שעון יום הדין של מדעני האטום: ” סוף העולם קרוב מתמיד “
האנושות ממשיכה לסבול כאשר מגפת COVID-19 מתפשטת ברחבי העולם. בשנת 2020 לבדה, מחלה חדשה זו הרגה 1.7 מיליון אנשים וגרמה ללפחות 70 מיליון נוספים לחלות. המגיפה חשפה עד כמה המדינות והמערכת הבינלאומית לא מוכנות ואינן מוכנות לטפל במצבי חירום גלובליים כראוי. בתקופה זו של משבר אמיתי, ממשלות התנערו לעתים קרובות מדי מאחריות, התעלמו מעצות מדעיות, לא שיתפו פעולה או תקשרו ביעילות, וכתוצאה מכך לא הצליחו להגן על בריאותם ורווחתם של אזרחיהן.
כתוצאה מכך, מאות רבות של אלפי בני אדם מתו ללא צורך.
למרות קטלנית בקנה מידה עצום, המגיפה המסוימת הזו אינה איום קיומי. ההשלכות שלו חמורות ויהיו מתמשכות. אבל COVID-19 לא ימחק את הציוויליזציה, ואנו מצפים שהמחלה תיסוג בסופו של דבר. ובכל זאת, המגיפה משמשת קריאת השכמה היסטורית, המחשה חיה לכך שממשלות לאומיות וארגונים בינלאומיים אינם מוכנים לנהל נשק גרעיני ושינויי אקלים, המהווים כיום איומים קיומיים על האנושות, או על הסכנות האחרות – כולל מגיפות ארסיות יותר ואמצעי לחימה של הדור הבא – שעלולה לאיים על הציוויליזציה בעתיד הקרוב.
האצת תוכניות הגרעין במספר מדינות הובילה את העולם לטריטוריה פחות יציבה וניתנת לניהול בשנה שעברה.
להערכתנו, הפוטנציאל של העולם להיקלע למלחמה גרעינית – סכנה נוכחת תמיד ב-75 השנים האחרונות – גדל בשנת 2020. כישלון עולמי מסוכן ביותר להתמודד עם איומים קיומיים – מה שכינינו “החריגה החדשה” ב-2019 – הידק את אחיזתה בתחום הגרעיני בשנה האחרונה, והגדיל את הסבירות לאסון.
“שעון יום הדין” מסמל את גודל האיום הנשקף לאנושות מדי שנה. אמצעי ההמחשה הזה נוצר על ידי הביטאון בשנת 1947, ומנסה לאמוד את ההסתברות לקטסטרופה גלובלית לסכן את עתיד האנושות – פריצתה של מלחמה גרעינית, ולאחרונה גם פגיעה של ההתחממות הגלובלית.
מחוגי השעון הצביעו על שבע דקות לחצות כשהחל לתקתק לפני 74 שנה. השנה שבה העולם היה הכי רחוק מיום הדין הייתה 1991, בעקבות סיומה של המלחמה הקרה. באותה שנה הצביעו המחוגים על 17 דקות לחצות. בעשור האחרון המחוגים התקרבו לחצות עוד ועוד מדי שנה, בעקבות המתיחות הגוברת בין וושינגטון, מוסקבה, פיונגיאנג ובייג’ין, וכן עקב משבר האקלים.
“מחוגי שעון יום הדין עדיין מצביעים על 100 שניות לחצות – הכי קרובים שהיו לחצות אי פעם”, אמרה רייצ’ל ברונסון, נשיאת הארגון במסיבת עיתונאים שבה חשפו את החלטתם.
קרדיט : מאיר בר מקבוצת נציב קרדיט לתמונה: ויקיפדיה