Site icon Nziv.net

מעט מעבר לכותרות על תימן

על כותרות, ומה שיש ביניהן ומאחוריהן
בימים האחרונים עלו כותרות, דיווחים ודברי פרשנות שונים על פיצוץ באתר הרכבת טילים בליסטיים של המיליציות החות‘יות בצנעה שבתימן, וסיפרו לנו שנהרגו יועצים איראנים ולבנונים, מארגון חיזבאללה, נוסף לדיווחים אלו, עלו גם הדיווחים על צעדת העשוראא בצנעה, שבה נשאו המונים את תמונות בכירי ארגון הטרור
הג‘יהאד האסלאמי הפלסטיני, שחוסלו במבצע "עלות השחר".
לעולם דיווחי החדשות המכסים התרחשויות בארץ זרה, רחוקה ושלא ממש מעניינת אף אחד בעולם, יהיו יהיו חלקיים, ולא יוכלו מקוצר היריעה )או חוסר הידיעה( להביא את תמונת המצב המלאה, או מה שבאמת חשוב, ובמקרים רבים גם לא את מה שמעניין, מאחורי אותן כותרות.

היום לא אדבר על הפיצוץ המסוקר, דובר בו רבות בארץ ובעולם, ולפחות בישראל ובעולם המערבי, היה לנושא המסוקר ביותר מהמתרחש בתימן בתקופה האחרונה, אולי אכנס לנושא בפעם אחרת, רק אציין שזו אינה הפעם הראשונה של פיצוץ בסדנת חות‘ית לייצור אמל"ח, ולמרות שמנסים להסביר לנו עכשיו, שההרוגים האיראנים והלבנונים בפיצוץ, מוכיחים את מעורבותה של איראן, ואיתה חיזבאללה בסיוע למיליציות החות‘יות במלחמתן לשליטה בתימן, אזכיר שאין זו הפעם הראשונה שנהרגו על אדמת תימן "יועצים" איראנים ואנשי ארגון הטרור והפשע, חיזבאללה.

במקום לדבר על הפיצוץ שכולם מדברים עליו, אנסה היום יחד איתכם, לראות מה קורה מעבר לכותרות והדיווחים האחרונים על תימן, ואספר לכם מעט מהמתרחש בארץ השסועה הזו, ועל קצה המזלג על ממה שאני מוצא כמעניין או מייחס לו חשיבות, וכמו במאמר קודם, אנסה להאיר נושאים שלדאבוני, העולם עסוק מכדי להפנות אליו מבט, ולראות מה עולה בגורלם של התימנים האומללים. (אבל לעולם נח יותר לצקצק בלשונו כאשר ישראל מגינה על עצמה מפני ארגוני הטרור הפלסטיני…)

מעט על מה שלא מדברים בכותרות האחרונות
מה קורה עם הפסקת האש?
לפני שנתחיל לדבר על מה שהוזכר בכותרות, תרשו לי להזכיר שלכאורה אמורה להיות הפסקת אש בין המיליציות החות‘יות, לבין ממשלת תימן והקואליציה הערבית בראשות הממלכה הסעודית, ושלמרות ששליח האו"ם המיוחד לתימן מאוד גאה שהצליח להאריך את הפסקת האש בפעם השלישית, למרות שהוא לא ממש הצליח לשכנע את החות‘ים להסיר את המצור מעל העיר תעז, אבל כפי שכבר הזכרתי בעבר, איכשהו האש לא באמת פסקה, ולפי פרסומי צבא תימן, בחמשת הימים הראשונים של הפסקת האש מס‘ 3 ,היו "רק" 501 הפרות הפסקת אש מצד החות‘ים, מ 3 עד 7 באוגוסט, ובימים האחרונים היו לצבא תימן מעל 30 הרוגים
ופצועים, של ימי הפסקת האש העליזים של החות‘ים.

החות‘ים ממשיכים לתקוף לא רק את כוחות צבא תימן, אלא להרוג גם אזרחים תימנים, כולל באמצעות הפגזות ארטילריות, וירי רקטות, וכרגיל, גם ירי צלפים שנמשך במחוז תעז )تعز = Taizz )לא רק על גברים ונשים, ובימים האחרונים נפגעו גם ילדים מירי צלפים חות‘ים…! וזה מבלי להזכיר את המוקשים וזירות מטענים, שהחות‘ים טומנים באזורים חקלאיים וליד כפרים, גם כשאין בסביבה כוחות של צבא תימן.
ואם כבר מדברים על המלחמה, כבר הזכרתי שהצדדים מנהלים מו"מ שנערך בעמאן שבירדן, ואחד הדברים שנדונים במו"מ הוא נושא חילופי השבויים בין הצדדים, ואם תתפלאו מדוע ממשיכים לדון בנושא שכבר סוכם ונחתם הסכם בחודש מרץ, אסביר שמשום מה לא ההסכם לא הגיע לכדי מימוש, בעיקר היות ויש בין הצדדים מחלוקת על אישור רשימות שמות השבויים, שבינתיים ממשיכים ליהנות מתנאי הכנסת האורחים המפורסמת של בתי הכלא הנפלאים של תימן.

כמובן שהחות‘ים מאשימים את ממשלת תימן, והצדיק החביב, עבד אל-קאדר אל-מורתדה (عبد القادر المرتضى) האחראי מטעם החות‘ים לנושא השבויים, טוען שממשלת תימן היא זו שמונעת את מימוש ההסכם ממרץ, בכך שאינה מגישה את רשימת שמות השבויים לאישור, ובאתה נשימה הוא מוסיף שהחות‘ים קיבלו הבטחות מהאו"ם כי תהיה התקדמות בשבועות הקרובים, וזה מרות שלדבריו, ש”הצד השני" אינו רציני ולא מגלה נכונות כמו החות‘ים לשחרור כל השבויים.

מילה על שיטפונות
סיפרתי לכם כבר על עונת השיטפונות בתימן שהחלה בחודש שעבר, אז מטבע הדברים, השיטפונות נמשכים ומכים במלא עוזם, עשרות רבות קיפחו את חייהם, מאות פצועים, ואלפים רבים איבדו את בתיהם ורכושם.
גם בימים האחרונים רואים תמונות שיטפונות ברחבי תימן, שגורמים להרס וגובים קורבנות, לא רק בוואדיות שוממים, אלא גם במרכזי ערים גדולות, ובין היתר גם בצנעה, בירת תימן, הנשלטת ע"י החו‘תים, שם היו אתמול בבוקר )יום שלישי(, שיבושי תנועה כבדים, וכבישים רבים נחסמו בשיטפונות, ובין הנזקים המדווחים,
מספרים לנו על קריסת חלק גדל מהחומה המערבית של אוניברסיטת צנעה.

בערים וכפרים רבים במחוזות שונים ברחבי, תימן יש נזקים לבתי תושבים, כמו גם למוסדות ציבור, בתי ספר, מרפאות, כבישים ותשתיות. אבל לא רק בערים ובכפרים בתימן ישנם נזקי שיטפונות, וכבכול שנה, גם במחנות העקורים בתימן, ובשיטפונות מאז יולי, רק במחוז מאריב, ניזוקו לפחות 197 מחנות עקורים בהם נמצאים מעל
מאה אלף תימנים שנעקרו מבתיהם עקב המלחמה.
בכל תימן עולות קריאות לסייע למשפחות שנפגעו מהשיטפונות, גם באזורים בהם שולטת ממשלת תימן, וגם באזורים בהם שולטים המיליציות החו‘תיות, וארגוני הסיוע ההומניטרי הרבים והשונים, קוראים לעזרת כל מי שמוכן להקשיב.

כמה סיוע בפועל מקבלים תימנים שנפגעו? זה כבר תלוי בשלטון המקומי של מחוז או עיר ספציפיים, ועד כמה ההנהגה המקומית יכולה או מוכנה לסייע, אבל בתימן כמו בתימן, גם לסיוע, ובוודאי לסדרי העדיפות למי לסייע, למפתח השבטי, לבריתות וחלוקת הכוח בין השבטים, ישנה חשיבות רבה.
את ארגוני הסיוע הבינ"ל אף אחד לא באמת "סופר“, אבל כולם מנצלים לצורכיהם ולטובת אנשי "השבט הנכון".

אבל השיטפונות בתימן לא תמיד גורמים רק נזקים, והסחף לא טמן בחובו רק סכנות כמו סחיפת שדות מוקשים שעליה דיברתי במאמר קודם, השיטפונות והסחף הם המאפשרים את חקלאות המדבר בואדיות תימן, ולפעמים הזרם הסוחף גם חושף את ההיסטוריה של התרבויות הקדומות בתימן, כדוגמת חשיפת ארמון מתקופת ממלכת שבא, בשיטפונות של שנת 2019 במחוז אל-ג‘ף, וגם השבוע נחשפו במחוז אל-ג‘ף, שרידים עתיקים ובהם עוד אבנים מסותתות עם כתובות חקוקות בכתב עתיק, שעוררה עניין בתימן. זו לא פעם ראשונה שאני כותב לכם על נושאי "הפסקת האש" ושיטפונות, ואזכיר גם את הפוסט מתחילת ספטמבר 2020 .כמובן שיש עוד דברים רבים שאפשר לספר לכם על תימן, אבל עכשיו הגיע הזמן לדבר מעט על מה שבין הכותרות של היומיים האחרונים, ומה שמאחוריהן.

 

מילה על צעדות העשוראא
ראשית אציין שבכל האזורים בשליטת המיליציות החות‘יות היו בתימן צעדות לציון יום העשוראא, שבעולם השיעי הוא יום אבל לציון מותו של האימאם חוסיין בן עלי, בקרב כרבלא, ובין היתר מתבצעות בו תהלוכות וצעדות כדוגמת אלו שרואים בלבנון, עראק ואיראן, והחלו ביום שני בערב גם בתימן.
שלשום שעלתה לכותרות צעדת העשוראא בתימן, היות ונשאו בה תמונות של בכירי גא"פ (ג‘יהאד אסלאמי פלסטיני) שחוסלו במבצע "עלות השחר", והביעו בה הזדהות אם ארגון הטרור הפלסטיני, וכמובן היללו את הניצחון הפלסטיני, איני יודע מה היו המקורות של העיתונאים והמדווחים השונים שהציפו את הסיפור בפני
הקהל הישראלי, אבל אציין כי בעיתונות האזורית והעולמית, הצעדה הזו, ואחרות כמותה שהיו שלשום בתימן, קיבלו כיסוי עיתונאי בעיקר בעיתוני שופרות משטר האייתוללות באיראן, שם זכו לכיסוי נרחב.

אנצל את ההזדמנות ואזכיר כי יש הבדל מהותי בציון יום העשוראא בין השיעים לסונים, תכלו לקרוא על חגים באסלאם וההבדלים בין הסונה לשיעה, במאמר שעלה בערוץ.
לפני שאספר על מה שהיה בתימן, אציין כי לפי חדית‘ים רבים (חדית‘ = حديث = הלכות סיפורים על מעשיו ודבריו של הנביא, שנאספו באסופות קבצים שונים, שהם חלק בלתי נפרד מארון הספרים של דת האסלאם, ומהווים בסיס לפסקי הלכה) לפי האמונה המוסלמית, נוסף לציון יום מותו של חוסיין בן עלי, בקרב כרבלא, העשירי לחודש מחרם, הוא יום ציון לאירועים היסטוריים ודתיים שונים, ובהם לדגמה האמונה שהאדם הראשון הוגלה מגן העדן ביום זה, וכן גם שאלוהים הציל ביום זה, את נח ומשפחתו יחד עם התיבה ובעלי החיים שבה, וכן שאלוהים הציל את אברהם אבינו מאש הכבשן שאליו הושלך ע"י הדמות התנ"כית נמרוד, בגין סירובו של אברהם לעבוד את אלילי בבל,וכן מתן עשרת הדיברות למשה, והיום בו פגשו יעקב ובניו, את יוסף לאחר שירדו למצרים, וכן היום בו הוציא משה את בני ישראל ממצרים, וגם הצלת יונה מבטן הלוויתן הייתה ביום זה.

אציין שבעולם המוסלמי, ישנם מנהגי יום עשוראא נוספים לאלו שמראים לנו מאיראן, עיראק, לבנון ותימן, ואם בארצות אלו נשים לא משתתפות בתהלוכות יום העשוראא הרגילות, אלא בדרך כלל נראה אותן עומדות בצד התהלוכה, ישנם מקומות בהן יש נשים הלוקחות חלק בתהלוכות, כדוגמת תהלוכות העשוראא בחבל קשמיר (ראו סרטון, שבו נשים לא רק צופות פעילות לתהלוכה, אלאה גם מקיימות תהלוכה לצד תהלוכת הגברים) ויש את נשות מרוקו וארצות צפון אפריקה נוספות, החוגגות את יום העשוראא, המשלב את המסורת האמגזית (ברברית) ראו את המאמר שהעליתי באתר קבוצת נציב, על מנהגים אחרים לציון יום העשוראא בעולם
האסלאמי, ששם צרפתי למאמר תמונות וסרטונים.

ומה קורה בתימן?
בתימן, נוסף לצעדת העשוראא עליה דיברו שלשום, יש צעדות ואירועים לציון יום העשוראא שעליהם לא כל כך שומעים בעולם, ועל מיעוטם אספר לכם עכשיו בחצי מילה.
לדוגמה אספר לכם שנשות נפת ג‘האנה (جحانة = Jihanah ) הנמצאת מזרחית לצנעא, יצאו (או הוצאו…) לצעדת יום העשוראא משלהן, ובהן נוסף לדגלי סיסמאות דתיות, עם קינות אבלות ודברים בשבחו של חוסיין בן עלי, גם הן נשאו את דגלי הקריאה החות‘ית המפורסמת, בכיתוב הירוק-אדום: "אללה הוא אכבר, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם".
גם בנפת אל-חימאה אל-ח'ריג'יה (الحيمة الخارجية = Kharijiyah Al Haymah Al ) הנמצאת ממערב לצנעא, וידוע בגידולי קפה המשובח, כונסו / התכנסו נשות הנפה לציון היום, וכך גם נשות נפת בני חשיש (بني حشيش = Hushaysh Bani )הנמצא מזרחית לצנעא, וידוע (בניגוד למה שאולי תחשבו בגלל שמו) בכרמי הענבים המשובחים, וכך בכל נפות מחוז צנעא, נאספו נשים לאירועי יום העשוראא שאורגנו עבורן, והושמעו להן נאומים חוצבי להבות, המלאים הטפה דתית שלהם נילוו דברי שנאה ותעמולה.

כדוגמה לנאומי היום, אספר לכם על נשות נפת המדאן (همدان = Hamdan )שבניגוד לרוב נשות הנפות האחרות של מחוז צנעא, התכנסו באולם ממוזג, שיוכלו לציין בנוחות את אירועי היום המרגש, והקשיבו לנאומים המשלבים אמונה דתית, דברים על לקחי קרב כרבלא, וכמה חשוב ליהנות מיום ציון זה, מול הרודנים של אמריקה, ישראל, המערב וסוכני המשטרים הערביים של התקופה הנוכחית, וכן אזהרות על המזימות הנרקמות נגד אנשי האומה, המכוונים נגד דתם ואמונתם, ועוד טופינים מסוג זה ושאר דברי אהבת חינם, שהוגדרו בכינוס כדברים המגלמים את האמת שהיא "האמונה היא אמונה, והחוכמה היא תימנית" כמובן היות ואי אפשר שלא להכניס לנאומי יום העשוראא של החות‘ים, את ישראל והפלסטינים, אז גם הושמעה קריאה לעמים הערביים והאומה האסלאמית כולה, לגלות נחישות ולחדול מחוסר המעש, להפסיק לדחות את היציאה לפעולה בתמיכה בעם הפלסטיני, ולשחרור אדמותיו הכבושות, ולעשת מעשה למען הקמת המדינה הפלסטינית, שירושלים הקדושה היא בירתה.

אבל לא רק כינוסי נשים היו בתימן לציון היום, ואספר לכם על אירוע תקדימי, שארגן משרד הנוער והספורט במחוז חודיידה (الحديدة = Hudaydah Al )הנמצא במערב תימן, לחופי הים האדום, ולראשונה לכבוד יום העשוראא, התקיים יום ספורט בעיר חודיידה, בהשתתפות 300 ספורטאים ובני נוער, ובמקום התהלוכה המסורתית כללו אירועי הספורט ריצה שיצאה משערי אוניברסיטת חודיידה, והסתיימה בבמות אירועי יום העשוראא בעיר.

וזה חברים, רק מעט מהמתרחש בתימן, מעט מאירועי יום העשוראא, וקצה קצהו של מה שלא כל כך מדברים עליו בסיקור העיתונאי של מדינות המערב, ובמחשבה שנייה, גם לא בעיתוני מדינות ערב.

מילה על תרומת אנשי הרוח למאבק בתימן
לסיום תרשו לי לספר לכם סיפור אחר מתימן, שלא בטוח שיקבל כיסוי תקשורתי בעולם, על אירוע בו מועצת המעבר הדרומית (المجلس االنتقالي الجنوبي = Council Transitional Southern או בקיצור STC ,הנתמכת ע"י איחוד האמירויות (ויש מי שבתימן המכנה את ה STC ממשלת הבובות של האמירויות) חלקה כבוד לעשרה
משוררים וסופרים ממחוז לחג‘ (لحج = Lahij).

אנשי הרוח הוזמנו לטקס מרגש בנוכחות בעלי תפקידים בכירים ב STC ,בהם מוחמד סאלם אל-וואל (محمد سالم الوائل = Wael-Al Salem Muhammad )יו"ר ה STC בנפת טיבן (تبن = Teben) ,מוסטפא מוחמד עלי נסיב (مصطفى محمد على نصيب = Nassib Ali Muhammad Mustafa )מנהל מחלקת התרבות של נפת טיבן, ועבדו כורד (عبده كرد = Kurd Abdo )מנהל מחלקת התרבות של מחוז לחג‘.
הטקס החלק בקריאת פסוקי קוראן, שירת ההימנון הלאומי של דרום תימן, ודקת דומיה לזכר חללי מלחמתם של אנשי הדרום לעצמאות. בנאומים שנישאו בטקס ההוקרה לאנשי הרוח, הועלה על נס תפקידם של הסופרים והמשוררים במאבק של אנשי המחוזות הדרומיים, ותרומתם בהנצחת הסיפור ההירואי בפרוזה ושירה.

אציין כי זו אינה הפעם הראשונה בה ראשי ובכירי ה STC נותנים כבוד לאמנים, זמרים, משוררים וסופרים, וגם במחוז אביאן )أبين = Abyan )היה ביוני האחרון מפגש דומה עם אמנים, זמרים ומשוררים, שנוסף לכבוד לו זכו מבכירים ב STC ,ניהלו דיון על חשיבות תפקידם במאמץ המלחמתי, ועל הצורך החיוני בפריחה מחודשת של
האומנות במחוז.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות

Exit mobile version