שלושת האתגרים המרכזיים העומדים בפני סין. דעה

לסין יש שלושה אתגרים מרכזיים בשביל להבטיח את השגשוג הכלכלי שלה וכוחה.

האתגר הראשון הוא העלאת הפרודוקטיביות של העובד הסיני לאור הזדקנות האוכלוסייה. הגידול המשמעותי במספר הפנסיונרים יגדיל את העול הכלכלי על האוכלוסייה העובדת.

הגידול בעול הכלכלי יגרם או מפני שעובדים יצטרכו לתמוך בהורים זקנים, או מפני שהממשלה הסינית תגדיל את המיסים עליהם בשביל לספק קצבאות ושירותי בריאות לאוכלוסיית הפנסיונרים. בשביל לנסות ולמנוע פגיעה כלכלית משמעותית עקב השינוי הדמוגרפי, סין חייבת להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים שלה.

האתגר השני הוא הגדלה של הצריכה הפרטית בשביל להעביר את הצמיחה הסינית לבסיס בריא יותר שלא מבוסס על השקעות. כפי שהראיתי ב״קיסר אדום״, הצמיחה הסינית בעשור האחרון הייתה מבוססת חוב. סין לא יכולה להמשיך ולבסס את הצמיחה שלה על הגדלת החוב משום שצמיחה כזאת היא לא יעילה כלכלית.

שלישית, סין צריכה להקטין את התלות שלה בטכנולוגיות זרות. הסנקציות של ממשל טראמפ נגד חברות טכנולוגיה סיניות שארה”ב פגעו בצורה משמעותית בחברות סיניות כמו חוואווי משום התלות שלהן בטכנולוגיה זרה, במיוחד שבבים. אם סין רוצה לוודא שארה”ב לא תוכל לפגוע בסקטור הטכנולוגי שלה, לפגוע בה כלכלית, אם היא רוצה להוריד את ההשפעה של סנקציות מערביות, היא חייבת לצמצם את התלות שלה בטכנולוגיה זרה.

בשביל לענות על שלושת האתגרים האלו, היעד של המפלגה הקומוניסטית הוא להפוך את סין למוקד טכנולוגי מתקדם שאינו תלוי בטכנולוגיה זרה מבחוץ ושהחברות שלו יכולות להתחרות עם חברות מערביות בצורה יעילה על השווקים הגלובליים. אם סין תהפוך מוקד טכנולוגי, היא תבטיח את כוחה התעשייתי, הכלכלי והצבאי, ואולי אף תשיג יתרון אסטרטגי על ארה״ב בתחומים כמו נשק מתקדם ובינה מלאכותית.

בשביל להשיג את היעד הזה, בייג’ין מתכוונת לתמוך ביצרנים מקומיים תוך שימת דגש על יצרנים בתחומים שהיא מגדירה כתחומים אסטרטגיים, במיוחד תחומים כמו: שבבים, רכבים אוטונומיים, תשתית G5 ובינה מלאכותית.

איך סין מתכוונת לתמוך בחברות בתחומים האלה?

קודם כל ע״י מענקים, הלוואות והקלות מס לחברות. שנית, הגנה על יצרנים מקומיים מפני מתחרים זרים. לדוגמה במאי ממשלת סין קבעה יעדים לרכישת תוצרת מקומית עבור חברות וסוכנויות ממשלתיות, דורשת למשל שמכונות רנטגן ו-MRI יהיו 100% מתוצרת מקומית. ע״י עידוד של ייצור מקומי, ודחיקת ייצור זר, סין תוכל תיאורטית להפוך את עצמה לפחות תלויה בטכנולוגיה וחברות מהחוץ ע״י עידוד היווצרות חברות מקומיות.

אולם, פרוטקציוניזם לבדו אינו מספיק כדי לפתח שוק. אם יש לי כמה חברות מקומיות גדולות ששולטות בשוק, אם אני מגן עליהן מתחרות, אני לא מעודד תחרות ביניהן, אני פשוט מקל עליהן לנהל ביחד כקרטל את השוק. פרוטקציוניזם במצב כזה גורם גם להפסד תחרות שיכלה להוריד מחירים וגם להפסד תחרות שיכלה לעודד חדשנות. מה שאני נשאר איתו הוא משק מקומי בלתי יעיל שעם הזמן הופך להיות מפגר מול שאר העולם.

וזה בדיוק מה שעלול לקרות לתעשיית הטכנולוגיה של סין אם לא תטפל בענקי הטכנולוגיה שלה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם המשחק הגדול קרדיט לתמונות