אודות חברותה של ישראל באיחוד האפריקאי

ישנם דיווחים רבים בעיתונות הישראלית והעולמית על החלטת האיחוד האפריקאי בנוגע לחברותה של ישראל בארגון, כמדינה משקיפה.

יש דיווחים הטוענים שחברותה של ישראל כמשקיפה בארגון הושעתה, עד להצבעה בנושא בכינוס הארגון בשנה הבאה, (יש שטענו שחברותה של ישראל בוטלה) ויש דיווחים שההחלטה בנוגע לחברותה של ישראל בארגון, הושעתה עד כינוס האיחוד בשנה הבאה.

מה הסיפור? על מה בעצם מדובר?

קצת רקע
האיחוד האפריקאי הוא ארגון הכולל 55 מדינות אפריקה + מדינות משקיפות, שאינן מהיבשת.
ישנן מדינות שחברותן הושעתה כמו מאלי ששוב הושעתה לאחר עוד הפיכה, סודאן, גינאה והאחרונה ברשימת המושעות – בורקינה פאסו (כל המושעות בגלל הפיכה צבאית)

ביולי שנה שעברה, ישראל קיבלה (שוב) מעמד של מדינה משקיפה, למרות התנגדות של 17 מדינות, ביניהן מצרים ושאר המדינות הערביות, וכמובן גם דרום אפריקה.

לפני אישור קבלת ישראל כמדינה משקיפה לאיחוד, נעשה הליך מסודר בהנהלת הארגון, לפי החוקים והתקנות של האיחוד האפריקאי, חלק מהשיקולים שנלקחו בחשבון, היו שמבין חברות הארגון, היה רוב מוחלט למדינות שביקשו לצרף את ישראל כמשקיפה לארגון, בניגוד למיעוט שהביעו התנגדות.

וכן ש 44 מדינות אפריקאיות מכירות בישראל ומקיימות יחסים דיפלומטיים בדרגות שונות עם ישראל, ומתוכן יש ל 17 מדינות אפריקאיות שגרירויות בישראל ולעוד 12 מדינות יש בארץ קונסוליות.

כמו כן נלקחו בחשבון יחסי מדינות אפריקה השונות עם ישראל, והסכמים לשת”פ וקשרים בנושאי חינוך, והכשרה מקצועית, ביטחון, מודיעין, בריאות, אבטחה, חקלאות, טכנולוגיה וחדשנות, מסחר כלכלה ופיננסים, ועוד.

מכלול השיקולים האלו יחד עם האינטרסים של אותן מדינות, חייב את הנהלת הארגון לפעול לפי החוקים והנהלים, לטובת חברות הארגון, ולפיכך הוחלט להעניק לישראל את המעמד של מדינה משקיפה.

אז מה קרה היום?
כמובן שמבין המדינות המתנגדות, לא הייתה נחת רוח רבה מקבלת ישראל כמשקיפה לארגון.
אלג’יריה ודרום אפריקה הובילו מהלך שמטרתו לבטל את קבלת ישראל לארגון.

היום התקבלה החלטה באיחוד האפריקאי, שדחתה את בקשת / דרישת אלג’ירה ודרא”פ.

היות והארגון מעדיף תמיד לקבל החלטות בקונצנזוס, ולמרות שהחלטות הארגון המתקבלות ברוב קולות, מחייבות את המיעוט שהתנגד להן, הוחלט על הקמת ועדה שתמשיך לבחון את הנושא, להתייעץ ולשמוע את חברות הארגון, לבחון את מכלול השיקולים בעד ונגד, ולהגיש את המלצותיה להנהלת הארגון לקראת כינוס האיחוד האפריקאי בעוד שנה.

מעט על ביקורת נגד המתנגדים
בין חברות הארגון ישנה ביקורת רבה על המדינות שהתנגדו לקבלת ישראל כמשקיפה לארגון, ונטען שרבות מהן פעלו בשם האינטרס של הסוגיה הפלסטינית, בניגוד לאינטרס של עצמן, כאשר חלקן מקיימות יחסים דיפלומטיים, יחסי מסחר ושת”פ מסוגים שונים עם ישראל, וגרוע מכך – שהן פועלות בניגוד לחוקי הארגון ונגד האינטרסים של מרבית חברות הארגון, שרוצות במערכת יחסים תקינה ושת”פ עם ישראל.

חלק מהביקורת מופנה נגד המדינות שמצד אחד יש להם יחסים מלאים עם ישראל, ומקבלות אותה בביתן, גם אם יש להם מחלוקת עם ישראל בנושא הפלסטיני, אבל מתנגדות לקבלת ישראל באיחוד האפריקאי, ובכך לפגוע במדינות אחרות החברות בארגון, כמו גם פגיעה באפשרות פעולה בינ”ל של חברות הארגון למען הסוגיה הפלסטינית, שבשמה יש מדינות המתנגדות לקבלת ישראל לארגון.

כמו כן יש ביקורת על הרשות הפלסטינית, שפעלה נגד קבלת ישראל לארגון, ובעוד שגם הרש”פ התקבלה כמדינה משקיפה, היא פועלת כנגד האינטרסים של מרבית מדינות אפריקה, וזה למרות כל מה שמדינות אפריקה עשו למען הפלסטינים במהלך השנים.

מעט מידע על ארגון האיחוד האפריקאי
האיחוד האפריקאי הוא ארגון המאגד את מדינות אפריקה, והחברות בו מטבע הדברים יהיו רק מדינות היבשת, אבל ישנן מדינות שקיבלו מעמד של משקיפות, שאינן לוקחות חלק בהצבעות ובקבלת ההחלטות מוסדות הארגון.

הארגון מנסה לפעול למען אחדות בין מדינות אפריקה, אבל צריך לזכור כי היבשת המאוד מגוונת הזו, כוללת לא רק מדינות רבות, עם סוגי ממשל שונים, כולל סוגי דמוקרטיות שלא על פי הדפוס המערבי, אלא גם מגוון גדול של תרבויות ושפות, דתות ומוצאים אתניים, שבטים נוודים, ושבטים במגורי קבע, אזורים נחשלים ומרכזים עירוניים מודרניים.

כל הפסיפס הרב תרבותי, לשוני, לאומי, אתני ודתי הזה, יוצר גם מתיחויות וסכסוכים, שמצד אחד מקשים על פעילות הארגון, ומצד שני מהווים כר נרחב לפעילות הגופים השונים של ארגון האיחוד האפריקאי.

הארגון מנסה לפשר ולתווך בסכסוכים אזוריים, חילוקי דעות ובעיות בין מדינות הארגון, כגון הסכסוך בין מצרים, סודן ואתיופיה, על #סכר_המריבה, ובין מדינות אפריקה למדינות זרות, כגון המחלוקת על הריבונות באיי צ’גוס (Chagos) בין מאוריציוס לבריטניה.
בנוסף הארגון שולח כוחות צבא ושיטור, במסגרת “משימות שמירה על השלום” כגון דרפור או סומליה.

וכחלק מפעילות הארגון בעידוד הדמוקרטיה ומלחמה בשחיתות בישבשת, כשעולה הצורך וישנה הסכמה, הארגון גם שולח משקיפים המלווים בחירות במדינות שונות, כגון משלחת המשקיפים לבחירות בגינאה ביסאו.

יש לארגון מספר גופים ובהם הפרלמנט הפן-אפריקאי, שהוא הגוף המחוקק של הארגון, עצרת האיחוד האפריקאי, שזה הגוף המדיני המורכב מראשי המדינות החברות והוא למעשה הגוף השולט, ויש נציבות האיחוד, שזה הגוף המנהל – הרשות המבצעת (מקביל לנציבות האיחוד האירופי).

ויש את מועצת המנהלים, הכוללת שרים שונים מהמדינות החברות, ותפקידה לתאם ולבצע פעולות בתחומים בעלי עניין משותף למדינות החברות.

ויש כמובן את המועצה לשלום וביטחון, ואת המועצה הכלכלית, חברתית ותרבותית, ואת סוכנות הפיתוח, ואת בית המשפט של האיחוד, ומוסדות לשת”פ פיננסי, ועוד גופים אדמיניסטרטיביים ומייעצים.

מטרות הארגון
לארגון יש מטרות שונות שנראות כמטרות של כל ארגון בין מדינתי שרוצה לקדם ביטחון ופיתוח של החברות בארגון, כגון:
* לקדם שלום, ביטחון ויציבות ביבשת
* להגן על הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות של המדינות החברות בה
* להאיץ את האינטגרציה הפוליטית והסוציאלית-כלכלית של היבשת
* לקדם פיתוח בר קיימא ברמה הכלכלית, החברתית והתרבותית, כמו גם את השילוב של כלכלות אפריקאיות
* עידוד שיתוף פעולה בינלאומי
* לפתח ולקדם מדיניות משותפת בנושאי סחר, ביטחון ויחסי חוץ כדי להבטיח את ההגנה על היבשת ואת חיזוק עמדות המשא ומתן שלה
* לקדם את התפתחות היבשת על ידי קידום המחקר בכל התחומים, בפרט במדע וטכנולוגיה
* לקדם פיתוח בר קיימא ברמה הכלכלית, החברתית והתרבותית, כמו גם את השילוב של כלכלות אפריקאיות
* לקדם שיתוף פעולה בכל תחומי הפעילות האנושית להעלאת רמת החיים של העמים האפריקאים
* עבודה עם שותפים בינלאומיים רלוונטיים למיגור מחלות הניתנות למניעה וקידום בריאות טובה ביבשת
* לקדם עקרונות ומוסדות דמוקרטיים, השתתפות עממית וממשל תקין

וישנן גם מטרות שעלולות להישמע לאוזניים זרות – לא אפריקאיות, כמשונות או לא מובנות, כגון:
* השגת אחדות וסולידריות גדולות יותר בין מדינות אפריקה לעמי המדינות
* לקדם ולהגן על עמדות משותפות אפריקאיות בנושאים שמעניינים את היבשת ואת העמים האפריקאים
* לקדם ולהגן על זכויות האדם והאנשים בהתאם לאמנה האפריקאית לזכויות האדם והעמים, ואמנות זכויות אדם רלוונטיות אחרות
* הזמנת יוצאי אפריקה בעולם, לקחת חלק בבניית האיחוד האפריקאי, ולעודד אותם להשתתפות המלאה בעתיד היבשת

מילה לסיום
צריך לזכור שעד כמה שהארגון מנסה לפעול למען האינטרסים של כלל חברות האיחוד, ולעזור בייצוג המטרות המשותפות והאינטרסים של היבשת מול גופים בין לאומיים, ומול מדינות בעלות אינטרסים ביבשת, עדיין לכל מדינה ישנם האינטרסים שלה, שיכולים להיות שונים מאשר האינטרסים של שכנותיה, או של שאר מדינות אפריקה.

דבר זה בא לידי ביטוי לא רק בנושא קבלת ישראל כמדינה משקיפה בארגון, אלא גם בפעילות האיחוד האפריקאי כארגון, אל מול מדינות בעלות פעילות, מעמד, כוח ואינטרסים גדולים מאשר לישראל, כגון ארה”ב, האיחוד האירופי, סין, רוסיה, ואחרונה (לא) חביבה – טורקיה, שנכנסת במלוא התנופה למדינות רבות באפריקה.

פעילות הארגון בראיית טובת כלל מדינות היבשת, יכולה להיות שונה מאשר פעילות מדינות שונות לפי האינטרסים הצרים שלהן, ולעיתים על חשבון המדינות השכנות.

קרדיט: אביעד – ערוץ מבט למזרח התיכון בטלגרם     קרדיט לתמונות: אלג’זירה ואלערבי אלג’דיד