הברחות האמל”ח מאיראן לזירה הצפונית- הציר הימי

בשנת 2018 ארה”ב פרשה מהסכם הגרעין ובעקבות כך הטילה סנקציות כלכליות על איראן שאסרו על מדינות בעולם לסחור עמה ובין היתר לקנות ממנה נפט.
בעקבות סנקציות אלה הכלכלה האיראנית חוותה קשיים, מה שבין היתר השפיע על היכולות של איראן לממן את שלוחיה ברחבי המזה”ת.
כדי לנסות לחמוק מסנקציות אלו וע”מ להמשיך לממן את שלוחיה בצפון, באיראן מיסדו ציר הברחות ימי חשאי שדרכו הוברחו מכליות נפט שיצאו מנמל בנדר עבאס שבאיראן לנמלים בסוריה ומשם המכולות היו עוברות למתקן הזיקוק “בניאס”.
בעזרת מכירת נפט זה איראן הייתה ממנת את שלוחיה בזירה הצפונית ובראשם חזבאללה.

ישראל, שגילתה את ציר ההברחות הנ”ל, פעלה לסיכולו החל מסוף שנת 2018. אז, מדי מספר שבועות, ישראל הייתה תוקפת, בחשאי, לרוב בעזרת יחידת הקומנדו הימי, שייטת 13, את הספינות המובילות את הנפט לסוריה, ובכך הייתה מסכלת העברת מאות מיליוני דולרים לפרוקסי של איראן בזירה הצפונית.

ציר זה אינו שימש רק עבור צרכים כלכליים, אלא גם עבור הברחת אמל”ח רגיש וקריטי עבור פרוייקט דיוק הטילים של חזבאללה על אדמת לבנון.
לדוגמה, במרץ 2021 הותקפה האנייה SHAHR E KORD, אניית מטען שגרתית שיעדה הסופי היה ספרד, אך היא ערכה עגינת ביניים בסוריה ושם הייתה אמורה לפרוק מטען רגיש בכיסוי אזרחי, שכלל בין היתר מערבל דלק עבור חזבאללה, רכיב קריטי עבור ייצור עצמאי של טילים מדוייקים על אדמת לבנון. מכולה זו הושמדה בים התיכון, במרחק ימים בודדים לפני עגינתה בסוריה.

סיכולים אלו עיצבנו רבות את האיראנים, במיוחד לאחר שהמערכה קיבלה אור תקשורתי בעקבות פרסומים כאלה ואחרים בעיתונות האמריקאית לאחר תקיפת ספינת הביון האיראנית “סאביז” מול חופי אריתראה, מה שגרם לתגובה איראנית בדמות שיגור כטב”מי נפץ לעבר ספינות עם זיקה ישראלית. רוב התקיפות גרמו לנזק מועט לספינות וללא נפגעים בנפש.

עד שהגיעה התגובה האיראנית האחרונה (נכון לכתיבת שורות אלה).
ב30.07.21, שוגרו שני כטב”מי נפץ מדגם שאהד-136 לעבר ספינת המכולות MERCER STREET שהחברה בבעלותו של איש העסקים הישראלי אייל עופר הייתה אמונה על ניהולה.
אחד מכטב”מי הנפץ פגע בגשר הסיפון של הספינה כשבאותו המן היו עליו שני אנשי צוות זרים שנהרגו כתוצאה מהפגיעה.
ישראל ניצלה את הפגיעה לטובת גיוס דעת הקהל העולמית כנגד איראן ובעד פעולותיה של ישראל במרחב, ובכך נגמרה לה המערכה הימית.

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות

ב15.08.21, נסראללה הצהיר בנאומו כי ארגונו ידאג להביא דלק ומזוט ללבנון אותו הארגון ירכוש מאיראן לטובת האזרחים הלבנונים שסובלים ממחסור חמור בדלק.
מאז, הועברו מספר ספינות הנושאות מכליות מזוט מאיראן לסוריה ומשם הועברו בשיירות משאיות קרקעיות לשטח לבנון.
נסראללה הזהיר את ישראל פן תפגע באספקת אניות אלו ואיים כי פגיעה בהן תהיה כמו פגיעה בריבונות לבנון. לאיומים אלו התייחסתי בעבר בפוסט נרחב.

ישראל החליטה שלא להחזיר את המערכה הימית על הברחות של דלק, שאחרי הכל אזרחי לבנון צריכים לו.
בישראל קיבלו החלטה שלא לפעול כנגד הברחות בציר הכלכלי אלא רק בציר הפח”עי של הברחות אמל”ח, שלא פעל מאז תקיפת האונייה MERCER STREE.

ב07.12.21, הותקפו מהאוויר מספר מכולות שנפרקו בנמל לאד’קיה שבסוריה.
עפ”י הדיווחים במכולות הוסלק אמל”ח רגיש שהגיע מאיראן בכיסוי של מוצרי מזון כמו אורז, סוכר, תה וכדו’.
עפ”י אנליסטים ברשת, האנייה שפרקה את המכולות היא האנייה ARTABAZ שעגנה בנמל ב26.11 בשעה 21:23 (שעון ישראל).

מדובר בתקדים שכן זוהי התקיפה האווירית הראשונה של ישראל בנמל.
אם בעבר היינו רגילים לראות פיצוצים עלומים באניות איראניות בלב הים, בתקיפה זו ישראל חיכתה לפריקה של המכולות ורק לאחר ימים ארוכים תקפה אותן, מה שמצביע על מודיעין מדוייק ואיכותי, שידע לאחוז במטרה לאורך זמן.

ייתכן ואי התקיפה של האנייה בלב הים מצביע על ניסיון ישראלי שלא לעורר מחדש את המערכה הימית ולגרום לאיראן לרצות להגיב ומעכשיו נראה סיכול הברחות אמל”ח בציר הימי רק מהאוויר, אך ייתכן ומדובר גם בשיקולים מבצעיים גרידא – לא היה מספיק זמן לתכנן מבצע של שייטת 13 לצורך הטמנת מוקש באנייה.

תקיפה זו מצביעה על המשך ניסיונות העברת האמל”ח הרגיש בציר הימי, זאת לאחר הפסקה של מספר חודשים. התקיפה הישראלית באה במטרה לעצור הברחות מעין אלה.
בשבועות-חודשים הקרובים נדע אם צלח הדבר.

קרדיט: ערוץ הטלגרם האיש החושב   קרדיט לתמונה: המשלחת הישראלית באו”ם