יום של רעש וצלצולים באיראן

הכותרת לא באה להקדים מאמר שבו אספר לכם על מהפכה איראנית חדשה, וגם לא על הכרזות חדשות של ראשי המשטר על השמדת ישראל, אלא לרעש והצלצולים שהמשטר האיראני עושה לציון יום השנה הראשון של הפיכתו לשהיד של אחד מיקירי המשטר והמנהיג העליון.

למי שרצף האירועים בשכונה המזרח תיכונית, השכיח את חיסולו של מוחסן פחריזדה, מי שהיה ראש תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית, אזכיר שבאיראן החלו חגיגות לציון עלייתו בסערה השמיימה של פחריזדה.

אתעלם מהטקס המרגש שבו הציג המשטר שכה אהוב על העם, את תעודת הזהות (החדשה…) של השהיד פחריזדה למשפחתו הנרגשת עד דמעות, בטקס מתוקשר בנוכחות חברים, ועולי רגל נרגשים לא פחות,

אתעלם גם מכל הסרטונים בהם חברים ומוקירי זכרו של פחריזדה, מספרים על הצדיק סיפורים נרגשים וסוחטי דמעות, ותרשו לי לא להתרגש משלל הקשקשת על כמה שהוא היה חביב ונחמד, גאון ונפלא, ובכלל הכי הכי בעולם…

אספר לכם שהיום מספרים לנו גם על גילויים החדשים, כגון זה שלטענת האיראנים, הנציג הרוסי לארגונים הבין לאומיים למוסדות האו”ם בוינה, אומר שהסיבה לחיסלו של פחריזדה חובב הפיצוחים, היא כי איראן סירבה ליישם את סעיף בהסכם הגרעין בין המעצמות + האיחוד האירופי ואיראן (JCPOA) שבו איראן התחייבה להרחיב את הבדיקות של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א).

ואני לתומי חשבתי עד היום, שהאיראנים טענו מעל כל במה אפשרית, שזו ישראל האשמה בחיסולו של המדען הלא חביב, אז האיראנים טוענים לפי גורם רוסי עלום שם, שאמור להיות נציג רשמי רוסי למוסדות האו”ם בווינה, שגורם עלום היה קבלן ביצוע של סבא”א, כי האיראנים לא הסכימו שפקחי האו”ם יבצעו את עבודתם? מעניין…

לסיום אספר לכם שבנוסף לכתבות משתפכות, לסרטונים מהללים, ולטקסים נרגשים, בכל שופרות התעמולה של המשטר, פורסמו גם תמונות שונות ומשונות, אבל על אחת מהן, כמו זו שרואים בפוסט בערוץ “מזרח תיכון חדש?” רציתי לספר לכם מדוע יש מי שלא כל כך אהב לראות את התמונה.

בתמונה רואים את דיוקנו של פחריזדה, מוטמעת על מדרונות הר דמאוונד (دماوند = Damavand) שבנוסף להיות ההר הגבוה באיראן, זו פסגת הר הגעש הגבוהה במזרח התיכון, כמובן שההר מהווה מקור לגאווה לאומית ובנוסף יש להר גם חשיבות במסורת והתרבויות הפרסיות, ובין היתר מסמל ההר את ההתנגדות האיראנית לכל עריץ ושליט זר.

אבל לא זו הסיבה שיש מי שרואה בדיוקנו של אחד מיקירי המנהיג עליון, על המדרונות המושלגים של הר דמאוונד, אלא כי זו תזכורת להשתלטות המשטר על כל מה שהם יכולים להניח את ידם באיראן, גם אם זה נכס לאומי בדמותו של הר דמאוונד.

למי שתוהה על מה מדובר, אזכיר כי ב 26 ביולי 2020, הוציא בית המשפט העליון באיראן צו, ובו מוענקת הבעלות על חלק מההר, לארגון ההקדש האיראני, הנמצא בפיקוחו הישיר של המנהיג העליון, וכדי שיהיה לנו סדר גולד על מה מדובר, אספר לכם שהמנהיג העליון החליט להחרים מהעם האיראני חלקת אדמה “קטנה” בת 180 אלף דונם, מההר שעד אז היה שייך לכולם.

מטבע הדברים, רבים מהאיראנים, לא ממש שמחו לראות איך חלק מההר, חלק מהמורשת הלאומית, חלק מהמסורת והתרבות האיראנית, נמסר במתנה, לארגון ההקדש המוסלמי של המנהיג העליון, ויש האומרים שנגזל מהעם לטובת מהמשטר המושחת המשטר.

קרדיט לתמונה: חאבאר און ליין

מילה על התמונה של הר דמאוונד, והמחאה של האיראנים כנגד המשטר

הציור הזה של הצדיק פחריזדה על רקע ההר, בוצע לפי אחד הצילומים מהנקודה בה נוהגים רבים לצלם את הר דמאוונד, ובעונת האביב, בשבועיים-שלושה, מסוף אפריל ובתחילת מאי, בה פורחים הפרגים היפים שבתמונה.

צילומים דומים לזה ששימש את האמן של שופר התעמולה של המשטר האיראני, תוכלו למצוא במקומות רבים ברשת, כולל מצד אחד באתר הטיולים Tripadvisor, ומצד שני תראו את אותה התמונה בקמפיין איסוף חתימות מאזרחי איראן, כמחאה למסירת שטח מהר דמאוונד לארגון ההקדש המופעל תחת המנהיג העליון.

מדובר באתר איראני של פלטפורמת קמפיינים לאיסוף חתימות בנושאים שונים, בהם העם האיראני רוצה להשמיע את קולו.
לפעמים ישנם באתר קמפיינים שזוכים למאות חתימות, ולפעמים ישנם קמפיינים שזוכים למאות אלפי חתימות, אבל צריך לזכור שמדובר באיראן, וכל מי שמעלה קמפיין שעלול להפריע למשטר, וכל מי שיצרף את חתימתו לקמפיין כזה, עלול להסתכן במקרה הטוב, במעצר וחקירה…

בקמפיין הספציפי הזה שהיה חלק מהמחאה של האיראנים בנושא הגזל חלק מההר ע”י המשטר, ובו הביעו אזרחי איראן מחאה בנושא זה, שהחל ב 26 באוגוסט 2020, והסתיים ב 27 בספטמבר 2020, נאספו מעל 33 אלף חתימות של אזרחים אמיצים, על קריאה שהופנתה לרוחאני, הנשיא דאז, ולמיודענו ראיסי, אז ראש הרשות השופטת, והיום הנשיא המכהן, ואל הצדיק קליבאף, יו”ר הפרלמנט האיראני.

אם תשאלו האם המחאה עזרה, אספר לכם שלאחר שראשי ההקדש ראו שאיומים על העם לא יעזרו, והמחאה לא תרד מסדר היום, נמסרה הודעה רשמית ובה נאמר שההקדש העביר את תשע מתוך 11 החלקות שקיבל, לידי הממשלה.

האם באמת זה כך? והאם השטח חזר למעשה לבעלות העם האיראני? לזה אין לי תשובה.

קרדיט : אביעד- ערוץ מבט למזרח התיכון       קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות