כותב סעודי: המראה של אולמרט בצינוק – ביטוי לעליונות מערכת המשפט הישראלית בהשוואה לערבים.

ד”ר ג’אסר אל-חרבש, בעל טור בכיר ביומון הסעודי אל-ג’זירה, פרסם ב- 19.7.2017 מאמר בו שיבח את מערכת המשפט בישראל שמעמידה לדין את בכיריה ואף דנה אותם למאסר וטען כי זהו אחד ההסברים לעליונותה של ישראל ביחס לערבים, שחברותיהם מתאפיינות בחוסר צדק, דבר שפוגע באמינותן בעולם ומשרת את ישראל.

ד”ר ג’אסר אל-חרבש[1]

להלן תרגום עיקרי מאמרו של אל-חרבש:

“כאשר האזרח בטוח שהוא מקבל את חלקו הצודק בחינוך, בבריאות, בעבודה ובמגורים, הוא יכול להתרכז בנחת ולהציע למולדת שלו את הטובים ביותר בהתאם למיומנויותיו ויכולותיו. זוהי הסיבה לעליונות של חברות על אחרות, הסוד לכך שהישות הציונית עולה על כל שכנותיה. האזרח המודאג הטרוד בצרכיו הבסיסיים לא יכול להוסיף שום דבר בעל ערך מכיוון שחשיבתו משותקת דאגתו לצרכי היומיום החיוניים שלו.

אהוד אולמרט היה ראש ממשלת ישראל וקודם לכן ראש עיריית ירושלים, אולם ההיסטוריה שלו בשירות עמו לא הועילה לו לאחר שהוכחה אשמתו בזיוף ולקיחת דבר במרמה, והוא נדון למאסר של שלוש שנים. לפני אולמרט, כלאו את נשיא מדינתם קצב בגין הטרדה מינית של פקידה במשרדו והוא הואשם באונס.

כאשר האזרח רואה את אחד מהאנשים הבכירים ביותר מובל לבית הכלא, הוא יכול להניף את אצבעו בפני העולם ולומר: אצלנו יש צדק! אולם הביטו והשוו בין החברה שלנו לבין השכנים. כאשר צפיתי בראש הממשלה היהודי לשעבר אולמרט בצינוק קטן (ממנו שוחרר לאחר ריצוי שני שלישים מעונשו), הסבתי את מבטי מהתמונה לא מתוך רחמים כלפיו, אלא מכיוון שהיא הזכירה לי את ההבדל בין הצדק בחברה של העושק חוסר הצדק בחברות של הקורבנות מסביבו. ל העושקת יש ישות סולידרית המבוססת על יישום נוקשה של החוק כלפי האזרח היהודי בתוך ומחוצה לה, והיא לא מתייחסת לטענות העולם שהיא נוהגת עוול וקיפוח כלפי האחרים. תמיד נתפסת בעולם כאמינה בגלל המצב הרע בחברות השכנות, החל מהפיגור המדעי וכלה באפליה המעמדית והמלחמות הפנימיות ההרסניות.

אף משפטן ערבי לא יוכל לשכנע כינוס בינ”ל בצדקתה של הבעיה הערבית הפלסטינית מכיוון ש היהודי הנחות ביותר בכינוס ישאל: איך אתה מעז להאשים את ישראל בחוסר צדק בעודך שוכח את המצב בחברות הערביות שלך.
המראה של אהוד אולמרט, ראש ממשלתם לשעבר, מרכין ראש בצינוק רק מכיוון שמעל, מסכם את ההבדל בין סולידרית לבין הטרור והכאוס, ובין ניצחון לבין תבוסה.

קרדיט:ממרי