שיא הסיגנל-המרוץ השבדי אחרי סיגנלי המחר
ללוחמה אלקטרונית, בראשי תיבות: ל”א; באנגלית: Electronic Warfare ובקיצור EW , חלק חשוב בשדה המערכה המודרני שעד לא מזמן לא היה קיים כלל.
עפ”י ויקיפדיה ,לוחמה אלקטרונית כוללת את כל היכולות והמרכיבים אשר נועדו לפגיעה במערכות אלקטרוניות של האויב, ובעיקר מערכות תקשורת ומערכות גילוי (מכ”מים). כמו כן, תחום זה כולל יכולות ומרכיבים שנועדו להתגונן מפני לוחמה אלקטרונית (מערכות נל”א – נגד לוחמה אלקטרונית).
מערכות הל”א השונות מותקנות בסוגים שונים של פלטפורמות: קרקעיות, מוטסות וימיות, והן מהוות מרכיב מרכזי במערך המבצעי של כל צבא מודרני ומהוות “מכפיל כוח” משמעותי במאמץ להשיג עליונות אווירית, ימית ויבשתית מול הכוחות ומערכי ההגנה של האויב. חשיבותה של הלוחמה האלקטרונית ותרומתה הוכחו כבר במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בעימותים בינלאומיים נוספים, ובהם מלחמות קוריאה, וייטנאם, המפרץ וקוסובו וכן במלחמות ובמבצעים של צה”ל.
הפיתוח בתחום הלוחמה האלקטרונית הוא מרוץ חימוש מתמיד בין מפתחי מערכות ל”א לבין מפתחי מערכות נל”א שנועדו להתגבר על הל”א. התחום המודיעיני אלינט (ELINT) מספק את הידע המוקדם הדרוש למימוש של אמצעי לוחמה אלקטרונית ולשימוש אפקטיבי בהם, בכך שהוא מספק מידע על אופן הפעולה של מטרות התקיפה האלקטרונית. על מנת לקיים לוחמה אפקטיבית, עושות מערכות לוחמה אלקטרונית שימוש בכלים ובשיטות המשמשות לאיסוף ועיבוד אלינט.
הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעשה שימוש בל”א הייתה ב-15 באפריל 1904 על ידי חיל הים הרוסי במהלך מלחמת רוסיה-יפן. במהלך התקפה של הארטילריה היפנית על פורט ארתור, מערכות הרדיו של ספינת הקרב הרוסית “פובדה” והעמדה היבשתית “זולוטיה גורה” יצרו הפרעות יזומות במערכות הקשר היפניות ושיבשו את העברת הקואורדינטות מספינות הקרב היפניות לכוחות הארטילריה ביבשה.
לוחמה אלקטרונית כוללת את המרכיבים הבאים:
- סיוע אלקטרוני (ESM – Electronic Support Measures) – איסוף מידע אלקטרוני טקטי ממוקד על מערכות המכ”ם והתקשורת של האויב ועל מיקומו ברגע מסוים, כדי לסייע בהפעלת מערכות נשק נגדו.
- אמצעי-נגד (ECM – Electronic Countermeasures) – אמצעים המופעלים כדי למנוע לחלוטין, לנטרל או לשבש את הפעלתן של מערכות האויב.
- אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית (נל”א) (ECCM – Electronic Counter Countermeasures) – אמצעים להתגוננות מפני מערכות הל”א של האויב.
- מערכות עתירות אנרגיה (בטכנולוגיות של HPM – High Power Microwaves ושל UWB – Ultra Wide Band) – מערכות לשיתוק מערכות אלקטרוניות באמצעות הקרנת גלים אלקטרומגנטיים בהספקים גבוהים למשכי זמן קצרים מאוד (דפקים קצרים).
קרדיט לתמונות:דובר צה”ל
במאה ה-21 ,פיתוח מערכות הלוחמה האלקטרוניות נמצאות בתנופה חסרת תקדים ונראה כי כל העולם מנהל מרוץ אחרי סיגנלים חדשים היכולים לאותת על קיומן של טכנולוגיות אלקטרוניות חדישות בתחום.
עם תחילת מעורבותה הפעילה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה שלחו לאזורנו צבאות רבים את אמצעי האיסוף החדישים ביותר העומדים לרשותם על מנת “לאסוף” סיגנלים חדשים שצצו בספקטרום על מנת לנסות ולזהות מערכות אלקטרוניות חדישות שהצבא הרוסי פיתח וזה לא מכבר הכניס לשדה הקרב המודרני עבור צבאו.
ללא ספק ,גם ישראל, הנחשבת מעצמה בתחום פיתוח אמצעים בתחום הלוחמה האלקטרונית, נתקלה ,לאחרונה, בסיגנלים חדישים שליוו את מערכות הנשק שהביאו הרוסים לסוריה לסייע להם בלחימתם נגד אירגוני הטרור הסונים.
לא את כולם ניתן לזהות , ובמקרים כאלו משתפים מדינות המערב פעולה בינן לבין עצמן , בניסיונות לנתח את האותות ולזהות מה תפקידן. ניתן כיום למצוא מול חופי סוריה ושכנותיה, ישראל ולבנון, מדינות שמעולם לא היה להן עניין בנעשה בים התיכון כגון:סין,אירן, ועוד. לכן לא מפליא הוא לראות את פעילות המטוס לאיסוף מודיעין אלקטרוני השבדי בטיסות איסוף מול חופי סוריה ולבנון .
שבדיה המוטרדת מאוד מפעילות הצי הרוסי לאורך חופיה הארוכים מאוד והנתקלת לא פעם בטכנולוגיות רוסיות כה חדישות המופעלות נגדה ואין לה אפילו מושג איך הן פועלות ואיך הן פוגעות בביטחון מדינתה, החלה, כמדיניות ביטחונית חדשה, לסייר בכל אזורי הלחימה בו פעיל הצבא הרוסי על מנת לאסוף סיגנלים חדשים של מערכות נשק שהוטלו לשדה המערכה על מנת לנסות ולזהותן כדי שלא יפתיעו אותה בביתה.
בימים האחרונים ניתן לראות באתרים העוקבים אחרי תנועות אוויריות בזמן אמת את מטוס איסוף המודיעין האלקטרוני השבדי כשהוא “מגהץ” את הגזרה שמול חופי סוריה ,לבנון וישראל.
לא קשה לנחש ,השבדים במרדף אחרי הסיגנלים החדישים הרוסים שטרם זכו להיחשף אליהם בארצם.
