“הצהרת כוונות” ואווירה חדשה… האם היחסים בין טורקיה לישראל יחזרו?

מהמתחם הנשיאותי בבירה אנקרה, שלח נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן ,בליל רביעי, לישראל ,הודעות שהוגדרו כ”חמות”, בעמדה שחוקרים טורקים וישראלים רואים בה כחלק מניסיונות לנרמל את היחסים בין שתי המדינות , לאחר שנים רבות של התנהגות “עוינת למחצה”.

ארדואן אמר במהלך פגישתו עם חברי הקהילה היהודית בטורקיה וחברי “קואליציית הרבנים בארצות האסלאם” כי הוא מקדיש תשומת לב לדיאלוג המחודש, בין עם נשיא ישראל יצחק הרצוג ובין עם ראש הממשלה נפתלי בנט.

הוא הצביע על “חשיבותם של יחסי טורקיה-ישראל לביטחון ויציבות האזור”, וכי “היחסים בין שתי המדינות מתקדמים בתחום הכלכלי, המסחרי והתיירותי, למרות חילוקי הדעות בנושא הבעיה הפלסטינית”.

התקשורת הטורקית מצדה פרסמה הקלטת וידאו שבה תיעדה  “תפילה יהודית להגנה על טורקיה ונשיאה ארדואן” על ידי חברי קואליציית הרבנים.

עיתונאים טורקים אמרו ברשתות החברתיות, יום חמישי, כי בתפילה השתתפו בכירים בטורקיה, כולל דובר הנשיאות הטורקית, איברהים קאלין.

האמור לעיל מגיע בזמן שבו טורקיה מנסה לשפר את יחסיה עם מדינות שהיו עוינות כלפיה בעבר, או שיחסיה עמן היו פגומים בכמה נושאים שנויים במחלוקת ומטרידים.

בנובמבר האחרון התרחש שינוי גדול ברמת היחסים בין טורקיה לאמירויות, ובזמן שנסיך הכתר של האמירויות, השייח’ מוחמד בן זאיד, ביקר בבירה אנקרה, ארדואן אמור לצאת לביקור גומלין באבו דאבי בפברואר הבא.

בנוסף, טורקיה הודיעה לפני מספר ימים כי החלה בצעדים לנורמליזציה של היחסים עם ארמניה, שהראשון שבהם היה מינוי שליח מיוחד שיעקוב אחר התקדמות התהליך הזה, במיוחד מאז שבמערכת היחסים בין שתי המדינות שולטת  “איבה היסטורית”.

למה עכשיו?

פגישתו של ארדואן עם חברי “ברית הרבנים” והקהילה היהודית הטורקית באנקרה לא הייתה האינדיקציה הראשונה ליחסי ארצו עם ישראל.

ב-30 בנובמבר האחרון, ימים לאחר ביקורו של יורש העצר מאבו דאבי, הביע נשיא טורקיה שוב את רצונה של ארצו לשפר את היחסים עם ישראל ומצרים, בתשובה לשאלת עיתונאי על היחסים עם קהיר וישראל, ואמר: “כל צעד שננקט עם איחוד האמירויות, ננקוט אותו הדבר עם אחרים (מצרים וישראל).

לאחר מעצרם של בני הזוג הישראלים בחשד לריגול בטורקיה, התקיים לראשונה מגע בין ארדואן, בנט והרצוג, והאווירה החיובית בקשר שיקפה את הפתיחות של שני הצדדים לרפורמה ביחסים.

החוקר לענייני טורקיה, מחמוד אלוש, סבור כי “השקט האזורי הנוכחי מסייע לקדם את הדרך של שיקום היחסים בין ישראל לטורקיה”.

והוסיף, “עם זאת, העניין נותר תלוי בשאלה האם שני הצדדים אכן מוכנים ללכת בדרך זו. נכון לעכשיו, אין תנועה ממשית בדרך זו, וההצהרות של שני הצדדים קרובות יותר להצהרת כוונות”.

לדברי החוקר, “טורקיה צריכה לתקן את היחסים עם ישראל, כי זה יעזור לה בתהליך פירוק הברית שנרקמה נגדה במזרח הים התיכון בתקופה האחרונה”. “מערכת היחסים הטובה עם ישראל גם עוזרת לאנקרה להרגיע את המחלוקות עם וושינגטון. ”

בתורו, יואב שטרן, מנתח פוליטי ישראלי המתמחה בענייני המזרח התיכון, סבור כי “קל מאוד להחזיר את היחסים בין ישראל לטורקיה למסלולם הרגיל. אנחנו לא מדברים על עוינות אמיתית וישירה”.

שטרן אמר לרשת הטלביזיה אל-חורה: “אין נקודות ממשיות ישירות של מחלוקת. יש מחלוקת בנושא הפלסטיני, אבל אין שום בעיה בין ישראל לטורקיה”.

“הידרדרות מערכות היחסים”

היחסים בין ישראל לטורקיה החמירו בעקבות המערכה הצבאית הישראלית על רצועת עזה ב-2008, והידרדר  לנקודה של קרע נוסף לאחר תקיפת “משט החופש” ע”י חיל הים הישראלי במאי 2012, כאשר קומנדו ישראלים הרגו עשרה פעילים טורקים.

כתוצאה מכך, טורקיה גירשה את השגריר הישראלי והקפיאה את שיתוף הפעולה הצבאי לאחר שדוח האו”ם על התקרית ב-2011 הגיע למסקנה שישראל לא אשמה בתקרית הדמים. ישראל וטורקיה צמצמו את שיתוף המודיעין וביטלו תרגילים צבאיים משותפים.

ב-2016 הודיעה טורקיה שוב על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לאחר שש שנים של סיכסוך.

כעבור שנתיים חזרה המתיחות שוב ליחסים בין שתי המדינות, עקב עמדת טורקיה לגבי המבצעים הצבאיים של ישראל בעזה, והיחסים הדיפלומטיים ביניהן ירדו דרג.

בדצמבר 2020 דובר על ניסיון להשבת היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, שהוזכרה על ידי גורמים טורקים, כולל היועץ הנשיאותי, מסעוד קאסין,אבל העניין הזה נעצר, ושוב שרר משבר לאחר ההסלמה הצבאית האחרונה בעזה וסוגיית שייח ג’ראח.

“גורמים מסייעים”

למרות חוסר הוודאות מה יהיו היחסים בין ישראל לטורקיה בשלב הבא, האנליטיקאי הישראלי, שטרן, מאמין שיש כמה נקודות חדשות ש”יעזרו להשיג התקרבות יותר מתמיד”.

שטרן אומר, “לאור ההתפתחויות באזור, בעיקר נושא היחסים עם איחוד האמירויות וההתקרבות אולי טורקיה תנקוט בגישה אחרת לאור המשברים הכלכליים שמתרחשים אצלה, וגם היעדר נקודות מחלוקת אמיתיות בנושא סוּריָה.”

ביחס לישראל מוסיף האנליסט הפוליטי כי השינוי בממשלת ישראל יהווה “גורם מסייע”.

הוא מסביר זאת בכך: “בנימין נתניהו סירב בתוקף לנרמל את היחסים עם אנקרה. כעת שר החוץ יאיר לפיד מעוניין בהתקדמות והתקרבות, בעוד שבנט יהיה זהיר יותר, כי הוא מפסיד מכל תגובה פנימית במחנה הימין שלו. ”

עם זאת, שטרן סבור כי “ישראל מצידה מעוניינת לפתור את העניינים ואת המשבר שנמשך כבר שנים. היא לא רוצה הידרדרות במצב ומעדיפה תמיד יחסים חיוביים עם מעצמות, במיוחד שהעניין מסייע לעימות העקיף עם איראן”.

בהתחשב בכך שהשלבים הגרועים ביותר של יחסי טורקיה-ישראל היו לאחר עליית נתניהו לשלטון ב-2009, יותר מעשור לשלטונו הוא החריף את הניכור ביחסים ומנע כל אפשרות לרפורמה.

כך מאשר החוקר לענייני טורקיה, אלוש ואומר: “עכשיו נתניהו כבר לא קיים ויש הנהגה חדשה בישראל”.

החוקר סבור כי “אנקרה מאמינה שהמצב הנוכחי יכול לסייע בתיקון היחסים, אך בתמורה הוא מחייב שישראל תשנה את התמודדותה עם הנושא הפלסטיני ובירושלים”.

מנגד, ישנם תנאים ישראליים עליהם דיווח העיתון “טיימס אוף ישראל”, בינואר 2021.

בעיתון נמסר כי ישראל דורשת מאנקרה שלוש התחייבויות חשובות לפני שתסכים לשקם את היחסים.

הדרישות הללו הן ש”טורקיה תפסיק לאפשר לחמאס לתכנן פעילות צבאית משטחה, שטורקיה תהיה שקופה יותר לגבי פעילותה במזרח ירושלים, וכי ארדואן ובכירים טורקים ימתנו את הרטוריקה האנטי-ישראלית הקשה שלהם”.

“צעדים צפויים”

במרץ האחרון כתב החוקר קארל ואלנס, באמצעות המועצה האטלנטית, צוות חשיבה לא מפלגתי, מאמר על יחסי טורקיה-ישראל, ואמר כי “הבידוד הגובר של טורקיה בשכונתה והיחסים המתוחים עם ארה”ב דוחפים אותה לנרמל את היחסים עם מדינות באזור, כולל ישראל.”

“אולי שילוב של אינטרסים כלכליים, אנרגטיים, מודיעיניים ופוליטיים  שכנעו את אנקרה לחשוב מחדש על מדיניותה כלפי ישראל”, הוסיף ואלנס.

טאהא אודה אוגלו, חוקר לענייני טורקיה, סבור כי ההצהרות החיוביות שהשמיע ארדואן במהלך פגישתו עם רבנים יהודים באנקרה “מהוות אינדיקציה ברורה לפריצת דרך צפויה בתחילת השנה החדשה ביחסי טורקיה-ישראל”.

הוא ציין כי “צפוי שהיחסים בין אנקרה לישראל יהיו עדים לשיפור מדהים בתקופה הקרובה, במיוחד לאחר צעדי הרצון הטוב של ארדואן עם הישראלים, וקביעתו כי יחסים אלו בין שתי המדינות חשובים ליציבות ולביטחון של המזרח התיכון”.

לדברי החוקר הטורקי, יש “קונצנזוס גדול בתקשורת הטורקית על הצורך לשפר את היחסים עם ישראל אם טורקיה רוצה להיות בעל תפקיד מרכזי בנושאים שמטרידים את האזור, במיוחד אלו הקשורים למזרח הים התיכון”.

קרדיט לתמונה: דיילי סבאח