“ימי קרב” בין ישראל לחיזבאללה. מה מאחורי ?

רשת החדשות הישראלית כאן 11 דיווחה הבוקר כי ” מקור דיפלומטי מערבי מוסר לעיתון א-שרק אל-אווסט שוושינגטון הפעילה לחץ על ראש הממשלה נפתלי בנט לא לשנות את “כללי העימות” עם חזבאללה לפני החזרת שיחות הגרעין בוינה בספטמבר, כדי לא לתת לטהראן תירוץ לסגת מהמו”מ. לפי המקור ישראל וחזבאללה העבירו מסרים ליוניפי”ל שהם אינם מעוניינים בשינוי כללי העימות, וזאת לאחר לחצים שארה”ב וצרפת הפעילו על שני הצדדים. הלחצים הופעלו גם על ממשלת לבנון, שכן עימות בדרום יגביר את הסיכוי לקריסת המדינה, דבר שארה”ב וצרפת מנסות למנוע.
המקור הוסיף שחזבאללה רצתה לבחון את כוונותיו של בנט לאחר שניהל “מלחמה פסיכולוגית” נגד חזבאללה שכללה תרגילים צבאיים בצפון שעשו שימוש במל”טים ופצצות תאורה.”

מיד לאחר התקרית החל המושג “ימי קרב” להנשא באוויר כאילו זאת תהיה התוצאה של התגובה הישראלית החוזרת על ירי 20 הרקטות של החיזבאללה לשטחים ריקים בצפון ישראל. נאסראללה אף הוא התייחס למושג ואמר כי לא יהיו כמה “ימי קרב” אלא ירי ישראלי חוזר יביא למלחמה בהיקף מלא בין 2 הצדדים .

אז מה מאחורי אותו מושג?

הפרשן הצבאי של אתר נציב נט – גיא א. אומר כדלקמן :

*- הבעיה ב״ימי קרב״ שאין כמעט מנגנון שיצליח לתחם את האירוע ולשלוט באש. גם אם תהיה כוונה לתקוף רק בדרום ורק נכסים זה בקלות יכול לזלוג, יהיו הרוגים ויהיו הפתעות. ראה אירועי כפר קנא הראשון והשני.

*- מטרת “ימי הקרב” היא צריבת תודעה ודחיית מלחמה. חיזבאללה הפנים היטב את מצבו המודיעיני וחדירותו בעומק המערכים האסטרטגיים בשני אירועים מכוננים: סיכול מדוייק וממוקד של כל פרוייקט המנהרות עליו עבד שנים והיוו נכס איכות שהוכן למלחמה הבאה, האירוע השני הוא פגיעה וסיכול נקודתי של המערבלים הפלנטאריים (בדאחיה ובים) וחשיפת כמה מסדנאות השדרוג.

אבל התובנה הזו כמה שהיא חשובה היא ממוקדת. חזבאללה טרם טעם וספק אם הפנים את החדירות לרוחב ולא רק לעומק. את זה הוא צפוי לחוות בימי קרב מוגבלים. תקיפה איכותי רחבה של 50 תמוזים שנכנסים לחלונות של יעדי הארגון בדרום, יעדים חשאיים ונכסי הארגון לחירום יבהירו לו כנראה שמה שעומד מאחורי המפות שמפרסם דו״צ מידי פעם על פריסת יעדי הארגון בכפרי הדרום, זה בנק מטרות מדוייק ומשוכלל שיופעל במלואו במלחמה כוללת.

מטרת ימי הקרב היא לא לצמצם יכולות ולנקות מטרות אלא לצרוב את מחיר המלחמה ולשמר הרתעה (גם הדדית זו לא מילה גסה כל עוד נמנעת מלחמה קשה ויקרה).

קרדיט לתמונה: אלג’ונוביה