דיווח אמריקאי: כוחות הגיוס העממיים אינם משפיעים עוד בעיראק

חלוקת כוחות פנימית ברורה בין מנהיגי הגיוס העממי (“אלחשד אלשעבי”) עוזרת לטכנוקרטים ולסדריסטים להגביל את כוחה בעיראק

כוחות הגיוס העממיים הפרו-איראניים (PMF) , אלחשד אלשעבי, עברו שינויים גדולים. הם אינם שולטים עוד על מהלך האירועים בעיראק, לאחר שנהנו מכוח שאין שני לו ותמיכה מקומית רחבה. כוחות הגיוס העממי סובלים ונמצאים בירידה לראשונה מאז הקמתם, כך על פי דו”ח חדש של מכון ברוקינגס האמריקאי.

על פי הדיווח, כוחות הגיוס העממי עדיין  שומרים על כוח צבאי וכלכלי גדול רשמי ולא רשמי.

עם זאת, בשנת 2022 הם הולכים להתמודד עם אתגרים הולכים וגדלים לגבי הלגיטימיות, המבנה וההשפעה שלה. אתגרים אלו נובעים מטינה עממית נרחבת כלפיהם בגלל השתתפותם בפעולות הדיכוי של העם העיראקי , חולשתו הפנימית והפיצול, והיריבות הגוברת עם איש הדת מוקתדא א-סאדר.

כל הגורמים המשפיעים הללו מאפשרים למתנגדי הגיוס העממי, לטכנוקרטים בתוך המדינה העיראקית ולסדריסטים להחליש את כוחם, הזדמנות שמתרחשת כרגע לראשונה בעיראק.

ברית חלשה ונפילה בבחירות

בדו”ח נכתב כי בבחירות לפרלמנט שהתקיימו באוקטובר 2021, ברית אל-פתח של כוחות הגיוס העממי תפקדה בצורה גרועה. מתוך רצון אמיץ לשמור על חוקים ושקיפות, הוציאה ועדת הבחירות בעיראק את לוחמי הגיוס העממי מההצבעה המיוחדת לאנשי כוחות הביטחון, משום שהארגון לא סיפק רשימה של לוחמיו, אותה רשימה שסירבה לחשוף במשך שנים.

רשימת אל-פתח זכתה ב-17 מושבים, ירידה מ-48 בה זכתה בשנת 2018. לעומת זאת, הסדריסטים, המתחרה הראשון לכוחות הגיוס העממי, זכו ב-73 מושבים.

ניסיון חיסול ראש הממשלה באמצעות מזל”ט

באמצעות אתגרים משפטיים והפחדה אלימה, ה-PMF ביקש להפוך את תוצאות הבחירות. תוך הסלמה בוטה, המיליציות הללו ביצעו ניסיון התנקשות על ידי מזל”ט נגד ראש הממשלה מוסטפא אל-קזמי.

בדחיפה של ארצות הברית, ראש הממשלה מוסטפא אל-קזמי ביקש ונאבק לצמצם את כוחם של הגיוס העממי ולעצור התקפות של מיליציות פרו-איראניות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק.

א-סאדר, לאחר ניצחונו בבחירות, קרא לכוחות הגיוס העממי לפזר את עצמם, אך מיליציות אלו דחו את הקריאות הללו. במשך שנים סירבו ב-PMF להשתלב בצבא ובכוחות העיראקים וחיבלו במאמצי המדינה לפרקם מנשקם ולשלב מחדש את לוחמיו למרות קריאות האייתוללה סיסטאני.

פיצול ברור בהנהגה ובפלגים הפרו-איראניים

יתרה מכך, מאז 2018, כוחם של כוחות הגיוס העממי והיעדר אחריות פנימית וחיצונית גרמו לפלגים הנאמנים לאיראן לתקוף באלימות פעילים אזרחיים.

מבגדד ועד בצרה, מיליציות פרו-איראניות הרגו וחטפו עשרות מנהיגים של החברה האזרחית ומפגינים רגילים כדי לדכא את התנועה שקראה לרפורמות נגד שחיתות, שירותים וממשל טובים יותר, יותר מקומות עבודה ושינוי המצב הבלתי מתפקד של עיראק.

באותו הקשר, ההתנקשות של ארה”ב בינואר 2020 במנהיג כוחות הגיוס העממי, אבו מהדי אל-מוהנדיס, ותומכו האיראני, הגנרל קאסם סולימאני, החריפה את השסעים הפנימיים בשורות הגיוס העממי, שכן הארגון סובל ממשבר מנהיגות.

בתוך הכאוס, המיליציה של סאדר פרשה מה-PMF. הפיצול ערער קשות את הלגיטימיות הדתית של כוחות הגיוס העממי, והרחיב את התהום בין ההנהגה העיראקית לבין הפלגים הפרו-איראניים.

ניצול הכאוס הפנימי של ההמון כדי להגביל את תפקידו בחברה

על פי הדו”ח, הקשרים האידיאולוגיים והחומריים של ה-PMF עם האינטרסים האסטרטגיים של איראן והאינטרסים האסטרטגיים של טהראן בעיראק ובאזור גרמו בעיות לקבוצה ואיפשרו למתנגדים של ה-PMF ולעם העיראקי למחות על חוסר הפטריוטיות והמחויבות של ה-PMF לשגשוגה של עיראק.

החסות של איראן עליהם אמנם מספקת משאבים ל-PMF, אך מונעת מהם לחבור לשחקן פוליטי עצמאי, מעצם  היותם חלק מ”ציר ההתנגדות” האיראני.

זו עשויה להיות הפעם הראשונה מזה שנים שבה טכנוקרטים עיראקים, פוליטיקאים מתונים ונציגי החברה האזרחית יכולים לנצל את הכאוס הפנימי של כוחות הגיוס העממי, שכן א-סאדר נחוש למנוע מכוחות הגיוס העממי לחזור לקידמת הבמה מעבר לשנאה הרווחת כלפי המיליציות הללו ורצון העם לצמצם את שליטת הארגון על המדינה והחברה בעיראק.

קרדיט לתמונה: אלערביה