למרות הרכבת האווירית האיראנית הנמשכת לסוריה ישראל לא תוקפת. מדוע? דעה
קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות
זה רק נראה כך.
ישראל תוקפת מפעם לפעם , או במילים אחרות כשנוצר הצורך , מטרות איראניות ומשלוחי נשק בסוריה.
בתקופה האחרונה, נראה למשקיף מהצד כי למרות המשך הרכבת האווירית האיראנית הסדירה לסוריה, ובמיוחד לשדה התעופה הבין לאומי של דמשק , ישראל חדלה מלתקוף.
כזכור ישראל תקפה בעבר מספר רב של פעמים מטרות בשדה התעופה של דמשק בהם אוחסנו מערכות נשק שהיו מיועדות להעברה לחיזבאללה בלבנון. ישראל מעולם לא תקפה מחסני נשק שהיו מיועדות, באמת ובתמים, לצבא סוריה.
האם ישראל שינתה את מדיניותה ? האם המטס האווירי הרוסי בשמי הגולן הסורי היה ניסיון להרתעה רוסית ומניעת תקיפות נוספות ? האם האיראנים הפסיקו להעביר נשק בדרך האוויר לסוריה עקב הרתעה ישראלית ? אם כן מה מהות טיסות המטען האיראניות הקבועות לדמשק ?
קרדיט לתמונה: אתר פלייט רדאר
הפרשן הצבאי של האתר , גיא א. , טוען כי ” יחסי איראן סוריה לא נגמרים רק בהעברות אמל״ח ובניית כוח צבאי. האינטרס האיראני בסוריה כולל גם ובעיקר אינטרס כלכלי. מאז הידוק היחסים איראן מספקת לסוריה סחורות במליונים כולל אספקה שבועית של בשר, שימורים וכל תוצרת איראנית אפשרית. בחנויות הסוריות והלבנוניות ניתן למצוא סחורות איראניות זולות כמעט בכל תחום. מטוסי מטען הם האמצעי הנוח והנכון לשינוע כזה בדיוק כמו שלישראל מגיעים מטוסי מטען מכל העולם עם סחורות, בעיקר בתחום המזון שיש למרכיב הזמן בהעברה משמעות.
ישראל עוקבת מודיעינית מקרוב אחרי כל מטוס כזה ויודעת איפה הוא חונה באיראן, מה מעמיסים עליו, מתי זה טיסה תמימה, מתי זה טיסת “חוטר” (בדיקת עירנות של האוייב לפני העברת מטען נשק בעל חשיבות אסטרטגית), מתי זו טיסת הטעייה ומתי יש באמת מעורבות משה״מ להעמסת אמל”ח. וכמובן מה קורה איתו כשהוא נוחת בסוריה.”
“היו ויהיו אירועי העברות שלא נחשפו או נחשפו ולא היו תנאי תקיפה. אין הרמטיות בזה אבל יש עשייה גדולה והצלחה רבה, בטח כשזה במינימום סיכון.”
“ישראל פועלת יום ולילה על מנת שהתוכניות האלה לא יתגבשו, פשוט את רובן לא רואים בגלוי.”
קרדיט לתמונה: דובר צה”ל