״מוכנות צבאית ישראלית לתקיפה באיראן״- הכוונות מאחורי המילים

ההצהרות הנשמעות בימים האחרונים בעניין ״מוכנות צבאית לתקיפה באיראן״ נועדו לכמה אוזניים ולכמה מטרות. בדרך כלל הדיווח על ההצהרות ילווה בצילום מטוסי קרב של חיל האוויר אבל אין בהכרח קשר בין המילים לתמונות. בדיווחים היום על הצטיידות ישראל בנשק במסגרת אותה ״מוכנות״ מצויינים גם מיירטי כיפת ברזל, אלה בוודאי לא קשורים לתקיפה באיראן. ולכן כשיוצא דיווח על ״מוכנות צבאית לתקיפה״ הוא מתייחס בעיקר למוכנות לתוצאות ולתגובה ולא לתקיפה עצמה.

ראשית האיראנים בהחלט שומעים ויודעים שישראל יכולה לגרום להם נזק ממשי. לא רק לגרעין אלא לעוד כמה וכמה סקטורים. הם טעמו את היכולת רק לאחרונה בהשבתת מגזר הדלק והם חווים את היכולת הזו של מודיעין ואש בסוריה מידי חודש. הם נזהרים מאוד בכל מה שקשור בפגיעה ותגובה בישראל ומנתחים כל מילה שיוצאת מפי בכירים ישראלים בנושא.

האמריקאים והאירופאים במרוץ לשיחות וינה מבינים גם הם את המסרים שיוצאים מישראל ויודעים שהסכם גרוע לא יפתור שום בעיה וישאיר את ישראל מחוץ למגרש, לא מחוייבת להסכם ומחבלת ומסכלת את המהלכים האיראניים, גם בכוח, למרות ההסכם. הקשר האיראני שווה לאירופה המון מיליארדים, הוא שווה ירידה במחירי הנפט והשקעות רבות. לא שלחץ ישראלי או הצהרות לוחמניות ישנו הרבה אבל הן מחוייבות ולו רק בשביל לשפר במעט את התנאים או לבדל את ישראל מההסכם ושימור עצמאות פעולה מול איראן.

ההצהרות משרתות כמובן אינטרסים פוליטיים צרים ,פנים ישראלים, אבל זה במקום נמוך בתיעדוף. לפני זה נמצא האינטרס הביטחוני לשמר שיח על תקיפה באיראן מבוססת חיל האוויר. זה ממקד את השיח לשם, זה משרת את המטרות הראשונות של לחץ מול השחקנים, זה מצטלם טוב יותר, וזה מחייב את האיראנים להתכונן ולהתגונן במימד הזה. בפועל ככל שיידרש להמשיך ולפגוע בפרוייקט הגרעין, לא נראה מטוסים עמוסים חוצים את שמי סעודיה או עיראק אלא עוד לחיצות על מקלדת מערכות הסייבר או לחיצות על הכפתור האדום של מתקן הנפץ שהוכנס מבעוד מועד במקום הרגיש אליו הוכנס לפני שנים, או עוד אישיות מפתח בפרוייקט שתעלם מהמגרש .

מי שמצפה למטס או לוקח את איומי התקיפה על איראן, בשילוב תמונות מרשימות של מטוסים, נופל לפח התודעה שלא יועד לו. לישראל יש אינטרס לשמר עמימות גם בתחום הזה.

קרדיט: הפרשן הצבאי של אתר נציב.נט גיא א.

קרדיט לתמונה: דובר צה”ל