האתגר של סיסי: תיירות ותבואה רוסית או הלוואות ומסחר עם המערב

עיתון רוסי אישר כי נשיא המשטר המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, עומד בפני אתגר גדול, לאור דרישותיה של מוסקבה לאמץ את מטבע הרובל בעסקאות בתחומי שיתוף הפעולה והסחר הדו-צדדי, בעוד מדינות המערב מאיימות לנתק הכספים וההלוואות הדרושים לקהיר אם זה יקרה.

בראיון עם ראש מועצת העסקים הרוסית-מצרית מיכאיל אורלוב, חשף העיתון “איזבסטיה” כי מצרים נתונה ללחץ מערבי עצום כתוצאה משיתוף הפעולה עם מוסקבה ומניסיונה להישאר ניטרלית בסכסוך הנוכחי באוקראינה.

דילמת הרובל

אורלוב הסביר כי מלונות מצרים מתכוננים להתחיל לקבל תשלומים ברובלים רוסיים עם תחילת עונת התיירות בדצמבר 2022 וינואר 2023.

בתחילה, הרובל יתקבל באופן מוגבל, וקהיר מתכננת להרחיב את השימוש בו בתחומים נוספים במדינה.

בעוד המערב מפעיל לחץ רציני על מצרים, במיוחד חברות תעופה שאינן ממהרות לחדש את טיסותיהן לרוסיה.

אז מוסקבה וקהיר צריכות להקים בנק משותף שיבצע תשלומים ללא חשש מסנקציות.

באופן כללי, מצרים לא מגיבה ללחצים מהמערב ומקיימת שיתוף פעולה עם רוסיה הן בתחומי התיירות והן בתחומי החקלאות שכן רוסיה נותרה אחת הספקיות הגדולות של תבואה לקהיר.

על האפשרות של ירידה בזרם התיירים הרוסים למצרים אמר אורלוב: “בוודאי שלא יהיו בעיות במילוי המלונות, זרם התיירים יהיה גבוה. העונה המרכזית רק מתחילה. בטורקיה העונה כבר הסתיימה. אני חושב שעד אז, בסוף דצמבר וינואר, הצד המצרי צריך להסדיר את דרכי התשלום. היו סימנים מהם שהם מוכנים לקבל את הרובל בארץ נראה איך יתנהלו הדברים? המצרים מתייחסים יפה מאוד לרוסים”, הוסיף.

באמצע ספטמבר 2022 הודיע ​​הבנק המרכזי של מצרים על הכללת המטבע הרוסי ברשימת המטבעות המשמשים במדינה.

אורלוב  ציין  שיש בעיה גדולה מאוד בתשלומים ביורו ובדולרים. לכן, אחד הנושאים המרכזיים שנדונו, כולל במסגרת פסגת ה-BRICS האחרונה (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), הוא המעבר לתשלומים במטבעות אחרים.

“שמענו לפני חודשיים שסעודיה מתכוונת לקבל יואן סיני במקום דולרים בתשלומי נפט מסוימים. “זה לא תהליך מהיר. מדובר בסוגיה טכנית גרידא, שמטופלת על ידי הבנק המרכזי ומשרד התעשייה והמסחר של רוסיה ומצרים”, הוסיף.

מלחמה כלכלית

אורלוב הדגיש כי בימים אלה מתחוללת מלחמה כלכלית מסיבית בין המערב לרוסיה, ומצרים נמצאת בעמדה מספיק חזקה בהקשר זה כדי לא להכנע לדרישות המערב.

“אבל השאלה היא: עד מתי קהיר תישא בלחץ חזק כל כך? כעת היחסים בין רוסיה למצרים טובים”.

“הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך ולפתח באופן פעיל את שיתוף הפעולה הזה בכל הערוצים, וכבר כרגע זה על בסיס טוב”.

בנוגע לייצוא החיטה הרוסית למצרים, הוא אמר כי על פי הנתונים, בשנת 2021 היבואניות הגדולות ביותר של דגן רוסי היו טורקיה (עם 10.6 מיליון טון) ולאחר מכן מצרים (8.2 מיליון טון).

יתר על כן, עבור מצרים, הפדרציה הרוסית הייתה הספקית הגדולה ביותר של תבואה במשך שנים רבות. עם זאת , רוסיה לא תמיד הייתה היצואנית העיקרית למצרים, במיוחד ב-2021, אז הוטלו מכסי יצוא על חיטה מרוסיה.

אבל רוסיה נותרה אחת הספקיות העיקריות של תבואה למצרים, ועל כך אין עוררין.

עבור מצרים, זה לא רק משבר. בהינתן שהצריכה הכוללת של מצרים היא כ-55 מיליון טון תבואה בשנה, מתוכם כ-30 מיליון טון מיובאים.

כלומר, יותר ממחצית ממה שאוכלוסיית המדינה, 100 מיליון איש, צורכת מגיע מיבוא.

כעת שוקלת קהיר ברצינות כיצד לארגן מסדרון של אספקת תבואה מרוסיה.

בסוף אוגוסט 2022 הודיע ​​משרד החוץ הרוסי כי הוא מנהל משא ומתן עם קהיר על הכנסת מערכת התשלומים הרוסית “מיר”.

כמובן שהכלכלה המצרית תלויה מאוד באמריקה ובאירופה והמאזן של ה-EBRD מראה עד כמה מצרים נתונה כעת לזרם מסיבי של השקעות ישירות מהמערב, וזה חשוב.

יש לחץ עצום על מצרים כעת, שכן המערב אומר ישירות לבנקים המצריים, “אם תעשו את זה עם רוסיה, נחתוך קצת מימון והלוואות למדינה שלכם, ולא נפתח את הערוץ שלכם”. זו אכן מלחמה כלכלית אמיתית.

מצרים סובלת כבר חודשים, ממשבר כלכלי שהולך ומחריף על רקע עליית האינפלציה וירידה בצמיחה המקומית, על רקע החששות מאי יכולתה לעמוד בפרעון חובות במטבע חוץ.

קרדיט: אלאיסתיקלאל