אם החיסול במלזיה הוא של המוסד, הוא לא קשור לאמל"ח של חמאס. דעה

גם אם נניח כי המוסד חיסל את אל-בטש, הוא עשה זאת מסיבה מסוימת אחרת, שאינה קשורה לאמל”ח של חמאס. להרים תשתית איסוף וביצוע במלזיה, לסכן צוותים של המוסד, ולסכן תשתית איסוף ותיקה סביב פעילות חמאס בחו”ל, אלו שיקולים שמטים את הכף רק אם אל-בטש היה מעורב במשהו קריטי לאיום על מדינת ישראל. כמו תשתית קריטית מסוג מסוים.

ד”ר פאדי מוחמד אל-בטש [Dr. Fadi Muhammad al-Batash] חוסל בסוף השבוע בקואלה לאמפור במלזיה בידי מתנקשים רכובים על אופנוע. כך לפי דיווחים מקומיים. מיד לאחר מכן, האשימה המשפחה כי מדובר בחיסול של המוסד הישראלי. הסיבה לכך טמונה בהיותו של אל-בטש מהנדס פלסטיני שקשור לתנועת חמאס. אמנם השילוב של מתנקשים רכובים על אופנוע, מדינה מוסלמית, ומהנדס פלסטיני יכולים להוביל למסקנה כי מדובר במוסד הישראלי, למרות זאת, נדרש דיון בטענה.

נתחיל בכך שההסתברות שהמוסד הישראלי חושף פעולות מבצעיות בפני כלי תקשורת, און או אוף רקורד, כנראה נמוכה מאד. המוסד גם לא נוטה להשאיר פתקים בזירות המשימות שלו שנכתב עליהם “המוסד הישראלי עשה זאת”. מכאן, שמדובר בהשערות לגבי ייחוס הגוף המבצע.

מהנדס חשמל. הרקע הביטחוני לא ברור

קצת על ד”ר אל-בטש. הוא עבד בעבר מספר שנים מצומצם בחברת החשמל של עזה, ולאחר מכן נסע למלזיה להשלים תואר שלישי בהנדסת חשמל, ונשאר שם ללמד. ביוני הקרוב הוא היה אמור לטוס לכנס בטורקיה להציג מאמר שכתב עם שותפים.  זהו פרופיל הלינקאדין שלו. ואלו המאמרים האקדמאים שכתב וקוטלגו בגוגל סקולר. לפחות בפרסומים הגלויים אודותיו, לא צץ תחום מחקר או עיסוק שקשור לעולם הביטחוני. וכן, לפי פרסומים שלו ברשתות החברתיות, הוא לא ממש חיבב את ישראל, כמו הרבה פלסטינים אחרים. העדר חיבה לישראל היא עדיין לא סיבה להרים משימת חיסול מטעם המוסד.

מדוע חוסל, לכאורה, אל-בטש? ובכן, הטענה שפורסמה בכלי התקשורת קשורה לפיתוח סודי של מכלולים למל”טים. יותר מדויק, מנועים למל”טים. העניין עם טענה כזו הוא שאין בה הרבה היגיון מבצעי. תחום המל”טים, הביטחוני והאזרחי, מפותח מאד גם מחוץ לגבולות העולם המערבי , כולל מכלולי הנעה. טורקיה, סין, איראן, ומדינות נוספות כבר רכשו את הידע כיצד לבנות כלי טיס לא מאוישים מסוגים שונים. וגם אם בעולם המערבי חמאס מוגבל ביכולת שלו לרכוש מכלולים, הוא יכול לעשות זאת במדינות יותר ידידותיות לו. עוד אפשרות היא הקמת חברות קש במדינות מערביות ורישום שלהם כלקוח סופי ברישיון הייצוא. דוגמאות מסוג זה לא חסרות.

עוד טענה היא שאל-בטש היה שייך ליחידת מו”פ סודית של חמאס. ובכן, כדי לנהל מו”פ סודי צריך הרבה כסף, תשתיות מחקר (אקדמיה וניסויים), אוסף של יכולות מתחומי הנדסיים שונים וגישה לחומרי גלם / מכלולים. בהיבט של ארגון טרור, זו משימה לא פשוטה. עזה נמצאת בניטור רציף של ישראל, ולכן הפעלה של יחידה כזו בעזה היא סיפור מורכב. אם רוצים להקים תשתית כזו בחו”ל, הפעילות תבוצע ממדינות מארחות תומכות חמאס, ולרוב חמאס כפוף לניטור של שירותי הביון המקומיים ולמגבלות שמטילה עליו המדינה המארחת. שמירה על מידור וסיווג במתאר כזה היא משימה לא פשוטה. גם רכש חומרי גלם או מכלולים לפיתוח אמל”ח סודי במדינה מארחת הוא אתגר מבצעי עבור חמאס.

בשל האתגר בניהול יחידת מו”פ סודית בחו”ל, עולה השאלה למה בכלל חמאס צריך כזו. בחינה של ארגוני טרור אחרים, כמו דאעש, תראה כי תפיסת המו”פ שלהם מבוססת על שימוש במוצרים אזרחיים. דו-שימושיים בעגה מקצועית. אלו מוצרים לשימוש אזרחי שיכולים לשמש גם לפעילות צבאית. הפיקוח עליהם די בעייתי, והמדינה המייצאת צריכה לשתף פעולה. אם לחמאס יש מדינות תומכות, כמו איראן או טורקיה, סביר להניח שתהיה לחמאס נגישות לתוצרי התעשיות אזרחיות / ביטחוניות שלהן. כך גם עם סין או קוריאה הצפונית.

היות ובמדינות שצוינו אין מחסור בידע הנדסי בתחום המל”טים, טילאות, נק”ל ועוד, חמאס לא ממש צריך להקים יחידת מו”פ מסווגת. כזו שהניהול שלה מורכב ומידת ההצלחה מוטלת בספק. במקום זאת, חמאס צריך אנשים שיודעים להקים תשתית רכש ושינוע לעזה ואנשים שיודעים להרכיב את המוצרים ולהפעיל אותם. רחפנים של DJI, טילי כתף, טילי נ”ט וסוגי אמל”ח שונים כבר נצפו בעזה בעבר.

עוד היבט הוא אמינות המוצרים. כאשר אתה מפתח לבד, נדרש הליך פיתוח ארוך ויקר בשביל להגיע למוצר שיהיה אפשר לייצר ממנו הרבה. חמאס מתמודד עם צה”ל, ולכן ייצור אב טיפוס אחד לא מספיק. צריך הרבה מאותו מוצר. כדי להגיע לתוצר כזה, נדרשת תשתית מו”פ כפי שפורטה קודם לכן ולאחר מכן תשתית ייצור. וזה אתגר לוגיסטי מורכב לארגון טרור שפועל במדינה מארחת. במקום זאת, רכש של מוצר סופי, בין שזה מכלול להרכבה או מוצר שלם, מאפשר לחמאס להגיע למוצרים מתקדמים בלי צורך בתשתית מו”פ עצמאית. זה זול יותר, אמין יותר ומהיר יותר.

אחד המקרים שניתן לטעון כי חמאס צריך תשתית מו”פ עצמאית היא דווקא בעזה ולא בחו”ל. המטרה של צוות כזה הוא להכין פיתוחים ייעודיים לעזה. מנהרות, מתקני שיגור רקטות, קשר מוצפן וכו’. גם כאן, הערך המוסף של פיתוחים מקומיים קטן לעומת מה שאפשר לקנות בשוק האזרחי. ובכל זאת, אם יש לחמאס צוות כזה, הוא לא צריך להתבסס על מהנדס חשמל ממלזיה. בעזה יש מהנדסי חשמל אחרים. והממצאים שהתגלו בעזה בשנים האחרונות, לא מצביעים על תחכום הנדסי רב. אם כבר, מוצרים פשוטים כמו עפיפונים שעוברים את קווי ההגנה הטכנולוגיים של צה”ל.

למה לשרוף תשתית איסוף במלזיה?  

מעבר לטענה שאל-בטש היה שייך ליחידת מו”פ סודית של חמאס, טענה שההיגיון מאחוריה לא ברור, עולה שאלה לגבי המיקום במלזיה. כדי להוציא מבצע חיסול לפועל, יש צורך בבניית תשתית במדינה. אלו שקוראים ספרים עלילתיים ודוקומנטריים בהקשר עולם הריגול יגלו שבשביל מבצע כזה צריך איסוף מודיעין מוקדם (מל”מ), חוליה לוגיסטית שתארגן את האמצעים הנדרשים (כלי נשק , אופנועים, מכוניות , בתי מסתור, כסף מזומן), חוליית גיבוי שתכנס לפעולה אם המבצע מסתבך וחוליית מילוט שתפקידה להוציא את המחסלים מהמדינה.

בהקשר זה, שווה לקרוא פרסומים קודמים סביב הקשר של חמאס למלזיה. פרסום של terrorism-info משנת 2015 מגלה כי בעבר נטען על מלזיה שהיא מארחת פעילי חמאס לאימונים לקראת פיגועים בישראל. הפרסום ככל הנראה נשען על מידע מודיעיני.

באותו פרסום גם נכתב כי “חמאס מקיימת פעילות חברתית ותרבותית ענפה בקרב הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה האסלאמית העולמית במלזיה. פעילות זאת מתבצעת ע”י סטודנטים ומרצים פלסטינים המשתתפים בועדות המונחות ע”י חמאס (ועדת תרבות, ועדת דעווה וכו’). מהמקרה של וסים קואסמה עולה, כי פעילות חברתית ותרבותית זאת מנוצלת גם לפעילות חשאית, במסגרתה מגויסים פעילים לזרוע הצבאית של חמאס, נשלחים לקורס בתורכיה (על חשבון חמאס), מקבלים מחמאס סכומי כסף ומשוגרים ליהודה ושומרון.”

ובכן, אם מלזיה היא מקור מצוין לאיסוף מודיעין על פעולות חמאס בחו”ל, ונניח שהמוסד הקים בה תשתית מוצקה לאיסוף כזה, למה לשרוף את התשתית הזו שהוקמה ומתוחזקת בעמל רב על אל-בטש? ועוד בגלל מנועים למל”טים? משהו בהיגיון לא מסתדר. אל-בטש הוא אקדמאי, וככזה, יוצא הרבה לכנסים בחו”ל. אם המוסד רצה לחסל אותו, היה יכול למשוך אותו החוצה באמצעות הזמנה לכנס ולחסל אותו במדינה שהיא פחות אסטרטגית לאיסוף שלו סביב חמאס בחו”ל. לא עושים צרכים איפה שאוכלים, אומר משפט מפורסם. הוא נכון גם לפעילות ריגול.

החיסול של אל-בטש הכניס את כוחות הנגד טרור של מלזיה למצב כוננות. המשמעות היא חיזוק איסוף המודיעין סביב ארגוני ביון זרים, פיקוח יותר הדוק על פעילות חמאס במלזיה כדי לתפוס את מי שעוקב אחרי חמאס, הידוק הפיקוח על נמלי ים, אוויר ומעברי גבול יבשתיים, וייתכן הקטנת החתימה של פעילות חמאס במלזיה.השלטונות במלזיה לא רוצים לצבוע את עצמם כתומכי טרור, ולכן החיסול בסוף השבוע יכול להיות הזרז להעברת פעילות חמאס למדינות אחרות. ואם למוסד יש במלזיה תשתית איסוף פועלת כבר מספר שנים, והמטרות שלה עוברות למדינה אחרת, היא חדלה להיות אפקטיבית. למה שהמוסד יסתכן בשרפה של תשתית איסוף על חמאס במלזיה לטובת מהנדס חשמל?

השערה: אולי המוסד חיסל. אבל מל”טים אינה הסיבה

הדיון עד כה מוביל לשתי השערות עיקריות. המוסד לא חיסל את אל-בטש (אבל נהנה מההילה בתקשורת) או שהמוסד חיסל אותו, אבל מסיבות אחרות מאלו שפורסמו לציבור. אם המוסד לא חיסל את אל-בטש, הוא בהחלט נהנה מהייחוס אליו. העמימות שומרת על הרתעה.

אם המוסד כן חיסל את אל-בטש, הוא עשה זאת מסיבה מסוימת אחרת, שאינה קשורה לאמל”ח של חמאס. להרים תשתית איסוף וביצוע במלזיה, לסכן צוותים של המוסד, ולסכן תשתית איסוף ותיקה סביב פעילות חמאס בחו”ל, אלו שיקולים שמטים את הכף רק אם אל-בטש היה מעורב במשהו קריטי לאיום על מדינת ישראל כמו תשתית קריטית. כמו כן, אותה פעילות שלכאורה אל-בטש היה מעורב בה שהצדיקה את החיסול, הייתה צריכה להציב אותו כגורם קריטי לתהליך. כלומר, אם משקיעים ומסכנים כל כך הרבה, אז לפחות שהסיכול שלו יחזיק מספיק זמן או שיפריע בצורה רצינית לאותו תהליך שאל-בטש מעורב בו.

דוגמה לכך היא חיסול עימאד מוריינה שהיה אחראי על תשתיות הברחת אמל”ח וכסף בכל העולם עבור חיזבאללה. פעילות שמיוחסת למוסד ולCIA. חיסולו, לפי טענות מסוימות, ערער את היכולות של חיזבאללה לתקופה מסוימת.

אין ספק כי החיסול בסוף השבוע במלזיה בצורה המזכירה חיסולים קודמים של המוסד לפי פרסומים זרים, העלתה אינטואיטיבית את ההשערה שהמוסד עשה זאת. עם זאת, חשוב לזכור כי לא רק המוסד משתמש באופנועים לחיסולים (גם ארגוני פשע בישראל או מדינות אחרות עושים זאת למשל). כמו כן, לא ידועים פרטים נוספים על אל-בטש. לכאורה, הוא ד”ר תמים שלימד במלזיה הנדסת חשמל. אולי היה שקוע בחובות? אולי היה לו רומן מהצד? זה שהוא פלסטיני, מהנדס חשמל, גר במלזיה, קשור לתנועת חמאס ואינו חובב ישראל, לא הופכים אותו מיידית למטרה של המוסד. בשביל זה צריך היגיון מסוים. כזה שלא הוצג בסוף השבוע האחרון.

קרדיט: עמי רוחקס דומבה