאלה, שיאפשרו לו לתקוף מטרות ישראליות.

איראן פיתחה טילים ארוכי טווח המסוגלים להגיע ל-1,000-2,000 קילומטרים, כמו טיל סג’יל לטווח של 2,000 קילומטרים וטיל שהאב-3 לטווח של 1,500 ק”מ, והם ניתנים לשיגור מאיראן נגד מטרות בישראל.

נור ניוז