זווית נוספת על ההפגנות באיראן

עוד מילה על המתרחש באיראן
ההפגנות באיראן נמשכות, ומספר ההרוגים ממשיך לעלות, המשטר ממשיך כדרכו לנסות מצד אחד לייצר מצג שווא למתרחש ומנסה לשקף “מציאות” שונה, בין אם בפרסומים שקריים של דוברי משטר שונים מכל הדרגים, מזוטרים ועד לבכירים, והוצאת מפגינים מטעם המשטר לרחוב להפגין נגד המפגינים שמפגינים נגד המשטר, ועוד מנסה להציג את הפארסה הזו בתור התארגנויות ספונטניות… ומצד שני המשטר מרכז כוחות כולל כלים משוריינים, לקראת עימות עתידי מול המפגינים.

באיראן כמו באיראן, אף אחד לא יודע באמת כמה הרוגים ופצועים יש בגל ההפגנות הזה, וכמו בגלי הפגנות קודמים, המשטר לא מוסר מספרים רשמיים בשלב זה, וכאשר דוברי המשטר מפרסמים נתונים, רבים באיראן לא מייחסים אמינות למידע שמשחרר המשטר, וברשתות החברתיות ובפרסומים של מתנגדי משטר עולים מספרים שמגיעים לעשרות רבות של הרוגים ואף יותר.

אין לי דרך לדעת מה כמה קורבנות באמת ישנם, ואחת הדרכים לקבל סדרי גודל של כמות ההרוגים, היא לראות מה מפרסמים משפחות הקורבנות וחבריהם, ברשתות החברתיות הגלובליות והאיראניות, ומפרסומים כאלה אפשר לקבל מידע על חלק מההרוגים )וגם על חלק קטן מהפצועים( שניתן מהם ליצור תמונת מצב סטטיסטית יבשה שמספרת חלק חשוב בסיפור, כמו באילו ערים נהרגו מפגינים, תאריכים, כמה נשים וכמה גברים נהרגו, גיל ההרוגים, ונתונים נוספים, ומתוך נתונים אלה אפשר לראות שעל ציר הזמן יש התרחבות המחאה הפגנות לעוד ועד ערים באיראן, ועלייה בכמות הפצועים והרוגים מאש בריוני המשטר.

נוסף לסיפורי ההרוגים, יש ברשת גם מידע על העצורים הרבים בכל איראן, שכמו בגלי הפגנת בעבר, חלקם נעצרים ברחוב בזמן הפגנות, וחלקם נעצרים בביתם בגין מגוון אישומים, בין אם באמת השתתפו בהפגנות בעצמם, או רק העזו לכתוב ברשתות החברתיות משהו שלא מצא חן בעיני משטר האייתוללות.
כל האמור לעיל, מספק תמונה על המתרחש בשבועיים האחרונים באיראן, אבל אם רוצים לקבל תמונה מלאה יותר, צריך לנסות להבין מה מסתתר מאחורי הנתונים המספריים היבשים, ולראות את המידע הנוסף שעולה ברשתות ובעיתונות המקומית האיראנית, שמהם אפשר ללמוד על הנתונים של הסיפור שמאחורי הסיפור, שמוסיפים מידע שעוזר להבין את תמונת מצב למתרחש.

כך אפשר ללמוד שחלק מהנשים שנהרגו בהפגנת מאש בריוני המשטר, היו אימהות לילדים, ואפשר לראות שחלק מהקורבנות הגיעו להפגין בעיר זו או אחרת, מכפרים ועיירות מהסביבה הקרובה והרחוקה, והיו גם קורבנות של עוברי ארח תמימים, שלא היו חלק מההפגנה, ואירתע מזלם להיקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
במסגרת הפגנות שמוציאות את האיראנים לרחוב, רואים עימותים חזיתיים עם בריוני המשטר, תקיפת שוטרים בריוני בסיג‘, שריפת ניידות משטרה ואופנועים של הבסיג‘, ישנה גם פגיעה בסמלי שלטון שלא מסתכמת רק בשריפת תמונות ושלטי חוצות של חמינאי – המנהיג העליון, של ראיסי – נשיא איראן, ושל קסאם סולימאני, ושריפת תחנות משטרה ומתקנים של בריוני הבסיג‘, אלא גם רגימה באבנים של משרדי ממשלה שנים ומשרדי מושלים, ואף פלישה והשחתה של חלקם.

נוסף לכל אלו אפשר לראות גם דברים אחרים, דברים המלמדים על הלכי הרוח של האיראנים, כמו נשים שהולכות במרחב הציבורי ללא חיג‘ב, לא במסגרת הפגנה או מחאה, וגם לא במסגרת הטרנד להעלות לרשת צילום מתריס כשהן מבקרות באתרים היסטוריים, אלא פשוט הולכות ברחוב, או נוסעות בתחבורה ציבורית.
ויש הסרטונים בהם רואים נשים ללא חיג‘אב מחלקות פרחים לנשים לבושות שחורים מכף רגל ועד ראש, או סרטונים של נשים ללא חיג‘אב מחבקות ומנשקות את אותן נשים.
אפשר למצוא ברשת קריאות לצבא להגן על העם מפני המשטרה הבסיג‘, בימים האחרונים עולים סיפורים על חיילים שבאו להגנת המפגינים והתעמתו עם המשטרה בריוני הבסיג‘, אבל בשלב זה לא אוכל לומר שיש כאן משהו מעבר למקרה נקודתי.

אבל אולי יותר מכל אפשר ללמוד על הלכי הרוח, מהמילים בהן נעשה שימוש בפרסומים ברשתות, ובימים האחרונים רואים יותר ויותר שימוש במילים כמו “למען החופש” (برای آزادی) וכמו “החופש קרוב” (آزادی نزدیکه) וכשבוחנים את הטרמינולוגיה המשתנה מהבעת כעס על מותה של מאסה אמיני, מהבעת בוז ושנאה לאנשי הדת ולמשטר, לטרמינולוגיה המדברת על חופש, ייתכן שיש כאן שינוי בהלכי הרוח, והאיראנים יוצאים לרחוב להפגין גם למען החופש.

ייתכן שנראה לא רק דיבור ברשתות על חופש, אלא גם קריאות בהפגנות ברחובות איראן, לחופש מהמשטר הרצחני והמושחת, חופש מהכפייה הדתית, חופש מהפחד, וחופש מכל מה שממשטר הרע הזה מסמל.
והלך רוח כזה, הוא דבר מסוכן למשטר, ולזה המשטר מתכונן כבר זמן רב.
כשהלך רוח כזה מצטרף לכל מה שהוציא את האיראנים לרחוב בשנים האחרונות, המחסור במים, האינפלציה הגואה שהובילה לעליית מחירים חסרת תקדים, העוני המתרחב לרוב העם, הפגיעה והשחיקה בקצבאות בשכר, השחיתות השלטונית, הפגיעה בערכי הטבע, התאונות, וכל שאר שלל הנושאים הרבים המגוונים, זה יכול להוביל להפגנות שונות מאל ושראינו בעבר, ואת המשטר לתגובות קיצוניות ורצחניות אף יותר מבעבר.

משטר רצחני כמשטר האיראני הרקוב, מסוכן לעמו במיוחד כשהמשטר חושש שהעם המדוכא עליו הוא שולט בכוח הזרוע, יאבד את הפחד מפני המשטר, ויעז לדרוש חופש. כבר ראינו את מנהיג האייתוללות משלח את בריוני המשטר לרצוח את אחיהם, רק מפני שחשש שמחאות מים / לחם / דלק / כל סיבה אחרת ברחובות איראן עלולות להרעיד את כסאו, אז כאשר העם ברוב חוצפתו מעלה דרישות לחופש? זה כבר לא חשש מרעידה קטנה של ישבנו על כס השלטון, זה עלול להיות סימן לרעידת אדמה שתשליך אותו ואת שאר המולות מהשלטון, ועל זה המנהיג העליון לא מוכן לעבור בשתיקה.

לא אדע אם המשטר ריכז כוחות בערים שונות, לצורך דיכוי ההפגנות בדרכו הרצחנית, או רק לצורך העברת המסר המאיים שמשטר מוכן לעשות מה שצריך כדי לשמור על השלטון. אציין שלפי דיווחים שונים ברשת, נאמר שהמשטר הביא גם כלים ארטילריים, יחד עם כלים משוריינים.
אני תקווה עבור העם האיראני, שהמנהיג העליון לא ייתן לבריוני המשטר את ההוראה “לעצור את ההפגנות בכל אמצעי נדרש” ושלא נראה מרחץ דמים נרחב, ומתחלחל למחשבה שהמשטר הרקוב והרצחני הזה עוד עלול לעשות שימוש בארטילריה כדי לפזר הפגנות…
יהיה מעניין לעקוב אחר המתרחש באיראן, ולראות איך יתפתחו האירועים ומה יהיו ההשלכות לאירועים.

קרדיט: ערוץ הטלגרם אביעד- ערוץ מבט למזרח התיכון    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות