מבזקי חדשות ליום 29-10-2022. מתעדכן

*- מהלך סעודי אזורי משמעותי לבלימת ההשפעה האיראנית

ההודעה של סעודיה אתמול כי היא מקימה חמש חברות השקעה עבור חמש מדינות במזרח התיכון היא משמעותית. בסך הכל הסעודים מתכוונים להשקיע 24 מיליארד דולר בעיראק, עומאן, בחריין, ירדן וסודאן. זה מצטרף לחברה שכבר הוקמה לפני כמה שבועות בהון של 10 מיליארד דולר להשקעה במצרים.
סעודיה שנהנית משנת שיא בהכנסות הנפט מנסה למנף את זה להגברת השפעתה באזור ואגב כך “לחסום” מדינות אחרות באזור כמו האמירויות וקטר שיכולות לנצל את משאביהן הכספיים להשפעה במדינות אלה.

אבל יש כאן כנראה גם מעבר לזה. בסעודיה מתמקדים בשש המדינות הללו כי הן מזוהות “כחוליות החלשות” בעולם הערבי בייחוד בתנאים הנוכחיים של הכלכלה העולמית והאמרת מחירי הסחורות. במילים אחרות, הסעודים חוששים מתסיסה חברתית במדינות אלה שיכולה לערער את יציבות המשטרים מה שבעקיפין יכול לשרת את האינטרס האיראני באזור.

מעניין לציין שהסעודים נמנעים מלסייע ללבנון למרות שהיא במצב כלכלי קשה ביותר וזאת בשל חשש לזליגת ההשקעות לכיסי חיזבאללה.

*- ההסכם הימי עם לבנון: טוטאל Out, דאג’ה In!
ממשלת לבנון השלימה היערכותה לקראת החתימה על ההסכם הימי עם ישראל. היום פרסמה הממשלה כי אחזקותיה של חברת טוטאל (40%) עוברים לחברת DAJA 215 בעוד ש-20% של ממשלת לבנון עוברים (זמנית) לחברת DAJA 216. אם לא שמעתם על החברות הללו זה לא מפתיע, אבל גם לא צריך לחשוד שמדובר בתעלול לבנוני שנועד להכניס חברות איראניות לחיפושי הגז….

ננסה להסביר. לפי ההסכם, חברות לבנוניות אינן יכולות להשתתף בחיפושי הגז ולכן דרוש היה פתרון חוקי. מאחר ש-40% הוחזקו על ידי “טוטאל לבנון” הועבר הנתח הזה לחברת DAJA 215 שהיא בבעלות טוטאל העולמית. 20% של ממשלת לבנון הועברו ל- DAJA 216 שגם היא בבעלות צרפתית.

עוד מסתבר כי בסופו של התהליך קטר תשתלט על 30% מהקונסורציום לחיפושי הגז על ידי השתלטות על 20% של ממשלת לבנון, 5% של טוטאל ו-5% של Eni האיטלקית. וכך תיראה הבעלות על הקונסורציום בצד הלבנוני:
• טוטאל 35%
• Eni 35%
• קטר 30%

*- גז? הלבנונים מחפשים אוכל…
אחרי כל הרעש של הסכם הגבול הימי והדיבורים על הגז, חוזר השיח בלבנון למציאות הכואבת. “תכנית המזון העולמית” השייכת לאו”ם מדווחת כי יותר ממחצית הלבנונים זקוקים לסיוע יומיומי באספקת צורכי המזון שלהם. לפי התכנית, מחיר צורכי המזון הבסיסיים עבור משפחה ממוצעת בלבנון זינק ב-1700% מאז החל המשבר הכלכלי החריף במדינה לפני כשלוש שנים.

לפי ראשי התכנית, הצורך לענות על צורכי המזון הבסיסיים מוביל לצעדים בעלי השלכות מרחיקות לכת כמו צמצום ההוצאות על טיפולים רפואיים וכן צמצום ההוצאות על חינוך כולל הוצאת הילדים ממסגרות החינוך.

*- כשמוכרים נתח בחברת האנרגיה הגדולה בעולם: מי לא ירצה לרכוש?
חדשות מעניינות ברמת הכלכלה העולמית יוצאות היום מסעודיה. יאסר א-רמיאן, העומד בראש “קרן העושר הציבורית”, זרוע ההשקעות של ממשלת הממלכה, הצהיר היום כי היא מתכוונת למכור את 4% שיש לה בענקית האנרגיה “אראמקו”. לפי הערכות נתח זה שווה 85 מיליארד דולר.

אראמקו היא חברת האנרגיה הגדולה בעולם וברבעון השני של השנה הנוכחית רווחי הנטו שלה הגיעו לכ-48.5 מיליארד דולר. היא נחשבת ל”פרה החולבת” של המשק הסעודי בייחוד בשנה האחרונה כשמחירי הנפט גבוהים. בתחילת השנה הועברו לקרן העושר 4% מהבעלות כדי לחזק את מעמדה העולמי. תיק ההשקעות של הקרן מוערך בלמעלה מ-600 מיליארד דולר. מכירת הבעלות על אראמקו צפויה לעורר עניין רב בקרב משקיעים.

*- המכה הסופית לעסקת העברת הגז ממצרים ללבנון
הסיכוי שגז ממצרים (ויש האומרים מישראל) יגיע ללבנון דרך ירדן אפסי. הבנק העולמי שהיה אמור לממן את העסקה שאמורה הייתה לסייע לייצור החשמל במדינה הודיע היום (שלישי) כי הוא לא יעשה זאת כל עוד ממשלת לבנון לא תבצע רפורמות נדרשות. הדברים האלה נמסרו בתום פגישה של ראש ממשלת לבנון נג’יב מיקאתי עם משלחת של בכירים מהבנק העולמי.

בבנק העולמי העריכו כי המימון הדרוש נע בין 300 ל-500 מיליון דולר. הדרישה המרכזית לרפורמה היא סביב חברת החשמל הלבנונית, השקועה בחובות אדירים, כתוצאה מחוסר ניהול תקין ושחיתות. בקיצור, המשמעות היא שגם עם הסכם הגבול הימי עם ישראל, לבנון תמשיך לסבול ממחסור כרוני בחשמל גם בשנים הקרובות וזה אומר סיכוי קלוש לפריצת דרך כלכלית.

*- המגה פרויקט שיפתור את בעיית המים בירדן?
ירדן השיגה באחרונה התחייבות למימון בשווי 400 מיליון דולר מהבנק העולמי עבור פרויקט “המוביל הארצי” ובכך סך המימון לפרויקט התשתית הגדול בהיסטוריה של ירדן מגיע ל-2.2 מיליארד דולר. בירדן מעריכים כי עלות הפרויקט כ-2.5 מיליארד דולר.

“המוביל הארצי” נועד להקל על בעיית המים בירדן שתושביה הם בעלי צריכת המים לנפש מהנמוכות בעולם. הפרויקט שיושלם בשנת 2027 יכלול הקמת קו צינורות ממפרץ עקבה צפונה לבירה עמאן (כ-450 ק”מ) דרכו יועברו כ-300 מיליון מ”ק מים מותפלים בשנה.

יצוין כי באחרונה סירבה סוריה לבקשת ירדן להעביר לה 30 מיליון מ”ק על פי הסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 1987. בשנה שעברה הודיעה ירדן על רכישת 50 מיליון מ”ק נוספים מישראל בשל מצוקת המים בה.

*- אחרי לפיד: בקרוב – נראה את כישורי המו”מ של לבנון מול אסד…
לבנון רוצה לנצל את המומנטום שלאחר ההסכם עם ישראל על הגבול הימי, כדי לסכם על גבולותיה הימיים עם סוריה וקפריסין. לבנון הבהירה בשבת כי המו”מ עם שתי מדינות אלה יהיה ישיר.

נשיא לבנון מישל עאון שוחח עם הנשיא הסורי אסד והשניים סיכמו על פגישה בין שתי משלחות משתי המדינות כדי לדון בסוגיית הגבולות הימיים.

במקביל מדווח כי ממשלת קפריסין העבירה מסר לממשלת לבנון כי היא מעוניינת לסכם את נושא הגבולות הימיים בין שתי המדינות. בין סוריה ללבנון יש מחלוקת על שטח ימי של יותר מ-900 קמ”ר. רוסיה הביע בעבר נכונותה לתווך בין הצדדים.

*- הפלסטינים: זה תפקידה של ישראל בהפקת הגז בעזה
ט’אפר מלחם, יו”ר רשות האנרגיה הפלסטינית, מאשר כי בתחילת החודש נחתם עם מצרים הסכם על התנאים העיקריים לפיתוח שדה הגז בעזה (“עזה מרין”). לדבריו, תפקידה היחיד של ישראל יהיה מתן אישור לקידוח ולעבודה בשטח תוך התחייבות לא לשבש אותה או את הובלת הגז. לפי התכנון, לאחר הפקתו, הגז יועבר למתקן הטיפול באל-עריש המצרית.

מלחם ציין כי לרשות הפלסטינית יהיה אחוז מוגדר מהרווחים, אך לא מסר מהו. באשר לרווחים האפשריים של הפלגים הפלסטינים בעזה, מלחם הסתפק ואמר שהממשלה הפלסטינית ברמאללה תכסה את עלויות החשמל של הרצועה בסכום כולל של 40 מיליון שקלים ישראליים מהכנסות ממסים במקום חשבון החשמל.

*- מצוקה כלכלית? תקראו איזה רכב מגיע לשוק הפלסטיני…
למרות הדיבורים על מצב כלכלי קשה בשוק הפלסטיני, נראה כי יש מי שלא סובל מחסור במזומנים. על כך ניתן ללמוד מהגעתה הצפויה לשוק של מכונית העל מסוג למבורגיני הוראקן. מי שמייבא את הרכב היא סוכנות “אלעהד” מבית לחם.

שווי הרכב שמיובא מארה”ב 2.5 מיליון שקל כשהמיסים והמכסים עליו נעים סביב 1 מיליון שקל. נפח המנוע של הרכב משנת ייצור 2021 מגיע ל-6500 סמ”ק. לפי סוכנות אלעהד, מאז פרסום המודעה על הגעת הרכב, ההתעניינות ברכישת הרכב “עצומה”. בסוכנות מבטיחים כי בקרוב ייבאו עוד רכבי יוקרה לשוק הפלסטיני.

קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון  קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות