תבוסה בריטית בעצרת האו"ם: האו"ם ביקש מבית הדין הבינלאומי חוות דעת בנוגע להפרדת הארכיפלג של צ'אגוס מעל מאוריציוס
העצרת הכללית של האו”ם אימצה אתמול החלטה ברוב של 94 שהצביעו בעד, 15 שהצביעו נגד ו- 65 נמנעים שלפיה ביקשה אתמול מבית הדין הבינלאומי לתת חוות דעת בנוגע להשלכות המשפטיות של ההפרדה של הארכיפלג של צ’אגוס מעל מאוריציוס בשנת 1965.
ההחלטה ביקשה מבית הדין הבינלאומי לחוות חוות דעת בנוגע לשאלה האם תהליך הדה-קולוניזציה של מאוריציוס הושלם באופן חוקי, לאור הפרדת הארכיפלג מעליה. נוסף על כך, היא ביקשה מבית הדין לייעץ גם בנוגע להשלכות על פי החוק הבינלאומי הנובעות מהניהול הבריטי של ארכיפלג צ’אגו כולל בנוגע לחוסר היכולת של מאוריציוס ליישם תכנית ליישוב מחדש של ארכיפלג צ’אגו ע”י אזרחיו, במיוחד אלו שמוצאם בארכיפלג.
בעקבות ההצבעה, שגריר בריטניה באו”ם, מאת’יו ראיקרופט, אמר שנחוץ שהסוגיה תידון באופן בילטרלי ולא היה צורך בחוות דעת של בית הדין הבינלאומי. לדבריו, בריטניה ומאוריציוס ניהלו שלושה סבבי שיחות מאז ספטמבר אשתקד. לטענתו, במהלך השיחות, ההתמקדות של מאוריציוס לא הייתה בתושבי ארכיפלג צ’אגוס אלא בטענתה לריבונות על הארכיפלג. תושבי הארכיפלג שנאלצו לעזבו הועברו למאוריציוס, לאיי סיישל ובסופו של דבר, רבים התיישבו בדרום אנגליה. בנובמבר אשתקד ממשלת בריטניה קיבלה החלטה נגד יישוב מחדש בצ’אגוס.
חשוב לציין שבריטניה שלטה במאוריציוס משנת 1814 ובשנת 1965 היא קרעה את ארכיפלג צ’אגוס מעל מאוריציוס שקיבלה עצמאות ב- 1968. בארכיפלג צ’אגוס בריטניה יצרה את הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי. בזמן ההפרדה, בריטניה שילמה למאוריציוס 3.8 מיליון דולר תמורת הארכיפלג והתחייבה למסור אותו חזרה למאוריציוס כאשר הם לא יהיו נחוצים יותר למטרות הגנה.
בשנת 1966, בריטניה החכירה את האי הגדול ביותר בארכיפלג צ’אגוס, דייגו גארסיה, לארה”ב למשך 70 שנה עד לשנת 2036. ארה”ב הקימה בו בסיס חיל אוויר. כתוצאה מכך, כ- 2,000 איש מקומיים נאלצו לעזוב את בתיהם. בסיס חיל האוויר בדייגו גארסיה הפך להיות בסיס חשוב במהלך המלחמות בעיראק ובאפגניסטן כאשר שימש כבסיס להמראת מפציצים ארוכי טווח. לכן, אין פלא שארה”ב הצטרפה לבריטניה בהצבעה נגד הצעת ההחלטה בעצרת האו”ם.
אולם, מעבר לכל, הייתה זו תבוסה דיפלומטית בריטית. ראשית, הייתה זו הזדמנות נהדרת עבור מדינות, שהיו מושבות בריטיות לשעבר, להכות באדוניהם הקולוניאליים לשעבר. ובאמת, הרוב הגדול של המושבות הבריטיות לשעבר, כולל הודו, הצביעו בעד ההחלטה. אולם, ההצבעה משקפת גם את המעמד הדיפלומטי המסוכן של בריטניה לאחר משאל העם על הפרישה מהאיחוד האירופי. על כן, העובדה שרוב המדינות החברות באיחוד האירופי, כולל צרפת, גרמניה, איטליה והולנד, נמנעו במקום לתמוך בבריטניה מבליטה את בדידותה הדיפלומטית.
קרדיט:ד”ר משה טרדימן, מנהל ומייסד המכון לחקר אסלאם ומוסלמים באפריקה.