בשבועות האחרונים אנו עדים להחרפה ברטוריקה של חיזבאללה מול ישראל, ובאיומים חוזרים ונשנים על התגובה הקשה לה תזכה ישראל באם תעז לתקוף את הארגון שבלבנון. בכירים בארגון, כולל חסן נסראללה העומד בראשו, וכן כתבות רבות בתקשורת הלבנונית והאיראנית, מדווחים על היכולות הרבות של הארגון, ועל ההפתעות הצפויות לצה”ל מול הארגון שעשה כברת דרך מאז 2006. כתבות מספרות על יכולות הארגון לפגוע בכור הגרעיני בדימונה, ולפני ימים מספר פורסם סרטון בו מציג הארגון את בנק המטרות שלו בישראל הכולל מפעלי טילים, אתר של רפאל באזור משגב, הכור בנחל שורק ועוד.

כבר שנים שחיזבאללה מציג את מפת הישובים בגליל, ומזהיר כי במלחמה הבאה הוא יכבוש אותם. אך חיזבאללה לא צריך לכבוש את הגליל כולו. השתלטות על ישוב קטן בקרבת הגבול, ואף למספר שעות, יספק את תמונות הניצחון הדרושות לו.

כיצד מתכוון הארגון לפעול כדי לממש את הצהרותיו ומטרותיו? כיצד יתגבר הארגון על מערכות ההכנה האווירית של ישראל שנחשבות המתקדמות בעולם וכוללות את כיפת ברזל, שרביט קסמים והחץ? כיצד יצליח לכבוש ישובים בגליל ולהגיע עד לנהריה המרוחקת 10 ק”מ מגבול לבנון?

אין אנו חשופים למודיעין הקיים בידי צה”ל אודות הארגון ויכולותיו, אך אם נלקט פיסות מידע מרשת האינטרנט, נוכל להעריך מה צופן לנו העתיד, בשעה שמלחמה כזו אכן תפתח. כמובן שלחיזבאללה אין אסטרטגיית לחימה יחידה, אך ננסה לגעת כאן באסטרטגיה איראנית אחת והיא שיטת “הנחילים” (בערבית “אסראב” أسراب).

הזירה הימית

החל משנת 1988 הבינה איראן, שלא תוכל להתמודד עם הכוחות האמריקאים באופן קונבנציונאלי. ברור היה להם, שהספינות האמריקאיות מצוידות בטכנולוגיית שיא, הן מבחינת מערכות התקיפה והן מבחינת מערכות ההגנה, ועל כן הצי האיראני נמצא בעמדת פתיחה גרועה. לצורך כך פיתחו האיראנים טקטיקות לחימה א-סימטריות. משמרות המהפכה מצוידות בספינות קרב קטנות יחסית, בעלות מהירות ויכולת תמרון גבוהות. ספינות אלו מצוידות בטילים, וחלקן עמוסות בחומרי נפץ, וכאשר הן מגיעות “בלהקה גדולה”, הן יכולות לפגוע בספינות האמריקאיות הגדולות והכבדות באופן יעיל.

לפני כחודש, שלושה כלי שייט בלתי מאוישים ששלחו החות’ים בתימן פגעו בקורבטה הסעודית “אלמדינה” שהפליגה במימי באב אלמנדב. הספינה נפגעה קשה, ועל אף המערכות המתוחכמות שלה, לא הצליחה להתגונן בפני מתקפה כזו. אמצעי התקשורת הלבנונים מספרים כי חיזבאללה מחזיק בידיו סירות איראניות מהירות המיועדות בדיוק למטרה זו. סירות כאלה שיוחזקו בהסתר באזור החוף הדרומי של לבנון, עשויות להגיע לחופי מדינת ישראל או לאסדת גז ישראלית תוך דקות, מבלי שניתן יהיה להשיגן, בוודאי אם תופעל תורת הלחימה האיראנית, על פיה ישלח מספר רב של סירות במקביל.

“צוללני חיזבאללה על חוף נהריה”, זו כותרת הכתבה שפורסמה בכלי תקשורת לבנוני בתחילת החודש שעבר. ההערכה היא כי הארגון הלבנוני, על אף שלא פרסם קיום יחידה כזו אצלו, מחזיק ביחידת צוללנים, וחדירה שלהם דרך הים היא דרך פעולה אפשרית בהחלט. השיטה האיראנית של “הנחילים” עובדת גם כאן. במקום שקבוצת צוללנים תצא מהמים בנקודה אחת, פיצולם לזוגות ונחיתתם בנקודות שונות על חוף נהריה, תאפשר הישג משמעותי יותר מבחינתם, ותגביר את הסיכוי לפגיעה.

החברה DSIT פיתחה טכנולוגיה המספקת מענה לאיתור צוללנים מטווח רחוק, ועל פי פרסומים שונים סייעה באיתור צוללני החמאס בחוף זיקים בשנת 2014. כתבות ברשת מלמדות על כך שחברת רפאל רכשה 50% מחברה זו, וצה”ל כבר עושה שימוש במערכותיה, אך גם אם יאותרו הצוללנים מבעוד מועד, האם צה”ל יוכל למנוע הגעת מספר רב שלהם לחוף הישראלי?

הזירה היבשתית

האפשרות לקיומן של מנהרות חוצות גדר בגבול הצפון, עולה בשיח הציבורי כבר שנים רבות. ב-2006 התברר כי חיזבאללה חפר מערכת מנהרות עצומה בדרום לבנון, כך שיכולות החפירה שלו אינן מוטלות בספק. הצפון קוראנים, אשר הוכח כי יעצו לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, והמומחים בחפירת מנהרות אף בסלעי גרניט קשים, הציגו תוצאות לא מבוטלות אף הם. ידיעות בתקשורת הערבית מספרות על מנהרות שנחפרו על ידי חיזבאללה בין לבנון לסוריה להעברת אמל”ח ולוחמים. גורמים שונים מעריכים כי חיזבאללה לא ישב בחיבוק ידיים בעשר השנים האחרונות, וחפר מנהרות בקרבת הגבול הישראלי. בין אם הן חוצות גדר ובין אם לאו, האיום קיים.

חסן נסראללה בנאומו האחרון אמר כי “הנסיבות השתנו, וההתנגדות לא תעמוד במקום כדי להגן על עצמה”, רמז עבה על כוונת הארגון ליזום התקפה בשטח ישראל. מנהרות ברוחב שני מטרים יכולות לשמש עשרות מחבלים אשר יחצו את הגבול תוך דקות ספורות, גם אם מוצאן מרוחק עשרות מטרים מהגבול.

מנהרה שנחפרה על ידי צבא צפון קוריאה. האם קיימות כאלה גם בגבול הצפון? (קרדיט: THE SUN):

רקטות וטילים

כתבה שפורסמה לפני כשבועיים באתר המזוהה עם משמרות המהפכה האיראניים, הסבירה בפירוט כיצד יכול הארגון לפגוע בכור בדימונה. הכתבה תיארה כיצד חיזבאללה יתגבר על מערכות ההגנה האווירית של ישראל. הם ציינו כי לחיזבאללה יכולת תמרון בשטח של 5000 קמ”ר בשטח לבנון, משם יוכלו לשגר טילי פתאח 110 לעבר הכור, כך שיקשה על צה”ל לאתר את מקורות השיגור. בנוסף לכך הדגישה הכתבה כי ישוגרו מספר רב של טילים במקביל, כך שמערכות ההגנה הישראליות לא תוכלנה להתמודד עם ריבוי טילים הממוענים לאותה הכתובת. מטרות ישראליות קרובות יותר לגבול הלבנוני, יאפשרו חופש פעולה רב יותר למחבלי הארגון, והם יוכלו לשגרם מצפון לבנון, או אף משטח סוריה.

גם קצינים בצה”ל מעריכים כי חיזבאללה ישגר אלפי טילים ביום לעבר מטרות בישראל במלחמה הבאה. בניגוד לשנת 2006 אז מאגר הטילים ארוכי הטווח נפגע בתחילת המלחמה בעקבות מודיעין מדויק, כיום מספרם גדול בהרבה, וגם יכולות הדיוק שלהם השתפרו מאוד.

כלי טייס בלתי מאויישים:

כבר ב-2006 הבחנו ביכולות ראשוניות של חיזבאללה בהפעלת כלי טייס בלתי מאויישים, ובמהלך השנים שחלפו מאז חדרו מספר מל”טים של חיזבאללה לשטח ישראל. אך מל”טי ה”אבאביל” הכבדים והיקרים הם לא דאגתה היחידה של ישראל. בשנה החולפת הציג חיזבאללה כטב”מים קטנים הנושאים פצצות מצרר סיניות. רחפנים אלה הם בעלי כושר נשיאה של קילוגרמים בודדים, ועלותם נמדדת בכ-200 דולר. ניתן להניח שחיזבאללה ישאף לעשות בהם שימוש במערכה עתידית מול ישראל, ובשל מחירם הנמוך והקושי באיתורם וירוטם, יוכל לשלוח בו זמנית נחיל של רחפנים לעבר ישוב או אתר אסטרטגי.

כטב”מ של חיזבאללה מפציץ כוחות של מורדים בסוריה:

 

האלוף במילואים גרשון הכהן כתב במוסף “ישראל היום” בסוף השבוע האחרון, כי “אנו מתקשים להכיר כי יש איומים שאין לנו עבורם מענה הרמטי”. האסטרטגיה האיראנית ללחימה מול ספינות הקרב האמריקאיות המשוכללות במפרץ, מיושמת הלכה למעשה על ידי החות’ים מול קואליציית המדינות הערביות. ריבוי אמצעי הלחימה שבידי חיזבאללה, בין אם מדובר בטילים, רחפנים או סירות, יאפשר להם לממש אסטרטגיה זו בים, אך גם ביבשה ובאוויר. תקיפה של מספר אתרים בעת ובעונה אחת, או אתר אסטרטגי אחד באמצעות מספר רב של אמצעים עשויה ליצור בלבול, ולהקשות על הכוח העומד ממול לסכל את המתקפה. מערכות ההתרעה של צה”ל יכולות לזהות את מרבית האיומים העומדים מולן, ואנו מקווים שגם תוכלנה לסכל אותם, ולספק עבורם “מענה הרמטי”.

כותב המאמר:גיל-בוגר לימודי היסטוריה של המזרח התיכון, ובעל רקע מודיעיני וביטחוני עשיר בארץ ובחו”ל, חוקר תקשורת ערבית ומרצה בתחום.