מבזקי חדשות ליום 8-10-2022. מתעדכן
*- עוד שיקול של פוטין לספח
סיפוח ארבעת המחוזות במזרח אוקראינה על ידי רוסיה הוא בעל משמעויות כלכליות לא מבוטלות. ברור שהאזורים הללו יצטרכו שיקום וגם הסנקציות יקשו על רוסיה לנצל את הפוטנציאל הכלכלי אבל חשוב שנבין מהו כי נראה שפוטין הבין זאת מזמן…
עד 2014, אזור דונייצק היה המרכז התעשייתי של אוקראינה ושלט ב-20% מהייצור התעשייתי של המדינה. הוא עשיר במינרלים ובעל שדה הפחם הרביעי בגודלו באירופה. מחוז לוהנסק הוא מרכז תחבורה חשוב וידוע בתעשיית המתכות, המכונות והחקלאות שלו. יש בו מפעלים כימיים ותרופות וכן מכרות פחם.
זפוריז’יה נחשב מרכז אספקת האנרגיה ומייצר 25% מתפוקת החשמל של אוקראינה. בדרום מזרח המחוז יש שלושה מתקנים גדולים לייצור אנרגיה כולל המתקן הגרעיני הגדול באירופה וכן תחנה הידרואלקטרית וחוות רוח גדולות. בזפוריז’יה מספר מתקנים גדולים בתחום ההנדסה התעשייתית והמכניקה.
אזור נמל חרסון ידוע במספנות שלו וכן באתרי הנופש והחקלאות שלו. עם הסיפוח, ים אזוב כולו הופך בעצם חלק מרוסיה.
*- דרמטי: סעודיה הנחיתה מהלומה קשה על ביידן
למרות הביקור של הנשיא ביידן בג’דה ביולי האחרון, נראה כי זה לא שינה הרבה מבחינת היחס הצונן של סעודיה לממשל האמריקאי הנוכחי. הראייה לכך היא ההחלטה שהתקבלה היום על ידי אופ”ק+ – יצרניות קרטל הנפט בהנהגת סעודיה ויצרניות נפט עצמאיות בהנהגת רוסיה – להפחית את תפוקת הנפט ב-2 מיליון חביות ביום.
אי אפשר להגדיר את ההחלטה הזו אלא כדרמטית ולא רק מבחינה כלכלית שכן ממשל ביידן עסק בימים האחרונים בניסיון לשכנע את הסעודים לא לקצץ בתפוקה בצורה ניכרת. הסעודים, ביחד עם האמירויות, לא “ספרו” את האמריקאים נוכח מחירו היורד של הנפט (התקרב לאחרונה כבר לכ- 85 דולר לחבית ברנט). הצעד הזה ישפיע על הכיס של כולנו כנראה אבל עבור ממשל ביידן יש כאן חדשות רעות כפולות. ראשית, הצפי הוא שמחירי הזהב השחור יחזרו לעלות (היום כבר עלו בכ-1%) ומכאן שגם מחירי הדלק בשוק האמריקאי יעלו, לא ממש חדשות מרנינות לביידן בסמוך לבחירות האמצע בחודש הבא.
לא פחות מדאיג מבחינת הבית הלבן זו רמת התיאום בין סעודיה לבין רוסיה.
*- מה האופציות של ביידן?
החלטת אופ”ק+ של סעודיה ורוסיה לקצץ 2 מיליון חביות ביום החל מהחודש הבא עוררה זעם בארה”ב. מחברי המפלגה הדמוקרטית עלו הצעות שונות כיצד להעניש את סעודיה בצורה קשה, כולל הצעה על הפסקת מכירת חלפים למטוסי הקרב שלה.
אבל אם נתייחס ברצינות לעניין, מה בעם האופציות שעומדות לרשות ממשל ביידן כדי להתמודד עם הודעת הקיצוץ שתגרור עליית מחירים? אלה האופציות העיקריות שכפי שתיווכחו בעיתיות לכשעצמן:
1) המשך הזרמת חביות מהמלאי האסטרטגי – זה הצעד שמבצע הממשל מאז מאי בקצב של 1 מיליון חביות ביום. המלאי עומד כיום על כ-470 מיליון חביות לעומת כ-590 מיליון בתחילת השנה. המשך הירידה במלאי מעוררת חשש שארה”ב לא תוכל להגיב במקרה של קטסטרופה בשוק
2) אישור חוק המכונה NOPEC שיאפשר הגשת תביעה נגד המדינות החברות באופ”ק בעוון קשירת קשר להעלאת מחירי הנפט. צעד כזה יערער עד מאד את היחסים עם מנהיגת אופ”ק סעודיה ויכול לגרור תגובה חריפה של הסעודים שתפגע במשק האמריקאי
3) הגבלת היצוא מהשוק האמריקאי – צעד שנוגד את עיקרון הסחר החופשי שלאורו פועל המשק האמריקאי.
*- פרט מעניין על טוטאל הצרפתית ואיראן
שמה של חברת טוטאל ענקית האנרגיה הצרפתית שב ועולה בתקופה האחרונה בהקשר להסכם הגבול הימי עם לבנון ונראה שבצד הישראלי שמים יהבם עליה, אבל לא בטוח שלכולם יש זיכרון טוב. בשנת 2018, כשהכריז הנשיא טראמפ על יציאה מהסכם הגרעין, טוטאל הייתה בעיצומו של פרויקט פיתוח גז טבעי באיראן. מדובר בחוזה שהצרפתים התחייבו להשקיע 4.8 מיליארד דולר כדי להפיק 2 מיליארד רגל מעוקבת ביום. ההפקה הייתה אמורה להתחיל בשנת 2021 והזיכיון של טוטאל היה ל-20 שנה.
טוטאל פנתה לממשל טראמפ בבקשה לקבל פטור מהסנקציות אך נענתה בשלילה. כלומר, אם הממשל לא היה מסרב, טוטאל הייתה מזרימה עד היום מיליונים רבים לקופת משטר האייתולות ולקצור רווחים ממכירת הגז האיראני. אני יודע שבעסקים הכסף מדבר, אבל כמדינה צריך להסתכל על התמונה הכוללת. אין זה מופרך לחשוב שאם יוסרו הסנקציות טוטאל תרצה לשוב מחדש לפרויקט האיראני.
יוזכר כי לפי מה שהודלף עד כה, נוכח סירובה של לבנון לחלוק רווחים עם ישראל במידה שיימצא גז בשדה קאנא, ישראל צריכה להגיע להסכם עם טוטאל. לחברה מצרפת 40% בקונסורציום המחזיק בזיכיון לחיפושי גז מול חופי לבנון.
*- בעקבות מה שמסתמן ככישלון המו”מ על הגבול הימי: זוהי תגובת חיזבאללה
בחיזבאללה לא ממהרים להסלים לפחות מבחינה הצהרתית את המצב מול ישראל עקב מה שמסתמן ככישלון המו”מ על הגבולות הימיים. מקור בחיזבאללה טוען כי הסירוב הישראלי לתיקונים שהגישה ממשלת לבנון להצעת הפשרה האמריקאית הוא ניסיון להגביר את הלחץ על ביירות ו”לסחוט” אותה במו”מ. עוד ציין המקור כי המו”מ לא הסתיים ומי שמנהל אותו היא המדינה הלבנונית וכל עוד היא לא הודיעה רשמית לא צריך “להקדים את המאוחר”.
באשר לסיכויי ההסלמה, הצהיר המקור כי “כל האפשרויות קיימות” והוסיף: “לחיזבאללה יש משוואה ברורה – ישראל לא תורשה להפיק גז משדה כריש לפני חתימה על הסכם כלשהו עם לבנון. המשוואה הזו יציבה מבחינתנו ומה שיותר יציב זה שהאמריקאים והישראלים רוצים גז היום לפני מחר. לכן המשבר הזה גדול עבורם ועקשנות לא תעבוד”.
*- הלבנוני הפשוט לא בונה על הסכם הגז
הלבנונים מוטרדים בימים אלה יותר מהודעת משרד האוצר על הפיחות הצפוי בשער הלירה עליו הודיע משרד האוצר במפתיע לפני ימים אחדים. השער הרשמי העומד על 1507 ל-1 דולר אמור לעלות בתחילת החודש הבא ל-15,000. נוכח התרעומת בציבור הודיע ראש הממשלה מיקאתי כי הפיחות הזה ייעשה בצורה הדרגתית.
לורי היתיאן, מומחית אנרגיה לבנונית, טוענת כי הסכם הגז עם ישראל פחות רלבנטי ללבנוני הפשוט והוא אינו מתרשם כי הוא ישנה את מצבו הכלכלי בקרוב. לדבריה, הממשלה מעוניינת בהסכם כדי להוריד ממנה לחץ בינלאומי וכדי לקדם הסכם עם קרן המטבע שיעזור לחלץ את המדינה מהמשבר הכלכלי. “גם אם יופק גז, זה לא יועיל לנו. לא נוכל להפיק תועלת מהפקת הגז אלא אם ייושמו רפורמות וזאת נוכח קיומם של מוסדות כושלים ושחיתות משתוללת”.
ד”ר סאמי נאדר מנהל מכון המחקרים האסטרטגיים של המזרח התיכון הסביר כי בהנחה שחברת טוטאל תתחיל בקידוחים מידית בשדה קאנא ייקח לה לעשות את זה חודשיים לפחות. בהמשך היא תצטרך שנה לפחות כדי לנתח את התוצאות ואולי לעשות קידוחי המשך. הוא הזכיר כי קידוחים שנעשו בעבר בבלוק 4 הסמוך לא גילו מאגרי גז.
*- שדה קאנא – עדכון והבהרה חשובים
לפני כחודש פרסמתי ש”שדה קאנא” שלבנון מתעקשת עליו במו”מ עם ישראל הוא בעצם שדה ווירטואלי שלא ברור אם יש בו גז וכמה מאחר שלא בוצע בו מעולם קידוח. בימים האחרונים התגברה הביקורת בתוך לבנון על ההסכם המתגבש עם ישראל, בייחוד בסעיף חלוקת ההכנסות מהשדה. הלבנונים מתעקשים שהם לא ייתנו לישראל “סנט אחד”, אלא הדבר יבוא על חשבון הכנסות טוטאל הצרפתית שאמורה לפתח את השדה וחלקה בו אמור להגיע ל-40%.
במסגרת הלחץ המופעל על הממשל הלבנוני, נשאל אתמול סגן יו”ר הפרלמנט בו סעב כמה גז יש בכלל בשדה קאנא. הוא הפתיע בתשובה ואמר שמדובר “ב-1.7 טריליון רגל מעוקב”. לדבריו, הנתון מתבסס על סקר תלת ממדי שבוצע על ידי טוטאל בעצמה. לפני כעשור אכן בוצע סקר תלת ממדי במימיה של לבנון ובעקבותיו נעשה קידוח בבלוק 4 שלא מצא כמויות מסחריות. שדה קאנא נמצא בבלוק 9 הסמוך. כדי לקדוח בשדה קאנא תידרש השקעה של לפחות 50 מיליון דולר ואם הכמויות יהיו מסחריות ההפקה תוכל להתחיל בעוד 5 – 6 שנים לפחות.
לא ברור אם הנתון שבו סעב מסר מדויק ומאומת. מה שבטוח שאם זה נכון, שדה קאנא מכיל יותר גז משדה כריש – 1.3 טריליון רגל מעוקב.
