מי אחרי מאלי? התפשטות שכירי החרב של וגנר באפריקה מעוררת דאגה במערב

בשבוע שעבר דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי מאלי, שנשלטת כיום על ידי החונטה הצבאית, לאחר שחוותה שתי הפיכות ב -13 החודשים האחרונים, מנהלת שיחות עם קבוצת שכירי החרב הרוסית לשכור לפחות 1,000 לוחמים לאימון צבא המדינה ולספק ביטחון לבכיריה. 

בשבת אישר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, כי מאלי ביקשה מחברות רוסיות פרטיות להגביר את הביטחון במדינה הסובלת מסכסוכים, והדגיש כי למוסקבה אין שום קשר לכך, על פי AFP.

“אלה פעילויות המתבצעות על בסיס לגיטימי”, אמר לברוב במסיבת עיתונאים במטה האו”ם בניו יורק. “אין לנו שום קשר לזה”, הוסיף.

אולם מומחים ופקידים מערביים חוששים כי התערבותם של שכירי חרב וגנר במאלי תגרום לשליט הצבאי החדש במדינה להתקרב למוסקבה, דבר שיוסיף לחוסר היציבות שכבר הוביל לעקירת מיליוני בני אדם מבתיהם, על פי מגזין הפוריין פוליסי .

המגזין האמריקאי אישר שנוכחותם של אלף שכירי חרב במדינה בעלת גודל כמומאלי זה רק טיפה בים, אך הדיווחים עוררו דאגה בבירות המערב, במיוחד בפריז, המבקשת לצמצם את נוכחותה באזור החוף המערבי של אפריקה לאחר 8 שנים של לחימה בטרור.

 ובסוף השבוע שרת ההגנה הצרפתית פלורנס פאר נסעה למאלי כדי לשקול מחדש את מהלך הנסיגה. ביום שני, הזהירה, השימוש בלוחמי וגנר יבודד את מאלי בינלאומית.

ביום שישי הזהיר שר החוץ הצרפתי ז’אן איב לה דריאן את עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, מפני מעורבות כלשהי של לוחמי קבוצת וגנר הרוסית בסכסוך במאלי. 

“ביחס למאלי, השר הזהיר את עמיתו הרוסי מפני ההשלכות החמורות של מעורבות קבוצת וגנר במדינה”, נמסר ממשרד החוץ הצרפתי.

מעורבות בהפרות זכויות אדם

הפריסה הפוטנציאלית של לוחמי וגנר במאלי תואמת היטב את האסטרטגיה החדשה של מוסקבה לשלוח שכירי חרב רוסים לתמוך במנהיגים אפריקאים שעלו לשלטון בכוח הזרוע, מה שנותן לקרמלין השפעה משמעותית על היבשת. 

על פי העיתון, הרשת החשאית של חברות וקבלנים המרכיבים את קבוצת וגנר, כביכול, קשורה קשר הדוק לשירותי הביטחון של רוסיה.

“יש לנו מפה מאוד ברורה כיצד זה עלול לקרות”, אמר ג’וזף סיגל, מנהל מחקר במרכז אפריקה למחקר אסטרטגי באוניברסיטת ההגנה הלאומית. סיגל ציין כי יותר מ -2,000 לוחמי וגנר נשלחו לרפובליקה המרכז אפריקאית מאז 2017. 

לכאורה, הם מאמנים צבאיים לא חמושים, מה שאיפשר את פריסתם ולעקוף את אמברגו הנשק של האו”ם משנת 2013. אך הרוסים אספו במהירות פרופיל גבוה, ושימשו כשומרי ראש לנשיא מרכז אפריקה פאוסטין-ארנצ’ר טואדרה. ולרי זחרוב לשעבר בכיר במודיעין הצבאי הרוסי, הוא משמש כיועץ לביטחון לאומי של טוואדרה.

“הם זכו להשפעה חסרת תקדים במרכז אפריקה. ואגנר היה מעורב גם בפגיעות בזכויות אדם, בהרג ללא משפט, אונס ועינויים”, הוסיף סיגל.

קבוצת וגנר מבקשת לקדם את מטרותיו הגיאופוליטיות של הקרמלין, בתמורה לתת לה פרסים כמו מיצוי משאבי טבע משתלמים במדינות בהן הם פועלים, על פי העיתון. 

הפוריין פוליסי הדגיש כי מדובר בדפוס פעולה דומה לזה המיושם בסוריה, לוב, סודן והרפובליקה המרכז אפריקאית, שם קיבלו חברות הבת של הקבוצה זיכיונות לכריית זהב ויהלומים בשנת 2018.

“אני בטוח שהם יגיעו למכרות זהב, אורניום ובאוקסיט במאלי”, אמר סיגל.

רוסיה מגבירה בהתמדה את נוכחותה ברחבי אפריקה באמצעות פעילויות כלכליות ודיפלומטיות מסורתיות יותר, כמו גם שיטות לא חוקיות יותר באמצעות קבוצת וגנר, שכן היא מבקשת להגדיל את הגישה למשאבי הטבע העשירים של היבשת.

יחסי רוסיה-אפריקה

המגזין הדגיש כי יחסי רוסיה עם מדינות אפריקה הולכים וגדלים, אך הם עדיין מתחת לרמת היחסים בין סין, ארצות הברית ומדינות אירופה עם היבשת. 

מוסקבה כיוונה אל מדינותיה השבריריות של היבשת ברגעי סערה. בדצמבר 2020 הודיעה ממשלת רוסיה כי חתמה על הסכם עם ממשלת סודאן להקמת בסיס ימי בנמל סודן בים סוף, מה שיאפשר לה להרחיב את פריסתה הצבאית במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אך חרטום הודיע ​​על תיקון ההסכם.

 בלוב, כוחותיו של וגנר היו בראש, נלחמו לצד כוחות ח’ליפה הפטר, על פי פיקוד אפריקה האמריקאי. במדגסקר הם השתתפו באימון הכוחות המזוינים המקומיים, וגם סוכני וגנר נשלחו למוזמביק.

מאז 2015 חתמה רוסיה על הסכמי שיתוף פעולה צבאי דו -צדדי עם יותר מ -20 מדינות אפריקה. ובקיץ הקרוב היא תחתום על עסקאות עם שתי המדינות המאוכלסות ביותר ביבשת: אתיופיה וניגריה. הפסגה הרוסית-אפריקאית הראשונה, בהנחיית נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועמיתו המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי, התקיימה בשנת 2019 ופסגה נוספת אמורה להיערך בשנה הבאה.

תפקידה של רוסיה בהפיכה בראשות הצבא באוגוסט 2020 שהדיח את נשיא מאלי, איברהים בובקר קייטה, עדיין אינו ברור. אבל ה”דיילי ביסט ” דיווחו כי שניים מראשי ההפיכה היו ברוסיה לאימונים צבאיים וטסו ממוסקבה לבירת מאליו במאקו ימים לפני ההפיכה. 

קמרון הדסון, לשעבר מנהל לענייני אפריקה במועצה לביטחון לאומי, אמר כי אם ממשלת המעבר בראשות הצבא של מאלי תקבל את לוחמי וגנר, זה יהיה “רגע פרשת מים פוטנציאלי”. ” זאת מדינה שצריכה לעשות בחירה בין שכירי חרב בראשות רוסיה או שיתוף פעולה עם כמה מהצבאות המכובדים בעולם”, הוסיף.

המגזין האמריקאי אישר כי הפלישות הרוסיות באפריקה העלו את חששו של המערב מפני כוונותיה ארוכות הטווח של מוסקבה. 

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות