פוריין פוליסי: “מפה דיפלומטית חדשה” לאור ההתקרבות הטורקית-ישראלית

דיווח של המגזין ” Foreign Policy ” הצביע על כך שההתקרבות הטורקית-ישראלית המחודשת “ישנה שוב את המפה הדיפלומטית של המזרח התיכון”.

בשבוע שעבר הודיע ​​נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן כי יקבל במרץ הקרוב את נשיא ישראל יצחק הרצוג.

ביקורו הקרוב של הרצוג, באמצע מרץ, יהפוך אותו לנשיא הישראלי הראשון שמבקר בטורקיה מאז ביקורו של שמעון פרס ב-2007. 

ממשלת ישראל טרם אישרה את הביקור, אך הכירה באפשרות שהנשיא הרצוג יבקר באנקרה.

התקוות להתקרבות טורקית-ישראלית התגברו עוד יותר על ידי שיחת טלפון בחודש שעבר בין שר החוץ הישראלי יאיר לפיד למקבילו הטורקי, מבלוט קאווזוגלו, השיחה הפומבית הראשונה בין שרי החוץ של שתי המדינות מזה 13 שנים.

הגדלת הבידוד

בכתבה נאמר כי חיפושיו של ארדואן אחר שותפים חדשים, תחת הצורך הבלתי נמנע של רפורמה ביחסי החוץ, “מובן” מכיוון שהוא מתמודד עם כלכלה קורסת, התנגדות פנימית גוברת לשלטונו, סכסוך עם שכנים ערבים ובעלי ברית מערביים מסורתיים וחדשים ועכשיו גם כאוס באזור בזמן שרוסיה מתכוננת לפלישה אפשרית לאוקראינה.

טורקיה הייתה המדינה הראשונה בעלת הרוב המוסלמי שהכירה במדינה היהודית החדשה ב-1949.

שתי המדינות נהנו משיתוף פעולה דיפלומטי, ביטחוני ומודיעיני חזק לאורך שנים רבות, אך מאז עלתה לשלטון מפלגת הצדק והפיתוח בראשות ארדואן (AKP) ב-2002, היחסים הבילטרליים הידרדרו באופן חסר תקדים.

אבל הבידוד הגובר של המנהיג הטורקי במזרח הים התיכון ובעיות כלכליות מבית “אילצו אותו לתקשר עם אויבו המושבע”, כך לפי העיתון.

זָהִיר

באותה כתבה נאמר כי ישראל פועלת בזהירות מול ארדואן, לאור הביקורת החוזרת ונשנית שלו על ישראל.

בהצהרה קודמת אמר ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, “אין לי אשליות לגבי טורקיה”, בהתייחסו לקושי ליצור יחסים טובים עם אנקרה תחת שלטונו של ארדואן.

בראש רשימת החששות של ישראל עומדת תמיכתו העקבית של ארדואן בתנועת חמאס הפלסטינית, תנועה שוושינגטון הגדירה כ-“ארגון טרור”.

ישראל כעסה מכך שאנקרה העניקה אזרחות טורקית לפעילי חמאס בכירים, כולל מישהו שישראל אומרת ש”פיקח על מזימה לרצוח את ראש עיריית ירושלים ואישי ציבור ישראלים אחרים”, לפי דיווח של טלגרף מ-2020 .

ארדואן התפאר בעבר באירוח שני מנהיגי חמאס בכירים, סאלח אל-עארורי ואיסמעיל הנייה, שניהם ברשימת הטרוריסטים העולמיים של וושינגטון. 

לפיכך, אומרים בעיתון, אין זה מפתיע שסוכנות הביטחון הישראלית, השב”כ, “הדגיש בדיונים הפנימיים על טורקיה כי כל תהליך נורמליזציה חייב לכלול הגבלת פעילות חמאס בטורקיה, כפי שדיווח לאחרונה אתר אקסיוס .

ספקות

ישראל גם הבחינה במאמציו הבלתי נלאים של ארדואן בשנת 2020 לערער את הסכמי איברהים, ההסכמים שתיווכו האמריקאים במאמץ לנרמל את היחסים בין ישראל לרבים מאויביה הערבים לשעבר. 

ממשלת טורקיה הצטרפה לאיראן ולחמאס בגינוי ההסכם והרחיקה לכת ואיימה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות הערביות כעונש על הצטרפות בחריין, מרוקו וסודאן להסכמי שלום עם ישראל.

מאז נסוג ארדואן מהאיום הזה נגד איחוד האמירויות, כחלק ממאמץ רחב יותר לתקן את היחסים עם איחוד האמירויות, מצרים, ערב הסעודית ומדינות ערביות אחרות שעמן התעמתה טורקיה בשנים האחרונות.

המאמצים הדיפלומטיים של טורקיה כללו ביקור בנובמבר האחרון של יורש העצר של איחוד האמירויות, שייח’ מוחמד בן זאיד, באנקרה. 

ארדואן מקווה למנף את בירת איחוד האמירויות כדי לעזור לבלום את הקריסה הכלכלית של טורקיה. מאז התקרבותן, אבו דאבי ואנקרה חתמו על הסכם החלפת מטבעות של 4.9 מיליארד דולר, בעוד שקרן העושר הריבונית של אבו דאבי התחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בטורקיה.

איחוד האמירויות מצידה לא רק מצפה לתשואה טובה על השקעתה, אלא גם רואה בטורקיה גידור פוטנציאלי נגד איראן, כאשר ממשלו של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן מתקשר עם טהראן כדי להגיע להסכם גרעין חדש.

בעוד שלישראל אין את הכוח הפיננסי של הכנסות נפט כמו איחוד האמירויות, היא החזקה ביותר מבחינה טכנולוגית וכלכלית באזור. 

שיפור היחסים עם ישראל יכול גם לעזור לשפר את התדמית המעוותת של טורקיה בעולם, לא מעט על ידי הצגתה כיעד השקעה פר אקסלנס, לפי ניתוח העיתון.

צפויה ירידה וקריסה

מדווחים כי היציאה חסרת התקדים של הון מערבי מטורקיה במהלך השנים האחרונות הובילה לסיווגה של טורקיה כשוק מתפתח על ידי מוסדות פיננסיים מובילים ועלולה להוביל להורדה בדרגה באמינות, מה שהופך את איגרות חוב והמניות של טורקיה לבלתי ניתנות להשקעה. זה גם יאיץ את קריסתה הכלכלית של טורקיה, ויגביר את חששותיו הפוליטיים של ארדואן.

ישנה גם אפשרות עתידית מפתה לבנות צינור מזרח ים תיכוני להבאת גז טבעי ישראלי לטורקיה ומשם לאירופה. 

למרות שהדיבורים על עסקה דומה עדיין תיאורטיים בלבד בשל קשיים שונים, היא עשויה לסייע בהעלאת המורל של חברות ומשפחות טורקיות שנמצאות ב”מצב של מרד” בשל הפסקות חשמל משתקות וחשבונות חשמל מרקיעי שחקים. 

במהלך המשבר הטורקי-ישראלי שלאחר משבר המשט לעזה ב-2010, טורקיה דחתה באופן קבוע עסקאות אנרגיה עם ישראל, אך ארדואן אימץ מחדש את פרויקט הצינור בתחילת החודש ונראה להוט לחזור ולעבוד עליו.

ארדואן גם מקווה שתיקון היחסים עם ישראל ומצרים יסייע להקטין את בידודה ההולך וגובר של טורקיה במזרח הים התיכון. 

האזור היה עד לשותפות דיפלומטית וצבאית מדהימה וחסרת תקדים בין ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, יוון וקפריסין, שכולן היו מוטרדות מהמהלכים של טורקיה באזור.

גוש מדינות זה מבקש להגיע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה תחת המטרייה של “פורום הגז המזרחי של הים התיכון”, ארגון שאנקרה מקווה להצטרף אליו יום אחד.

בריתות

טורקיה ראתה זה מכבר ביוון ובקפריסין יריבות גדולות, ומטרה נוספת של הטון הדיפלומטי המשתנה של ארדואן עשויה להיות לנסות לסלק אותן מרשת השותפויות המתפתחת במהירות של האזור.

אבל העיתון הישראלי ” ג’רוזלם פוסט ” אמר, מפי מקור ממשלת ישראל: “השיפור ביחסים בין ישראל לאנקרה לא יבואו על חשבון הברית שלה (ישראל) עם יוון וקפריסין”.

בעוד שהשינוי הפתאומי של ארדואן כלפי ישראל העלה ספקות של אנליסטים ישראלים, קיימת אופטימיות זהירה בקרב גורמים ישראליים לגבי השיפור ההדרגתי של היחסים עם טורקיה.

זה עשוי לאפשר לא רק חילופי שגרירים, אלא גם שיתוף פעולה טקטי נגד איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.

לפי הכתבה, “שום נורמליזציה ביחסי ישראל-טורקיה לא תתרחש באותה מהירות כפי שהתרחשה בין ישראל לאיחוד האמירויות, למשל, המשתפות פעולה באופן הדוק כבר שנים רבות”.

בהתחשב בהרעלת היחסים של ארדואן עם ישראל בשני העשורים האחרונים והתפניות התכופות שלו, יידרש זמן ומאמץ כדי לבנות מחדש את האמון. 

קרדיט לתמונה: אלג’זירה